חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' מסביר ביומן ערוץ 7 את ההבדלים בין המתווים השונים לפתרון פרשת עמונה.
זאת זמן קצר בטרם יכריעו התושבים אם לקבל את המתווה האחרון שהוצע לאחר שיחה במוצאי שבת בין ראש הממשלה, השר בנט ונציגי המתיישבים.
לאחר שהתבקש להסביר את הדברים באופן נגיש וברור גם למי שאינו משפטן או פוליטיקאי, מסביר חבר הכנסת סמוטריץ': "הקושי שהיה לאנשי עמונה עם המתווה הקודם, קושי שהבנו אותו ולכן כיבדנו את החלטתם, הוא שבסופו של דבר אין וודאות שהמתווה יצליח ושהישוב יישאר על ההר. זה היה מתווה שעל הנייר היה כתוב מצוין אם הוא היה צריך להתבצע בתנאי מעבדה, כלומר ללא התערבות בג"ץ או גורמים אחרים, הסיכוי שלו להצליח היו מצוינים, אבל כולנו מבינים שבסופו של דבר צריך להוריד את המתווה הזה למציאות והמשמעות היא שהוא יכול להיתקע בכמה מקומות".
"הוא יכול להיתקע בגלל ערבים שפתאום יבואו עם השגות על חלקות נוספות של נכסי נפקדים, זה יכול להיתקע עם צו ביניים של בג"ץ סביב השימוש במתווה של נכסי נפקדים, מהלך שלא נעשה עד היום בהתיישבות וכו', כל מיני מהמורות שהמתוה עלול היה להיתקל. למעשה אנשי עמונה אומרים שעלול להיות מצב שבו גם נסכים וגם נישאר בלי כלום, כי למרות הרצון הטוב של המדינה של 'הבית היהודי' ושל כולם אי אפשר יהיה ליישם את המתווה", מציין סמוטריץ'.
ומכאן לאירועי הלילה האחרון: "מה שקרה בלילה הזה הוא שאנשי עמונה קיבלו עוד כמה עוגנים שמיסמרו את התחייבות המדינה והגדילו את הסיכוי, ואנסה להסביר: כאשר אנחנו מדברים על הסיכויים של המתווה לצלוח את המכשולים המשפטיים השונים יש שלוש רמות – ישנה חלקה 38 שהיא חלקת נכסי נפקדים במלואה ואין עליה השגות, זו חלקה שלמעשה כבר ניתן היה להתחיל לעבוד עליה כי היא כבר הוקצתה לטובת מועצת בנימין. זו החלקה שיש לה את הסיכוי הגבוה ביותר לעמוד בפני מבחן בג"ץ. מדובר בחלקה של שישה דונמים וכדי שלא לצופף את התושבים יותר מדי לתנאי מעברה חישבנו חצי דונם למשפחה ולכן 12 משפחות תוכלנה לעבור לשם".
סמוטריץ' מציין כי עדיין קיים סיכון שמא בג"ץ יחליט לפסול את עצם השימוש במתווה נכסי נפקדים לטובת הפתרון לעמונה, אך "זו החלקה שהכי קל לצלוח איתה את מבחן בג"ץ".
"ביקשו וקיבלו במקום להכניס לחלקה הזו 12 משפחות ייבנו מבנים דו משפחתיים וייכנסו על כל החלקה 24 משפחות, מה שמגדיל את הסיכוי בהנחה שזו החלקה שהכי קל לעמוד איתה מול בג"ץ. הרמה השנייה היא חלקה 30 שהיא חלקה גדולה שבה 25 דונם אחרי 'פירוק שיתוף'. יש בה מעבר לקושי של שימוש בנכסי נפקדים לטובת ההתיישבות גם קושי של 'פירוק שיתוף', משוכה משפטית נוספת. אנחנו יודעים לומר בוודאות שלגבי כל יתר קרובי המשפחה של אותו מוריש, שהיה בעלים של החלקה לפני עשרות שנים, אנחנו יודעים לומר שהם בירדן, כלומר שהם נפקדים ולכן לכאורה אין חשש שמישהו נוסף יבוא ויטען שהוא כאן ולכן זו אינה חלקת נפקדים. המשמעות היא שאמנם צריך לעבור משוכה משפטית נוספת אבל מצבה של החלקה טוב יותר משל האחרות והעובדה הזו התחדדה בפני אנשי עמונה כעת".
"מעבר לחלקות הללו ישנן חלקות אחרות שנמצאות בתוך המתווה וגם עליהן נתאמץ מאוד, אבל לגביהן יש מורכבות נוספת מעבר למה שקורה בחלקה 30".
את המורכבות הזו מסכם סמוטריץ' ואומר: "בלילה אנשי עמונה קיבלו את העובדה שבחלקה 38 שהיא הכי קלה לעיכול עבור בג"ץ, שם יהיו 24 משפחות ולא רק 12. מעבר לזה ראש הממשלה התחייב למנות פרויקטור מטעמו לוודא את מימוש המתווה בשבועות או בחודשים הקרובים. מעבר לכך אני סבור שגם הישיבה של אנשי עמונה עם ראש הממשלה, כששמעו את הדברים מפיו, עושה את שלה".
על כל זאת מוסיף סמוטריץ' ואומר כי הוא עצמו "קצת יותר סקפטי", כלשונו, והוא גם מסביר מדוע: "צריך לזכור שראש הממשלה הפר בלי שום בעיה התחייבויות במגרון וגם בשכונת האולפנה. אני רוצה להאמין שההבטחה הפעם תהיה משמעותית יותר ואנחנו נהיה שם לידו כדי להבטיח שכך יהיה. מה שחשוב הוא שאנשי עמונה יצאו עם תחושה חזקה יותר של מסמור חזק יותר של התחייבות המדינה לעשות כל שניתן כדי שהמתווה הזה יצליח"
"אני מקווה ומצפה שבג"ץ לא יתערב במתווה. זה מתווה שהיועמ"ש עומד מאחוריו, כלומר יש לו היתכנות משפטית וניתן לצפות מבית המשפט לכבד את הלגיטימציה של הממשלה לקבוע מדיניות, והממשלה החליטה שהיא רוצה להשאיר את עמונה על ההר ויש לה את כל הלגיטימציה לעשות זאת", אומר סמוטריץ'.
בדבריו מביע סמוטריץ' תקווה שאנשי עמונה יקבלו את המתווה לאחר הלבטים והסברות לכאן ולכאן. "אני רוצה לומר כך, האסטרטגיה של תושבי עמונה הייתה להיאחז בכל שביב של תקווה ולהביא את כל המערכת להיאחז בתקווה הזו ולעשות הכול כדי לממש את התקווה הזו. חוק ההסדרה היה ריאלי פחות ממתווה נכסי נפקדים, ותושבי עמונה נאחזו בתקווה הזו שהחוק הזה יוכל לעבור, בונחישות גדולה מאוד הם הכניסו את כולנו לתוך התקווה הזו וויצרו מחוייבות ועבודה קשה מאוד, גם שלנו וגם של הליכוד, ואנחנו רואים שחוק ההסדרה הולך לעבור. באותה מידה אני קורא להם להמשיך בקו הזה ולהיאחז בתקווה שיש במתווה הזה ולהיות איתנו לעשות הכול כדי לוודא שהמתווה הזה אכן יצליח ואם הוא ייתקל בקשיים הם צריכים להיות לצידנו כדי לחלץ את המתווה מהבוץ. הם הרי יכולים היו להיאחז בספקות וביאוש אבל נאחזו בסיכוי ובתקווה, ואני אומר בואו ניאחז בתקווה שהמתווה הזה יצליח, נעבוד קשה מאוד כולנו כדי לממש את התקווה הזו, ובאו לא ניאחז רק בספקות אלא בתקווה. עד היום זה הוכיח את עצמו ואין סיבה שזה לא יוכיח את עצמו גם בהמשך".
על הסיכוי שהקולות המגיעים אליהם מבחוץ וקוראים להם שלא להישמע למתווה המוצע להם, ישפיעו על החלטתם כמי שמחוייב לציבור שהתגייס ועלה להר כדי למחות ולהיאבק נגד הפינוי, אומר סמוטריץ' כי אנשי עמונה הם שליחי ציבור וככאלה ברור שהם נעים על התפר שבין הקשבה לרחשי הציבור לבין הובלת רוחו של הציבור. עד היום, הוא מזכיר, הם נהגו כשליחי ציבור ולא דאגו לעצמם. על אף שהוצעו להם הצעות נדיבות שהיו "מסדרות" אותם עם מגורים נוחים הם לא בחרו בדרך זו אלא בדרך המאבק למען כלל ההתיישבות, ואכן "בזכות ההובלה שלהם אנחנו במקום שבו אנחנו נמצאים היום. נגררנו אל האמונה והתקווה הזו לעשות דברים שאף אחד לא האמין שניתן לעשות אותם. הדבר הנכון הוא להמשיך את ההובלה הזו ולהבהיר שאנחנו לא רוצים לתת תמונת ניצחון לשלום עכשיו".
ברוח דבריו אלה ממשיך חבר הכנסת סמוטריץ' ואומר כי יש ערך למאבק בעיקר כאשר הממשלה אינה עם הנאבקים, כאשר היא רוצה לפנות נצרך מאבק שבסופו של דבר מגיע לכדי עימות עם חיילים ושוטרים כשליחי הממשלה. לעומת זאת "כאשר הממשלה עושה הכול, והופכת כל אבן כדי להסדיר, ולהערכתי הממשלה הזו עשתה שינוי של 180 מעלות להסדרה אסטראטגית של ההתיישבות, לסעיף 5, לתקנת השוק, הממשלה עושה הכול להשארת עמונה במקומה, במצב שכזה אין מול מי להיאבק ואין צורך במאבק. המאבק של אנשי עמונה בשטח לא יהיה מול בג"ץ אלא מול הממשלה, ואין צורך במאבק מול הממשלה. אין צורך לצרוב שום דבר בתודעה כי התודעה שונתה. אנחנו בממשלה שהולכת להסדרה ואם אנשי עמונה יבחרו בדרך המאבק יקרה דבר הפוך – אנשי 'שלום עכשיו' יקבלו תמונות של ניצחון כי בסופו של יום נעמוד מול חורבות עמונה. במקום זאת אני רוצה שתמונת הניצחון תהיה של אנשי עמונה, של ההתיישבות של היהדות ושל הציונות, שעמונה נשארת על ההר וההתיישבות מוסדרת. זו תמונת הניצחון שאנחנו צריכים. בואו לא נהיה במקום שבו אנחנו מכריחים את המדינה לפנות את עמונה, אלא נותנים לה אפשרות לממש את הרצונות שלה להשאיר את עמונה על ההר".