הישג היסטורי. אורית סטרוק
הישג היסטורי. אורית סטרוקצילום: פלאש 90

דרכו של עולם שאין בעל הנס מכיר בניסו.

לכן, לתפארתם ושבחם של תושבי עמונה הגיבורים, ובתודה גדולה לחברי הכנסת ולשרים שהשקיעו את מיטב יכולתם הפוליטית והביאו להישג ההיסטורי הזה.

אני רושמת כאן את ההישגים האדירים של חוק ההסדרה (שעד לאחרונה גם אני לא האמנתי שיש לו סיכוי לעבור):

לא מדובר "רק" בהסרת איום ההריסה ובהסדרתם של אלפי בתים, וגם לא "רק" בהפסקת המשחק הבג"צי המכוער במסגרתו מתעללים עותרים, פרקליטים ושופטים בחיי המתיישבים ביו"ש, החוק הזה מביא אתו בשורות חשובות נוספות.

לראשונה:
א. הכנסת היא שקובעת את עתיד ההתיישבות ביו"ש.
ב. החוק הישראלי מכיר בישראלים ביו"ש כ"תושבי האזור".
ג. החוק הישראלי מכיר בהתיישבות ביו"ש כ"צורך ציבורי" שראוי להפקיע עבורו.
ד.הכנסת מכירה באחריות המדינה למצב בו ישובים רבים ביו"ש לא הוסדרו. תושביהם אינם "עבריינים" אלא אזרחים שהמדינה מחוייבת להסדיר את ישוביהם.

כל זה לא היה מושג ללא תושבי עמונה. אין ספק שהחוק והישגיו ההיסטוריים רשומים על שמם.

כואב שהם עצמם לא יזכו לטעום מפירותיו. וייאלצו להסתפק במתווה נפקדים (משודרג. טוב בהרבה מזה שפורסם כבר. ובכל זאת ודאי קיווינו כולנו שיוכלו להישאר בבתיהם).

הצומת הזה מזכיר את הקמת המדינה בגבולותיה המצומצמים בתש"ח. הישג היסטורי ענק מחד - כאב על שלא הכל הושג מאידך.

לטעמי, אסור שהכאב (שבהחלט יש לו מקום) ימנע מאתנו לשמוח ולהודות על ההישג ההיסטורי הגדול שזכינו בו.