שרים מוצאים עצמם לבד במשרד

דברי ראש הממשלה נתניהו על הצורך למשילות בנוסח טראמפ המחליף אלפי בכירים בוושינגטון מעוררים ביקורת. האם הדבר אפשרי? ראיון

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"ב בכסלו תשע"ז

לאפשר משילות. נתניהו בישיבת הממשלה
לאפשר משילות. נתניהו בישיבת הממשלה
צילום: יונתן סינדל. פלאש 90

"טראמפ ממנה 4,000 איש לתפקידים בלי ועדות איתור ובלי ביורוקרטיה, בישראל אי אפשר למנות אפילו כמה מאות. צריך לשנות את השיטה", כך אמר אתמול (ראשון) ראש הממשלה נתניהו בישיבת הממשלה ופתח תיבת פנדורה של מתקיפים ותוקפים על שאיפתו למשול "כמו טראמפ".

בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס עו"ד שמחה רוטמן, איש התנועה למשילות ודמוקרטיה, לדבריו אלו של נתניהו ולעומד מאחוריהם.

"צודק נתניהו", פותח עו"ד רוטמן את דבריו. "המציאות בישראל בעניין מינוי בכירים היא בלתי אפשרית. האמירה לגבי איזונים חשובה. לא יתכן במדינה כמו שלנו שלהתקבל לשירות הציבורי יהיה רק אם אתה חבר מפלגה או איש מפא"י כפי שהיה בעבר, אנחנו לא רוצים לחזור לימים האלה, אבל מצד שני לא יתכן שהקודקודים של המערכת יפעלו נגד המערכת עצמה ונגד המדיניות שמתווים השרים. הם צריכים להיות מגוייסים".

"יש כאלה שהם מגוייסים, משרתי ציבור נאמנים שמפנימים שדברי השר הם המדיניות והם מגוייסים לטובתה, אבל יש שלא, והיכולת של שר לומר לאנשים שאתה נשאר ואתה הולך, כאשר מדובר בפקידות הבכירה אצלו במשרד, היא הכרחית בדיוק לשם כך – שנדע שנמצאים שם אנשים שמגוייסים לקידום המדיניות שמתווה השר".

ומה לגבי החשש ממדרון חלקלק שיתחיל בגישה המאוזנת והנדרשת אך יתדרדר למציאות שבה מקורבים וחברים נשארים בעבודה ואילו אחרים מודחים ממנה? "כמו שאמר נתניהו, אנחנו כך ממנים רמטכ"ל, מפכ"ל ובעלי תפקידים בכירים אחרים. יש כמה מסננות – ראשית, משרות ממונות לתקופה ולא ניתן למנות ולפטר אנשים בכל עת. יש אורך קדנציה שנועדה לשמר אופק ויציבות. לא יתכן שנמנה רמטכ"ל ואחרי בחירות ימונה רמטכ"ל אחר. יש מדינות שכך נהוג ויש לזה יתרונות וחסרונות".

לטעמו של עו"ד רוטמן "השיטה שנתניהו מציע היא המאוזנת – לייצר חופש למנות מצד אחד ומצד שני לא לייצר מצב שבו כל השירות הציבורי מתחלף כיום המשרה היחידה ששר יכול למנות היא מנכ"ל, משרה שהיא משרת אמון. כל השאר הם עוזרים אישיים אבל לא מקדמי מדיניות שלשמה נבחר השר.

''זה פוגע בנו בסופו של דבר. בשריפות הגדולות היינו בלי נציב כבאות כי המינוי נתקע לתקופה ארוכה. יותר מכך, בתקופת הבחירות האחרונות עתרנו על כך שהמדינה נותרת בלי מפכ"ל תקופה ארוכה בגלל מעורבות משפטית. את ההחלטה להקפיא את המצב בגלל תקופת טרום בחירות המציא היועץ המשפטי לממשלה.

''החוק לא מחייב זאת. כל המשפטיזציה של הליך המינוי, הליך שנועד לגרום לכך שישבו בתפקידים הללו הטובים ביותר, גורם לכך שהתהליך נתקע, ובסופו של דבר התנהלנו ללא מפכ"ל ובכירים במשטרה בתקופה מאוד ארוכה. יש לכך הרבה תוצאות שפוגעות בנו, האזרחים כי אין משילות גם ברמה הבסיסית".

מוסיף עו"ד רוטמן: "זה מתחיל כאשר בג"ץ מתערב במינויים". לדבריו נוצרה עם הזמן משפטיות מתגוננת החוששת שמא מינוי כזה או אחר לא יאושר בבג"ץ כפי שכמעט קרה במקרה הרב הצבאי הראשי.

כיום, הוא אומר, "כששר מגיע למשרד ורוב מוחלט של האנשים שסביבו מונו על ידי השרים הקודמים והוא רוצה לשנות הוא צריך להיות בולדוזר כדי להזיז את הדבר הקטן ביותר. יש שמצליחים יותר ויש שפחות, ומי שנפגע אלו אנחנו האזרחים שבחרנו בשר כדי לשנות. הרי אם היינו חושבים שהמצב טוב היינו משאירים את השר הקודם".

רוטמן מציין כדוגמא דווקא את שרי 'יש עתיד' בקדנציה הקודמת של משרדי האוצר והחינוך, שרים שניסו להנחיל את תפיסתם אך המערכת לא איפשרה זאת. "יש בגישה הזו גם דברים חיוביים, אבל צריך לשמור על איזונים. לקחנו באיזון הזה קו מאוד קיצוני וכיום השר הופך להיות לעומתי למשרד שלו. אין אף אחד במשרד שעומד לצידו".