1. השורות הבאות אינן מכוונות לתושבי הישוב עמונה. לעזוב בית, גם אם מדובר על לעזוב לגבעה סמוכה, זה אף פעם לא דבר שמח. זה עצוב מאוד אפילו.
ועם זאת צריך להגיד שאפילו עבור תושבי עמונה המתווה שהושג הערב (ראשון) על ידי שר החינוך בנט ואנשי הבית היהודי, בהסכמה עם ראש הממשלה נתניהו, הוא הישג גדול. הקביעה לפיה ייושם עבור תושבי עמונה מתווה נכסי נפקדים מלא היא הישג עצום עבורם. מדובר בלא פחות מאשר שינוי קונספציה עמוק ביחס לתושבים היהודים ביו"ש ובתוכם תושבי עמונה.
בהנחה, הסבירה מאוד, שהמתווה שהושג הערב יאושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה, יוכלו גם תושבי עמונה לרשום לעצמם הישג גדול מאוד, ראשון מסוגו במאבק המשפטי על ישובי יו"ש.
2. אבל ההישג האמתי, הגדול והחשוב, הוא ההסכמה על חקיקת חוק ההסדרה. על פי ההסכמה יועבר החוק בכנסת בשלוש קריאות, אמנם ללא "סעיף עמונה". אני לא יודע מה אתכם, אבל עבורי זו תחושה שנמצאת על גבול המדע הבדיוני.
בשיחות עם אנשי ימין מובהקים, אנשי התיישבות ותיקים, וכל מי ששוחחתי אתו בנושאים הללו בחודשים האחרונים, כמעט כולם, להוציא אולי את ח"כ בצלאל סמוטריץ', היו בטוחים שלחוק ההסדרה אין שום סיכוי. עם סעיף עמונה ובלי סעיף עמונה. כולם היו בטוחים שזו פנטזיה בעלמא.
ההישג של הסכמה על העברת חוק ההסדרה בשלוש קריאות הוא הישג עצום עבור קרוב ל-4,000 יחידות דיור ביו"ש. ארבעים יחידות הדיור בעמונה, תשעת הבתים בעפרה ונתיב האבות הם חשובים מאוד, אבל אני מקווה שברור היחס בין 4,000 יחידות דיור לשלושת המקומות הללו, עם כל חשיבותם.
מי שבנקודת הזמן הנוכחית יתעקש על הכל, ישאר למרבה הצער בידו עם לא כלום. שינוי אסטרטגי לא יקרה בהתעקשות לכופף את ידה של המערכת המשפטית עד לשבירה, כי היד שתישבר בסוף לא תהיה ידה של המערכת.
3. הישג נוסף, חשוב לא פחות, נוגע לרשת הביטחון לחוק ההסדרה. גם כעת קיים הסיכון של פסילת חוק ההסדרה בידי בג"ץ. עם כל תחושת ההישג על הסיכוי הגבוה להעברת החוק בשלוש קריאות, החשש שבג"ץ יפסול את החוק קיים ולא מבוטל.
יצירת מתווה שיתן מענה לפחות לחלק מאלפי יחידות הדיור גם במצב שבו החוק יפסל, מתווה שיזכה לחתימת היועמ"ש (שבלעדיה הסיכום שסוכם הערב ממילא יתבטל), הוא הישג גדול מאוד מצד עצמו, ללא כל קשר להישגים שפירטנו כבר.
4. "אויבו הגדול ביותר של הטוב הוא המושלם" היא קלישאה חבוטה, אבל היא נכונה גם במקרה הזה. נכון, למשך 72 שעות היה אולי נדמה לכמה אנשים שניתן להשיג את הכל. גם חוק ההסדרה, גם סעיף עמונה, וגם וגם וגם.
התחושה של הישג אפשרי בהישג יד היא משכרת ומטעה. האמת היא שמצב כזה מעולם לא היה בהישג יד. כל מי שהבין את המציאות לאשורה יודע שאפילו האפשרות של חקיקת חוק ההסדרה ללא "סעיף עמונה" היא כמעט בגדר מדע בדיוני, והעובדה שהמציאות הזו מתרחשת היא על גבול ההזויה.
מי שבנקודת הזמן הנוכחית יתעקש על הכל, ישאר למרבה הצער בידו עם לא כלום. שינוי אסטרטגי לא יקרה בהתעקשות לכופף את ידה של המערכת המשפטית עד לשבירה, כי היד שתישבר בסוף לא תהיה ידה של המערכת. מי שמעוניין בהסדרת ההתיישבות צריך ברגע זה לתת גיבוי להישגים של השר בנט, לא לתקוף אותו.