מה בתוך קופת החיסכון?
מה בתוך קופת החיסכון?צילום: משה שי. פלאש 90

החל מראשית שנת 2017 תצא לדרך תוכנית 'חיסכון לכל ילד', המבקשת לסייע להורים לחסוך כסף לילדיהם.

בראיון ליומן ערוץ 7 מצננת דינה דיין, פעילה חברתית מנהלת ארגון 'נטיעות' ומראשי תנועת הפריפריות, את ההתלהבות מהתכנית ורואה בה גורם המנציח פערים בין מרכז לפריפריה ואף מרחיב אותם.

בתכנית המדוברת יופקדו 50 ₪ בכל חודש לכל ילד עד גיל 18, בנוסף לקצבת הילדים שההורה ימשיך לקבל עבורו. מעבר לכך יוכלו ההורים להוסיף לחיסכון של כל ילד עוד 50 ₪ בחודש מקצבת הילדים שמשולמת עבורו, כך שסכום החיסכון יוכפל, ויעמוד על 100 ₪ בחודש. באפשרות הגדלת החיסון רואה דיין את מקור הבעיה שאחריתה הגדלת פערים.

בדבריה מזכירה דיין כי מקורה של התכנית הוא סירובו של האוצר לקיים את ההתחייבות הקואליציונית לאגודת ישראל, התחייבות שבה נדרשה הממשלה להחזיר את קצבאות הילדים לימים שקדמו לכהונת יאיר לפיד כשר האוצר. "האוצר לא היה נלהב לעשות זאת ולכן הגיעו להצעת התכנית הזו שהיא הליכה אחורה מהרצון להגדיל את קצבת הילדים".

את דבריה מחדדת דיין ואומרת כי לצד משפחות שעבורן הקצבה אינה משמעותית כיום יש בישראל "כ-250 אלף בתי אב עם מיליון ילדים ועבורם קצבת הילדים היא הביטחון התזונתי שלהן. כרגע נתנו אמנם את חמישים השקלים הללו שהם פחות מהדרישה המקורית, ובנוסף אומרים שמי שיש לו כסף יוכל לחסוך כפול וכך שוב יוצרים פער, שוב אין התחלה שווה לכל ילדי ישראל, לא רק בחינוך".

דיין מבהירה את דבריה ואומרת כי אמנם "נתנו כאן משהו", אבל "חמישים השקלים הללו הם לא מתנה. הם במקום חזרה לבסיס המקורי של קיצבאות הילדים שזה היה המינימום".

על כך מוסיפה דיין ומעירה כי "הכספים הללו עוברים לבנקים וקופות הגמל. בשנים האחרונות חווינו הרבה משברים ותספורות. מדובר בשני מיליארד שקלים שיעברו לבנקים שכבר חוגגים ושולחים הודעות להורים וקוראים להם לחסוך אצלם. הכספים הללו הולכים להיות במקרה הטוב בבנק ובמקרה הרע בהשקעות בחו"ל על ידי קופות גמל".

"אני קצת חושדת ברצון הטוב. מדובר בניסיון לחזור אחורה מההתחייבויות הקואליציוניות ויש בכך גם הרחבת פערים וסוכריות לבנקים וקופות הגמל", מסכמת דיין את טענותיה.

"היינו צריכים לקבל הגדלה משמעותית הרבה יותר של קצבאות הילדים שלנו. על זה ויתרנו בלי לדעת כי האוצר נסוג מהסכמה ונותנים לנו במקום זאת חמישים שקלים", היא אומרת וקובעת כי חמישים השקלים הם למעשה כמעט מחצית מהסכום שאותו היו מקבלות המשפחות לו היו הקצבאות חוזרות לקדמותן, כלומר כשמונים שקלים.

"יש משפחות שעבורן זה לא משמעותי, אבל יש כאלה שעבורן זה מזון וחימום. יש כאל שני מיליון איש מתחת לקו העוני", היא מזכירה.

לשאלה אם נציגי אגודת ישראל אינם מכירים את המתמטיקה שעליה היא מדברת ומה גורם להם לוותר על דרישת הקצבאות המקוריות, משיבה ששון ואומרת כי לנוכח הבהרת האוצר שאינו מתכוון לקיים את ההתחייבות הקואליציונית הזו הסכימו נציגי אגודת ישראל לקבל את התכנית הנוכחית.

ששון מצידה אינה מקבלת את טענת האוצר לפיה אין די כסף בקופת המדינה כדי לאפשר את הדרישה הראשונית. "בתנועת הפריפריות יצאנו השנה בקמפיין גדול סביב היכולת של ילד בישראל להתחיל התחלה שווה. לדאבונינו יש פערים מאוד גבוהים בין ילדים בפריפריה לבין ילדי המרכז השבע. עיקר הבעיה שלנו עם התכנית הנוכחית היא בכך שהיא מגדילה את הפערים הקיימים.

''ילד שמתחיל במקום נמוך יתחיל עכשיו במקום נמוך יותר. זו אחת הבעיות הקשות ביותר של ישראל. מדובר בבעיה של חוסן לאומי שנוצר מהפערים הללו. כשילד יוצא להילחם ב'צוק איתן' ולמשפחה שלו אין איך לחמם את הבית זו בעיה של חוסן לאומי ובמקום לטפל בבעיה אנחנו מגדילים את הפער? מדובר בתרגיל של האוצר שנועד להתחמק מלקיים את ההתחייבות".

לדבריה "כסף לא חסר במדינת ישראל. זו שאלה של סדרי עדיפויות. אנחנו רואים את זה בכל המאבקים שלנו מול האוצר. אנחנו עם ארבעה אחוזי צמיחה וגביה עודפת של שבעה מיליארד שקלים ממיסים. אין בעיה של מציאת כספים. להגיד שאי אפשר לקיים התחייבות קואליציונית?".