מנהלת שדולת ארץ ישראל וחברת הכנסת לשעבר אורית סטרוק מבינה לכאבם של תושבי עמונה אך אופטימית באשר לעתידם ועתיד ההתיישבות כולה.
"במידה רבה תושבי עמונה הם כמו משה רבינו שהביא את עם ישראל לארץ ישראל אך לא נכנס לארץ, הם נאבקו במסירות נפש ובזכות המאבק שלהם אנחנו נמצאים במקום שבו אנחנו נמצאים", אמרה סטרוק.
בשיחה עם ערוץ 7 סיפרה סטרוק כי מפלגת הבית היהודי התעקשה זמן רב על הכנסת סעיף 7 לחוק ההסדרה שהיה מונע את ההרס בעמונה. "לצערי עשרה חברי הכנסת של 'כולנו' וחבר הכנסת בני בגין התנגדו לסעיף הרטרואקטיבי ועל הידיים שלהם יהיה פינוי עמונה, הרס הבתים בעפרה ונתיב האבות".
לדבריה חוק ההסדרה גם ללא "סעיף עמונה'' הוא הישג חסר תקדים, "עד לפני חודש וחצי גם אני לא האמנתי שיהיה אפשר להעביר את החוק בכנסת אבל נוצר כאן כוח פוליטי חזק ומיוחד, ח"כים ושרים ששמו את עצמם על הדבר הזה והגיעו להישג באמת חסר תקדים ומעבר לכל הציפיות למרות שהוא לא במאה אחוז ואינו כולל את עמונה".
סטרוק מתייחסת גם לביקורת שמשמיעים אנשי עמונה נגד מפלגת הבית היהודי, "המצב שלהם קורע את הלב לא רק בגלל שהבתים שלהם יהרסו ללא שום הצדקה וממידת סדום, אלא גם בגלל שהם הגיבורים שעל גבי המסירות שלהם הגענו לחוק הזה.
''כל הח"כים והשרים שהשקיעו את כל כוחם הפוליטי כדי להגיע לחוק הזה - זה בזכות המסירות נפש של תושבי עמונה והיום צריך להצדיע להם. לצערי הם לא יהיו חלק מהחוק הזה ויאלצו להסתפק בפתרון נכסי נפקדים, אבל הם יוכלו להישאר על ההר של עמונה וגם זה הישג לא מבוטל''.
''נכון שיש המון בעיות עם מתווה הנפקדים אבל אנחנו עמלים כדי שזה יעבור ומקווה שנהיה אנשי בשורה בקרוב מאוד. אני שומעת את הביקורת ואני לא יכולה להגיד שום דבר - לא דנים אדם בשעת צערו".
חברת הכנסת לשעבר מסבירה כיצד חוק ההסדרה ימנע "עמונות" נוספות בעתיד, ומדגישה כי מדובר בהצעת חוק היסטורית. "חוק ההסדרה הוא הישג אדיר להתיישבות, הוא נועד להציל מאיום של הריסה אלפי מבנים שנבנו בטעות על מה שנקרא אדמה ערבית פרטית ביו"ש. על הדרך החוק הזה מקדם עוד הרבה תובנות והישגים לא פחותים, כמו עצם ההגדרה של ההתיישבות היהודית ביו"ש כצורך ציבורי או עצם הגדרתם כתושבי האזור ועצם האמירה שלא חייבים תמיד להרוס ואפשר להסדיר ולפצות.
''מדינת ישראל סוף סוף לוקחת אחריות על תושבי יו"ש כדי להגן על אותם אזרחים שנפגעו בגלל כשלים של המדינה. העובדה שהכנסת מקדמת חוק שנוגע ליו"ש זה משהו היסטורי. פעם אחרונה שבית המשפט אימץ חוק של הכנסת על מעבר לקו הירוק היה חוק ההתנתקות".
סטרוק מדגישה שאם החוק ייפסל בבג"ץ, עדיין נרקמת בימים אלה רשת ביטחון שתציל מאות ואף אלפי בתים מאיום עתידי של הרס, "החשש שהחוק יפסל בבג"ץ לא נובעת ממהות החוק אלא מכך שהיועץ המשפטי לממשלה משתלח מעל כל במה נגד החוק הזה כולל בהופעותיו בפני שופטי העליון. ההתנהלות הזאת מהווה איום לגבי הישרדות החוק בבג"ץ.
"לכן לא הסתפקנו בחקיקת החוק ודרשנו רשת ביטחון בדמות החלטות של היועץ המשפטי לממשלה שיאפשרו הסדרה של ההתיישבות בדרך אחרת", היא מסבירה. ''מדובר כרגע בין השאר על החלת סעיף 5 בצו 59 בדבר הרכוש הממשלתי ביו"ש שנחקק בשנת 67'. הצו הזה מסדיר את כל הדרך לניהול הרכוש הממשלתי ביו"ש ועל פי סעיף 5, סעיף תקנת השוק, אם בוצעה עסקה בטעות ובתום לב ואדם רכש קרקע או בית והתברר שרכש מהאדם הלא נכון, יש תקנת שוק שלפיה העסקה נותרת בתוקפה ובמקביל מפצים את בעל הקרקע.
''הסעיף הזה קיים כבר 50 שנה אך מעולם לא הושמש. הפעלת הסעיף הזה תציל אלפי בתים שנבנו בטעות על קרקעות שחשבו בתום לב שהן אדמות מדינה. כאן המקום לציין שהבית היהודי במסגרת המשא ומתן הקואליציוני דרש וקיבל הקמה של ועדת הסדרה למבנים ושכונות בהתיישבות ואני שמחה שהוועדה דנה בסעיף הזה ושהיועץ המשפטי אימץ אתמול באופן מלא את חוות הדעת הזאת שזו בשורה מצוינת למאות בתים".