ועדת חוקה, חוק ומשפט בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) אישרה היום (ב') לקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62- הוראת שעה) המעגנת כהוראת קבע את חלוקת הטיפול בחומרי חקירה בין הפרקליטות לבין התביעה המשטרתית.
הוראת השעה תוקנה מספר פעמים לאור הסתייגויות שהביעה הוועדה ותוקפה אמור לפוג באחד בינואר 2017.
בהוראת השעה שנחקקה בשנת 2010 נכללו שלושה עניינים מרכזיים: חלוקת הטיפול בחומר חקירה בין הפרקליטות לבין התביעה המשטרתית; קביעת הוראות בנוגע לסגירת תיקים; התאמת סעיף הגדרת התובעים לחלוקת הטיפול וכן הוספת דיווחים שנתיים לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת על הסמכות של שוטרים.
ההסדר בהוראת השעה התבסס על ברירת המחדל ולפיה חומר חקירה בעבירות מסוג פשע, מועבר לטיפול הפרקליטות וחומר חקירה בעבירות מסוג עוון וחטא מועבר לטיפול התביעה המשטרתית. עם זאת, החלוקה האמורה סויגה ברשימת עבירות שנקבעה בתוספת- עבירות עוון שיטופלו בידי הפרקליטות, עבירות פשע שיטופלו בידי התביעה המשטרתית ועבירות מסוג פשע שבהן יש לפרקליט מחוז שיקול דעת להחליט אם יטופלו בידי הפרקליטות או בידי התביעה המשטרתית.
סלומינסקי התנגד להסרת חובת הדיווח: "אם אתם רוצים קבע על החוק- למה שלא יהיה קבע לדיווח? בדיווח יש מטרה נוספת סמויה שכשאתה יודע שצריך לדווח תשתדל לפעול יותר. זה גורם מדרבן שהכל יהיה יותר בסדר". לדרישתו הושארה החובה בחוק.
היועמ"ש לוועדה עו"ד אלעזר שטרן אמר "כלל האצבע הוא עדיין שפשע הולך לפרקליטות, ועוון וחטא- לתביעה המשטרתית. בתוספת לחוק יש שלוש רשימות: אחת של עבירות עוון שילכו לפרקליטות כנגד כלל האצבע, השנייה- עבירות של פשע שילכו לתביעה המשטרתית והשלישית- עבירות יחסית מצומצמות שבסמכות פרקליט מחוז להחליט אם להעביר לתביעה המשטרתית ועבירות נלוות שאין היגיון להפריד ביניהן.
הוא הבהיר, "אנחנו מתנגדים לנוסח המבקש לבטל שתי חובות דיווח שהוטלו על הממשלה: אחת הנוגעת להיקף ההסמכה של היועמ"ש לשוטרים והשנייה- סביב העבירו ת הנלוות (הכרוכות) ותקיפת שוטר. תקיפת שוטרים אחת היא בעוון ואחת היא בפשע צריכות להיות בסמכות הפרקליטות מחשש לטיפול שוטרים בדברים הקשורים לחבריהם כקורבנות או נאשמים".
עו"ד יפעת רווה ממשרד המשפטים אמרה כי "החלוקה לפי פשע ועוון לא תמיד משקפת את מורכבות העבירה והתאמתה. היו תקופות בהן נבדק איחוד הגופים וזה הוגדר כלא מעשי ונעשו ניסיונות אחרים לחלוקה כמו בפעם הקודמת בה הגענו לוועדה. קו החלוקה נותר ברובו כפי שהיה עד עכשיו. יש 73 פריטים שהם עוונות הנמצאים כרגע בתביעה המשטרתית ובהם נושאים רגישים של גזענות, המרדה, חופש ביטוי, עבירות מין מסוימות, שיש בהם יש רגישות מיוחדת ולכן הוחלט להעבירם לפרקליטות.
''הסוג השני הן סוגיות שבהם למרות שהענישה חמורה המורכבות בהן פשוטה יותר כמו מכירת סכינים ואגרופנים שהוחלט שהתביעה המשטרתית תטפל בהם. גם סמים עד כמויות מסוימות", הסבירה.
שלמה למברגר, פרקליט מחוז תל-אביב פלילי, אמר כי "השינוי המרכזי הוא בתחום המעשה המגונה בפומבי. הוחלט שהפרקליטות תיקח על עצמה את התיקים הללו למרות שלא מדובר בעבירה חמורה כי באפון גורף הפרקליטות מטפלת בכל עבירות המין וחשבנו שנכון יהיה לטפל ולפקח גם על עבריינים אלו"
סגנית מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, בפרקליטות המדינה, בת-אור כהנוביץ, הודיעה בדיון כי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה תשנה את ייעודה ואת שמה.
המחלקה החדשה תקרא "המחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועמ"ש" ותהיה אמונה על הנחייה והסמכה של כלל התובעים הפועלים מכח הסמכה של היועמ"ש. איוש המחלקה על פי דברי כהנוביץ, יעמוד על כחמישה תקנים בשלב ראשון ואמור להגיע לאיוש של כ-15 תקנים בסוף התהליך. המחלקה תפקח על כ-900 תובעים (200 תובעים בתחום דיני תכנון ובנייה, 300 תובעים בתחום הרשויות ומעצות מקומיות, 400 תובעים בתחום משרדי הממשלה).
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) אמר כי ''זה לא נושא פוליטי ולכן לא הייתי מצפה שתהיה פה קואליציה או אופוזיציה. כאשר יש החלטת ממשלה מאז 2001 לאחד את הפרקליטות והתביעה ואחרי 15 שנה מבקשים לבטל את הוראת השעה זה כאילו שאנחנו מוותרים על החלטת הממשלה. מציע לתת עוד שנה בהוראת שעה ושיסבירו לנו למה לא מאחדים את הגופים".