בקרוב ישודר בערוץ 9 בכבלים יום שבמהלכו תעסוק קבוצת התקשורת אינדימדיה באספקטים שונים של ה"כיבוש הישראלי בשטחים ב 35 שנים האחרונות"
במסגרת המשדר ייערכו דיונים אחדים בנושאים כגון החיים תחת כיבוש, מנגנון הכיבוש, התקשורת הישראלית והכיבוש, והשפעות הכיבוש על החברה הישראלית.
מדובר בערוץ 9, שהוא ערוץ קהילתי בכבלים, ושמטרתו היא לתת במה למוסדות שונים בקהילה, כגון בתי ספר ומתנס"ים.
תקנון הערוץ הקהילתי ערוץ 9, אומר פרופ' אלי פולק, מ"האגודה לזכות הציבור לדעת", הוא ברור, ומגדיר כי הערוץ משרת ציבורים שונים, ומטרתו להעניק מידע על אפשרויות בידור ועל נושאים הקשורים לאנשים ולקשישים.
מגמתה של קבוצת אידימדיה אינה תואמת את תקנון הערוץ. לפיכך, אומר פולק, אם יש רצון לשנות את ייעודו של הערוץ יש דרך לעשות זאת, ולאפשר לאנשים לשדר. אדרבה, אומר פולק, יש לאפשר לקבוצות שונות לשדר, בעיקר משום שיש כאלו שאינם יכולים לעשות זאת מפני שלדבריו, "יש תקשורתנים השולטים במיקרופונים ובמצלמות". עם זאת, לטענתו, כל המהלך שהביא למתן אישור לקבוצה זו לשדר את התכנית העוסקת בכיבוש נעשה בחוסר תום לב.
פולק מציין כי מי שעומדת בראש המועצה לשידורים בכבלים, הגברת דורית ענבר, אינה פועלת בתום לב. היא החליטה לאפשר לאינדימדיה לשדר בערוץ 9, ובכך פתחה בכלל את ערוצי הכבלים לשידורים מעין אלו, אולם תוקפה של ההחלטה הוא לשישה חודשים, ולפיכך כבר ברור לכל כי צפויים לציבור שישה חודשים שבהם תשדר אינדימדיה באופן חופשי את שידוריה, ולקבוצות אחרות לא ייוותר די זמן להיערך לשידור ובתום 6 חודשים העניין יחדל. עד אז תוכל אינדימדיה לשדר תעמולה כרצונה. לטענתו של פולק מדובר כאן בהחדרת התעמולה בדלת האחורית.
דבורי הנדלר, חברה במועצת הכבלים והלוויין, השמיעה אף היא התנגדות לאפשר לאינדימידה לשדר.
הנדלר אומרת לערוץ 7 כי את התנגדותה זו היא הביעה כבר בתחילת המהלך, כשהם שלחו קלטת ראשונה לבחינתם של האחראים על נושאי התוכן, והיא ביניהם. ישבנו וצפינו בקלטת, מספרת הנדלר, ואני התנגדתי לכך שהיא תאושר, אך נותרתי במיעוט, והשידור אושר. מאוחר יותר, כשהקבוצה קיבלה אור ירוק, היא שלחה קלטת ארוכה בנושא 35 שנות "כיבוש", וכשראינו את הקלטת, מוסיפה הנדלר, התנגדתי התנגדות נמרצת לתוכנה, אך בסופו של דבר בפורום של כל חברי המועצה אפשרו לקבוצה לעלות לשידור. מדובר, לדבריה, בניסיון של אינדימידיה להשתלט על ערוץ 9, שעד היום היה נקי מתכנים פוליטיים.
במסגרת המשדר ייערכו דיונים אחדים בנושאים כגון החיים תחת כיבוש, מנגנון הכיבוש, התקשורת הישראלית והכיבוש, והשפעות הכיבוש על החברה הישראלית.
מדובר בערוץ 9, שהוא ערוץ קהילתי בכבלים, ושמטרתו היא לתת במה למוסדות שונים בקהילה, כגון בתי ספר ומתנס"ים.
תקנון הערוץ הקהילתי ערוץ 9, אומר פרופ' אלי פולק, מ"האגודה לזכות הציבור לדעת", הוא ברור, ומגדיר כי הערוץ משרת ציבורים שונים, ומטרתו להעניק מידע על אפשרויות בידור ועל נושאים הקשורים לאנשים ולקשישים.
מגמתה של קבוצת אידימדיה אינה תואמת את תקנון הערוץ. לפיכך, אומר פולק, אם יש רצון לשנות את ייעודו של הערוץ יש דרך לעשות זאת, ולאפשר לאנשים לשדר. אדרבה, אומר פולק, יש לאפשר לקבוצות שונות לשדר, בעיקר משום שיש כאלו שאינם יכולים לעשות זאת מפני שלדבריו, "יש תקשורתנים השולטים במיקרופונים ובמצלמות". עם זאת, לטענתו, כל המהלך שהביא למתן אישור לקבוצה זו לשדר את התכנית העוסקת בכיבוש נעשה בחוסר תום לב.
פולק מציין כי מי שעומדת בראש המועצה לשידורים בכבלים, הגברת דורית ענבר, אינה פועלת בתום לב. היא החליטה לאפשר לאינדימדיה לשדר בערוץ 9, ובכך פתחה בכלל את ערוצי הכבלים לשידורים מעין אלו, אולם תוקפה של ההחלטה הוא לשישה חודשים, ולפיכך כבר ברור לכל כי צפויים לציבור שישה חודשים שבהם תשדר אינדימדיה באופן חופשי את שידוריה, ולקבוצות אחרות לא ייוותר די זמן להיערך לשידור ובתום 6 חודשים העניין יחדל. עד אז תוכל אינדימדיה לשדר תעמולה כרצונה. לטענתו של פולק מדובר כאן בהחדרת התעמולה בדלת האחורית.
דבורי הנדלר, חברה במועצת הכבלים והלוויין, השמיעה אף היא התנגדות לאפשר לאינדימידה לשדר.
הנדלר אומרת לערוץ 7 כי את התנגדותה זו היא הביעה כבר בתחילת המהלך, כשהם שלחו קלטת ראשונה לבחינתם של האחראים על נושאי התוכן, והיא ביניהם. ישבנו וצפינו בקלטת, מספרת הנדלר, ואני התנגדתי לכך שהיא תאושר, אך נותרתי במיעוט, והשידור אושר. מאוחר יותר, כשהקבוצה קיבלה אור ירוק, היא שלחה קלטת ארוכה בנושא 35 שנות "כיבוש", וכשראינו את הקלטת, מוסיפה הנדלר, התנגדתי התנגדות נמרצת לתוכנה, אך בסופו של דבר בפורום של כל חברי המועצה אפשרו לקבוצה לעלות לשידור. מדובר, לדבריה, בניסיון של אינדימידיה להשתלט על ערוץ 9, שעד היום היה נקי מתכנים פוליטיים.