המלחמה בטרור מתחילה קודם כול בהרתעה ענישתית ובחוסר סובלנות כלפי מפגעים.
בניגוד למה שאולי משתמע מפסקי דין שניתנו בשנים האחרונות, חוק העונשין בישראל דווקא מחמיר עם מציתים. סעיף 448 (א) לחוק קובע: "המשלח אש במזיד בדבר לא לו, דינו - מאסר חמש עשרה שנים, עשה כן במטרה לפגוע בנכס של המדינה, בנכס המשמש את הציבור... או במטרה לפגוע בבני אדם דינו מאסר עשרים שנים". גם חוק המאבק בטרור שנכנס לתוקף רק בחודש האחרון, מאפשר ענישה חריפה יותר למציתים על רקע לאומני.
גל השריפות האחרון ברחבי הארץ הסב נזק רב לרכוש, לצמחייה ולסביבה, אך בחסדי השם לא גרם לנפגעים בנפש. בשל עובדה זו ייתכן שגם הפעם ישיתו השופטים על המציתים עונשים שאינם חמורים דיים.
אני סבור כי מדיניות של מתן עונשים קלים למציתים על רקע לאומני לא תיצור את ההרתעה המתבקשת. יש להחמיר את העונשים על ידי הריסת בתים ופגיעה משמעותית בכיסם ובסביבתם הקרובה של המפגעים.
על רקע זה תובא ביום ראשון הקרוב לוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק שלי המבקשת לשלול קצבת ביטוח לאומי המשולמת בעד קטין שהורשע בעבירת טרור.
רק החמרת הענישה למפגעים ולסביבתם תוכל להרתיע את המפגעים הבאים.
מיקי זוהר
חבר כנסת (ליכוד)