פרס מנחם בגין הוענק הערב (ראשון) לפרויקט תגלית, ולקראת האירוע שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם מנכ"ל המיזם, גידי מארק, המספר על המיזם שהחל את דרכו לפני 16 שנה ומונה כיום כחצי מיליון צעירים יהודיים שהגיעו לבקר בישראל במסגרתו.
אם בראשית דרכו של המיזם הובאו אלפיים צעירים הרי שבשנה האחרונה הובאו ארצה 45,000.
על ראשיתו של המיזם מספר מארק: "ב-1990 התפרסם סקר שגילה ש-52 אחוזים מצעירי היהודים בארה"ב מתחתנים עם לא יהודים, והתחילה להסתובב מילת הקוד של המשכיות יהודית, נכנסו לפאניקה בהרבה קהילות יהודיות, ואחד הדברים שדיברו עליהם היה חיזוק לימודים ומה שתפס הוא הרעיון של סגן השר אז יוסי ביילין שהגה את הרעיון לתת כרטיס טיסה לישראל, שיכירו את הצעירים הישראלים ויבנו עתיד משותף. רבים נרתמו לרעיון הזה, בעיקר צ'ארלס ברונפמן, מייקל שטיינהרדט ולין שוסטרמן. הם הלכו לראש הממשלה דאז נתניהו והוא אמר שהוא שותף מרגע זה".
לדברי מארק פרויקט תגלית הוא הדבר העיקרי שמאחד בין נתניהו לביילין, וכך יעידו גם הם עצמם. "נתניהו תפס את הפוטנציאל האדיר שבו, פעם ראשונה שממשלת ישראל נכנסת לשותפות עם פילנטרופים יהודיים להצלת העם היהודי. מאז כל ראשי הממשלה רואים בזה פרויקט הדגל של ישראל מול יהדות התפוצות".
על הסיור בישראל מספר מארק כי מדובר בסיור של כעשרה ימים הממומנים ברובם על ידי תורמים מחו"ל ובהשתתפות המדינה ובמהלכו מודגשת זהותם היהודית והקשר הציוני ישראלי שלהם. לדברי מארק הקשר הזה נוצר בעיקר במפגש עם הישראלים שהופכים חלק מהסיור עצמו.
"יש לנו בשנה 9000 חיילים. זו אחת מתכניות החינוך המשפיעות ביתר בצה"ל. התכנית מעלה את המוטיבציה לשירות, את הגאווה במדינה וכששואלים למה, התשובה די פשוטה: עולים חיילים שאנחנו לא מספיק מודים להם על מה שהם עושים למעננו, ופוגשים ארבעים חבר'ה שלא מפסיקים להודות להם על השנתיים שלוש שהם נותנים למען העם והארץ. זה דבר שמאוד מחזק את ההכרה של צעיר ישראלי בעד כמה טובה המדינה ליהודים".
לגבי המגיעים מחו''ל הוא אומר כי הדברים נותנים להם "לראשונה מצפן פנימי ומחבר לקהילה ולפעילות למען ישראל. יותר ויותר מהפעילים בקמפוסים הם בוגרי תגלית, חלק גדול מהחיילים הבודדים, חלק גדול מהסטודנטים שמגיעים מחו"ל לאוניברסיטאות בארץ הם מ'תגלית'. אנחנו הגשר העיקרי שמחבר בין ישראל לתפוצות".
עוד נשאל מארק כיצד ניתן לחבר לישראל נוער שגדל לא פעם בבתים מנותקים לחלוטין מקשר עם ישראל או עם יהדות? "הסיור מחולק לעבר, הווה ועתיד. אנחנו מתחברים אותם לשורשים דרך נרטיבים שונים, דתיים ולא דתיים באתרים שונים. המקום היחיד שכל הקבוצות מבקרות בו, ומדובר ב-1200 קבוצות בשנה, זה הכותל. מעבר לזה המארגנים בוחרים אתרים לפי נושאים שונים. יש אתר שקשור לזהות הישראלית, להיסטוריה הציונית וכו', מבקרים במצדה, בעיר העתיקה וכו', אבל אנחנו גם שמים דגש לישראל המודרנית ולנושאים שנוגעים להתפתחות הקריירה שלהם כדי להוכיח שגם עתידם קשור לישראל. פתחנו את מרכז היזמות של 'תגלית' בשיתוף הבורסה. זה המקום שמציג את ישראל כמדינת הסטארט-אפ. כל הקבוצות עוברות שם ונחשפות לאפשרויות שיש לישראל להציע למי שרוצה לעשות עסקים בעולם".
"הם פותחים עניים כשהם מגיעים לשם. הם נחשפים לתרבות של ישראל, לקולינריה בישראל. יש 200 קבוצות של נישות, קבוצות של רופאים שמובאים לבתי חולים בישראל, יש קבוצות של חולים, קבוצות של נכים, קבוצות של בלוגרים, עיתונאים ואנשי עסקים. אין סיבה ליהודי לומר שזה לא מעניין אותם. מתוך שלא לשמה, מתוך שהם באים כי הסיור בחינם, תוך כדי עשרת ימי הסיור בארץ הם נשבים בקסמה של הארץ".
מארק מתאר את הצלחותיו של המיזם בסוגיה שבעקבותיה נולד המיזם, סוגיית ההתבוללות וקובע כי מדובר בהצלחות "מעל ומעבר לכל הציפיות שהיו לנו. מחקרים בחנו קבוצות שנסעו כל שנה וכאלה שנרשמו ולא יצאו, וההבדלים הם עצומים, למרות שאנחנו לא מטיפים להיות יהודי או לא, ימני או שמאלני. בסופו של דבר 'תגלית' מורידה את אחוזי נושאי התערובת ב-46 אחוזים. אין עוד התערבות חינוכית בעולם היהודי שמשתווה להישג כזה, למעט 12 שנות בית ספר יהודי. קשה גם לחוקרים להסביר זאת. ההערכה היא שהם מגיעים בלי חברים יהודים, ולאחר מכן החברים הטובים ביותר שלהם הם יהודים, משם הם מכירים את בני הזוג העתידיים שלהם".
ובבתיהם של הצעירים הללו, הוא מספר, התגובות נלהבות ולמרות הבחירה בדרך שאולי תוביל לניתוק ועלייה לישראל לא נשמע חשש מההורים: "יש עודף ביקוש, יש אלפי פניות של הורים שנפעל למען הילדים שלהם ונרשום אותם. אני לא מאמין שיש הורים שבמידה מובהקת בוחרים לא להיות יהודים. כל ההורים רוצים שהילדים שלהם יהיו יהודים טובים ורוצים שהילדים יתחתנו עם יהודים. אנחנו לא נתקלים בהורים שחוששים מעלייה".
וגם המרחק כבר לא מרתיע, אולי בזכות הטכנולוגיה ובזכות הגלובליזציה: "מגורים בערים ומדינות אחרות תופס מאוד בדור הצעיר הרבה יותר מאשר לפני שלושים שנה".
