''נאום הדמוקרטיה" של שקד

שרת המשפטים: חובה להשיב למסלול את הרשות השופטת המתערבת בתוצרי הרשות המחוקקת או המבצעת.

עדו בן פורת - ערוץ 7 , א' בכסלו תשע"ז

איילת שקד
איילת שקד
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

שרת המשפטים איילת שקד נאמה הערב (חמישי) בכנס "הדמוקרטיה בישראל: כיוונים ומגמות", בזכרון יעקב, בראשו עמדה נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית בייניש.

שקד סנטה באלה המספידים את הדמוקרטיה הישראלית חדשות לבקרים, וקבעה כי הדמוקרטיה הישראלית חזקה מהם.

"מותה של הדמוקרטיה המוכרז אצלנו חדשות לבקרים, מלווה תמיד במנעד צבעים שנע בין שחור לשחור משחור", אמרה. "הוא מתרחש על פי הנטען בשנת 2016, אבל לעולם יזכיר תקופות אפילות מלפני שבעים, שמונים ותשעים שנה. השמועות בדבר מותה של הדמוקרטיה הישראלית היו מוקדמות מדי".

לדבריה, "אי אפשר שלא להבחין בכך שההכרזות בדבר 'קץ הדמוקרטיה' הפכו מזמן סיטונאיות כל כך, מוגזמות כל כך ומופרכות כל כך, שהדגל השחור שהיו אמורות להרים הפך מזמן למחורר ובלוי".

שקד פנתה לנוכחים ואמרה, "בניגוד להרבה מומחים מטעם עצמם שידעו לזהות במדויק את רגע המוות של הדמוקרטיה ופנו להספידה, אני מבקשת לקרוע לגזרים את מודעות האבל עליה. גם ביחס לאבחנה הרפואית המקובלת ביחס לחולה הלכאורה סופנית שלנו יש לי דיאגנוזה שונה לחלוטין: היא בריאה כשור. הדמוקרטיה הישראלית תוססת, חיה נושמת ובועטת וחזקה יותר מכל מבקריה ומכל מספידיה''.


בניגוד להרבה מומחים מטעם עצמם שידעו לזהות במדויק את רגע המוות של הדמוקרטיה ופנו להספידה, אני מבקשת לקרוע לגזרים את מודעות האבל עליה.
לדבריה, ''מודעות האבל המבשרות על חיסול הדמוקרטיה הן שלטי חוצות בקמפיין פוליטי; קמפיין המבקש לנכס את מושג הדמוקרטיה למחנה מפלגות מסויים. הקביעות בדבר 'קץ הדמוקרטיה' אינן אבחנות מתחום מדעי המדינה. אלה הן טענות פוליטיות וצריך להתייחס אליהן ברצינות הראויה לטענות פוליטיות אחרות".

"נדמה לי לא פעם", אמרה שקד, "שיש מי שרוצה לגרום לציבור להאמין שכל דגם משטרי שאינו מיישר קו באופן מוחלט עם המצע של מפלגות השמאל אינו עונה על הדרישות הבסיסיות של דמוקרטיה. ולא היא. את הדמוקרטיה לא המציאה מפלגה מסוימת והיא בוודאי לא תיבחן לאורה של שיטה פוליטית מסוימת. האמת היא שהדמוקרטיה הישראלית כל כך מושרשת בנו שנולדנו כדמוקרטיה עוד הרבה לפני שנולדנו כמדינה''.

שקד הדגישה כי ''הניסיון לייצר חיץ בין הימין והשמאל הפוליטיים בישראל, והרצון לקבוע כי צד אחד מבקש לקדם את ישראל כמדינה יהודית במובנה הרבני וההלכתי, או אפילו כמוטציה לאומנית, בעוד שהצד השני מבקש לקדם תפיסה דמוקרטית, לא יצלח.

''גם הניסיון להדביק למחנה הפוליטי המבקש לבסס את הדגם הקלאסי של הפרדת הרשויות את התווית של 'מחריב הדמוקרטיה' - לא יצלח.

אני אומרת כאן בצורה הברורה ביותר – רשות שופטת המתערבת בתוצרי הרשות המחוקקת או המבצעת, כשאלה נוצרו כדין ועל פי חוק, אינה פועלת על פי הדגם הדמוקרטי המקובל וחובה להשיבה למסלולה.

"הדמוקרטיה הישראלית היא חלק ממארג שלם וגדול יותר של מדינה יהודית וציונית. האם יש כאן מורכבויות? בוודאי. אז בואו נדבר עליהן ולא ננסה להפוך את המושג המורכב הזה למורשתו הפוליטית של מחנה כזה או אחר. הנושא הזה חשוב מדי מכדי להפוך אותה לכלי ניגוח פוליטי".