תת-אלוף במיל' רן פקר, טייס קרב ומפקד בחיל האוויר, הלך לעולמו בגיל 80. הוא יובא למנוחות מחר (ראשון) בשעה 15:00 בכפר ויתקין.
פקר נחשב לטייס בכיר ולאגדה בחיל האוויר, לזכותו נרשמו שבע הפלות של מטוסי אויב.
במשך 27 שנות שירותו בחיל, פקר ביצע רק תפקידים מבצעיים, למעט שמונה חודשים בלבד שבהם כיהן כראש מחלקת הדרכה במטה חיל האוויר.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי "פקר היה מבכירי טייסי הקרב של חיל האוויר, השתתף בקרבות אוויר רבים וניצח בהם. רן היה פטריוט ישראלי".
שר הביטחון לשעבר משה יעלון ספד לפקר ואמר כי היה מטובי הטייסים והמפקדים שידע חיל האוויר, ''הוא אחד מאותם יחידי סגולה שהניחו את היסודות לחיל כפי שאנו מכירים אותו היום - מתקדם, איכותי, מוביל ומתוחכם, עם הטייסים הטובים ביותר בעולם.
"רן הוכיח את יכולותיו המקצועיות והפיקודיות המעולות בשורה של מבצעים, גיחות וקרבות אוויר במלחמות וביניהן, תמיד באומץ רב, תוך שהוא חותר למגע, מפיל מטוסי אויב ומוביל אחריו את פקודיו בטייסות ובבסיסים להישגים יוצאי דופן בהגנה על ביטחונה של מדינת ישראל וביטחונם של אזרחיה''.
יעלון הזכיר כי גם לאחר שחרורו מצה''ל המשיך פקר לתרום למדינה, בין היתר כקונסול ישראל בלוס אנג'לס וכיוזם ומוביל הפרויקט החינוכי-חברתי 'צהלה', שמטרתו חינוך בני נוער לערכים, ציונות, מעורבות חברתית ותרומה למדינה בשירות הצבאי ובחיים האזרחיים.
"רן היה איש מיוחד ומרתק, חד, נוקב, עם חוש הומור ומחויבות גדולה למדינת ישראל. אני משתתף בצער המשפחה. יהי זכרו של רן ברוך", הוסיף שר הביטחון לשעבר.
פקר נולד בכפר ויתקין, התגייס בשנת 1954 לקורס טיס מספר 18, במגמת קרב. את תחילת שירותו כטייס קרב עשה במטוס ספיטפייר ובהמשך שירת בטייסת 117 על מטוסי מטאור. עם הקמת טייסת 113, שקלטה את מטוסי האוראגן בחיל האוויר, נשלח לשרת בה.
בראשית אוקטובר 1956 עבר הסבה למטוסי המיסטר החדשים שנקלטו בחיל, ובסוף החודש כבר נלחם עם המטוס במלחמת סיני. לאחר המלחמה שהה במשך כשנה בטייסת מיסטרים של חיל האוויר הצרפתי, במסגרת משלחת הכשרה של טייסי צה"ל.
הוא שימש כמדריך בקורסים של חיל האוויר וב-1962 מונה לסגן מפקד טייסת 101 שהטיסה מיסטרים. שנה לאחר מכן ערך טיסת מבחן במטוס "שחק" (מיראז' 3) שהוסב לנשיאת חרטום צילום, ובמהלך הטיסה נדם מנועו. פקר ביצע פעולות חירום עד שנאלץ לנטוש את המטוס בגובה 500 רגל, בסמוך למושב בני ראם. המטוס עצמו לא התרסק אלא המשיך לגלוש עד שנחת בשדה סמוך. המטוס חזר לכשירות בחיל האוויר, ופקר אף היה הטייס שערך לו את טיסת הניסוי לאחר שיפוצו.
לאחר חצי שנה במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה מונה לממלא מקום מפקד טייסת תעופה בבסיס חצור, ומונה למפקד טייסת המיראז'ים "העטלף". במסגרת זו הפיל את מטוס האויב הראשון בקריירה שלו, הוקר הנטר ירדני, בקרב אוויר שנערך בנובמבר 1966, בעת פעולת סמוע. בהמשך קריירת הטיסה שלו הפיל עוד שישה מטוסי אויב והיה לאלוף ההפלות השני בתולדות חיל האוויר.
פקר פיקד על הטייסת גם במלחמת ששת הימים, שבסיומה נחשבה הטייסת כטייסת הקרב המובילה, כשטייסיה הפילו 19 מטוסי אויב ורק שני מטוסים שלה אבדו, פחות מכל טייסת אחרת בחיל האוויר. כמו כן לא נהרג אף טייס בטייסת במלחמה זו. פקר הפיל במלחמה שני מטוסי מיג 19 מצריים.
לאחר-מכן פיקד על בית הספר לטיסה ובהצבת חירום טס בטייסת 119. במלחמת ההתשה הפיל ארבעה מטוסי מיג 21 מצריים. בקיץ 1970, עם נפילתו של שמואל חץ, מפקד טייסת הפאנטומים 201, מונה פקר למפקד הטייסת, אף שלא טס קודם לכן על מטוסי פנטום.
פקר שיקם את רוח הלחימה של הטייסת והובילה לגיחות תקיפה אינטנסיביות במלחמה נגד מערך הטק"א. לאחר שסיים קורס פיקוד ומטה בבסיס חיל הנחתים האמריקני בקוונטיקו, מונה ב-1972 לראש מחלקת הדרכה במטה חיל האוויר והועלה לדרגת אלוף משנה. בשנת 1973 מונה למפקד בסיס תל נוף, ופיקד עליו במלחמת יום הכיפורים. ב-1975 קודם לדרגת תת-אלוף.
שלוש שנים לאחר מכן שב לישראל מלימודים באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, כשהוא מצפה לקבל את התפקיד של ראש להק אוויר. אז פנה אל שר הביטחון נחמיה דגן בטענה כי מיד לאחר מלחמת ששת הימים רצח פקר מפקד פלוגה ירדני שבוי, שהודה כי הוא וחייליו סקלו באבנים והבעירו למוות טייס ישראלי (שבתאי בן-אהרון) שנטש את מטוסו הפגוע. חקירות אחדות שנערכו ניקו את פקר מאשמה זו, אך הפרקליט הצבאי הראשי המליץ לרמטכ"ל לשקול את קידומו של פקר. בעקבות זאת פרש פקר מצה"ל בדרגת תת-אלוף. במבצע שלום הגליל שימש כיועץ בכיר של האלוף יאנוש בן גל.