לקראת יום י"ט בכסליו, יום חגה של חסידות חב"ד, שוחחנו עם הרב משה שילת, ממארגני אירועי י"ט כסליו בבנייני האומה על משמעותו של היום עבור החסידים ועבור כלל הציבור הישראלי ועל הצפוי ביום המיוחד.
על חשיבותו של היום אומר הרב שילת כי "היום הזה מתעצם ופורח בצורה מעוררת השתאות. החסידות קיבלה ביום הזה מעין אור ירוק עליון, כך הסביר זאת בעל התניא עצמו. הכניסה שלו לכלא לא הייתה עניין אישי משפחתי או קהילתי. הכניסה שלו לכלא הייתה סביב סיפור של הלשנות על נושא חידושים חסידיים שהפריעו למשטר שחשש מאפשרויות של פריחה רוחנית מוגזמת והשורש הוא קטרוג עליון".
ומעט רקע על אותה פרשה מוסיף הרב שילת: התקופה היא לפני כ-250 שנה. "תנועת החסידות הולכת ומתרחבת לאחר הסתלקות המגיד ממזריטש שאגב הסתלק בי"ט כסליו. החסידות מתפשטת וסביב בעל התניא מצטברת תאוצה ורבים מקבלים כל הגה בקדושה והמשטר הרוסי נלחץ מזה. הם הבינו שיש כאן עומק רעיוני שצריך לבדוק אותו, מה קורה סביבו ולאן הוא צריך להגיע.
''הטרידה אותם גם העובדה שהוא שלח כספים לארץ ישראל, אבל עיקר השאלות היו החשש מהחסידות, הדגש על התפילה לצד לימוד התורה, דגש על רבי כצדיק, על לימוד קבלה. באותה תקופה החסידות היא זו שהפחידה אותם במיוחד. בהמשך היהדות כולה הטרידה אותם, אבל באותם ימים המנהיגים של החסידות היו פורצי דרך רוחניים שבעיניהם היו יכולים להביא לבעיות עולמיות".
מאחורי ההלשנה על בעל התניא לשלטונות הרוסיים עמדו "יהודים שהתנגדו לתפיסתו וניצלו את הרגישויות שיכולות להיות לשלטון הרוסי מכל החידושים של בעל התניא".
על כל אלה מדגיש הרב שילת ואומר כי עיקר העניין הוא "מה שקרה למעלה, כאשר הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש נכנסו לתא שלו בכלא, אחרי פטירתם כמובן, נשמה בגוף. הוא שאל אותם למה נכנסתי לפה והם אומרים לו 'בגלל שיש קטרוג על הפצת החסידות על ידך'. הוא שאל אותם אם לאחר שייצא מכאן עליו להפסיק, והם אמרו לו שאחרי שייצא יפיץ עוד יותר, ולכן י"ט כסליו הוא לא סיפור אישי ולא סיפורה של חב"ד.
''זה סיפורה של כל החסידות. לכן אגב, ביריד החסידות אנחנו מוכרים את ספרי כל החסידויות, מכל החצרות באים לשמוח. מעבר לכך שזהו יום הילולת המגיד ממזריטש שהוא רבם של כל החסידים".
הרב שילת קושר בדבריו את אירועי י"ט כסליו למאבק על ארץ ישראל ומצטט מבעל התניא את המשפט: "מאת ה' הייתה זאת לנו, בזכות ארץ הקדושה ויושביה, והיא שעמדה לנו ותעמוד לנו בכל עת מצוא להמציא לנו פדות ורווחה להרחיב לנו בצר ולחלצנו ממיצר, הזכות של ארץ הקודש ויושביה".
"החסידות מערש היוולדה קשורה לארץ הקודש ויושביה, התנוצצות הגאולה שהחלה עם תורת הבעל שם טוב, הטעימה מתורתו של משיח קשורה במיוחד ליושבי ארץ ישראל וכמה סמלי שבערב י"ט בכסליו אנחנו נמצאים שוב במאבק על ארץ ישראל, שבע"ה ניוושע ממנו".
מדבריו אלה מתבקשת שאלת הקשר שהתחזק בשנים האחרונות בין הציונות הדתית לעולם החסידות, קשר שהפך את ספרי התניא וליקוטי מוהר"ן, כמו גם ספרים אחרים, לחלק בלתי נפרד מבית המדרש של ישיבות ההסדר, הישיבות הגבוהות של הציונות הדתית והישיבות התיכוניות, וחלק בלי נפרד מסדר היום הלימודי במוסדות אלה.
"יש דברים שלהסביר אותם ייקח זמן רב יותר מאשר לטעום את הדבר עצמו", פותח הרב שילת ומשיב. "מי שלומד חסידות מרגיש שהדבר מאיר לו מסייע לו ומעלה אותו לגבהים חדשים בעבודת ה'. יש היום המון פיתויים שלא היו בעבר והחסידות יכולה להוות תרופת מחץ מול הדברים הללו. מצד שני, בקטע החיובי, אנחנו מתקרבים יותר ויותר לגאולה השלמה והחסידות היא טעימה ממנה, וככל שמתקרבים מרגישים שהנה זה בא ורוצים להתחבר אליה. זו אולי נשמעת תשובה נאיבית אבל אני רואה אותה. אנשים מרגישים זאת והחסידות מכניסה להם אור וחיות. הציבור הדתי לאומי הוא ציבור פתוח וכן, וטבעי שהתורה הזו תדבר אליו".
לדבריו תוספת הלימוד של תורת החסידות אינה באה על חשבון לימוד של עקרונות חינוכיים הנלמדים בעולם הישיבות, "זו קומה נוספת הכרחית שמשלימה את החיים הרוחניים. יש דבר נוסף שמתחבר לציבור הציוני דתי – העובדה שמדובר בעבודה בתוך העולם הזה. אנחנו לא בורחים מהעולם, אלא נכנסים לתוכו ומתקנים אותו ומביאים את ה' להתגלות בתוכו. החיבור בין רעיונות החסידות לרעיונות שבחור דתי לאומי גדל עליהם הוא חיבור מפרה שבלימוד חסידות מעמיק ומשריש ונותן אור וחיות בתוך העולם הזה".
על כל אלה נשאל הרב שילת אם עדיין יש מקום למבנה החצרי שמאפיין את תנועת החסידות, גם בתקופה בה קיימת מגמה לראייה רוחנית כוללת שאינה מתפלגת לכפר או עיירה כזו או אחרת כפי שהיה נצרך במשך שנות הגלות, צורך של יהודים כפריים להתחבר לתורה גרך אדמו"ר מקומי.
במענה לשאלה מזכיר הרב שילת כי חב"ד אינה מתאפיינת במקום כזה או אחר וגם שמה אינו מתויג כשייך לעיר מסויימת אלא ל'חכמה בינה ודעת', וכשנשאל אודות השייוך ללובביטש, ציין כי הרב'ה אומר ש"לא כל אחד צריך להיות באותו כפר. כל אחד יכול לקבל מהחסידות במקומו שלו. אין כאן עניין של מעבר לחצר מסוימת ואין הדגשה על פלג מסוים.
''לכן בבנייני האומה אנחנו רואים בכל שנה עוד ועוד שמגיעים מפלגים שונים, לא רק מהציונות הדתית, אנחנו רואים גם ליטאים רבים שמגיעים ליריד, להתוועדויות ולתכניות לימוד, לבניית נדבך נוסף ולא מתוך מגמה להביא לקהילה או לחצר כלשהם".
בעקבות הדברים נשאל הרב שילת אם קיימת גם הדדיות ונכונות ללמוד בחב"ד את תורותיהם של תלמידי חכמים ממגזרים אחרים, כמו רבני הציונות הדתית ובראשם הרב קוק, רבני השו"תים הליטאים, רבני המזרח ואחרים, כשם שקיימת ציפייה שבמגזרים מקבילים ילמדו את תורת חב"ד.
"זו שאלה רחבה", פותח הרב שילת ומשיב. "כל אדם תורני מבין שהשלמות שלו היא הכרה ולימוד של כל מקצועות התורה, והוא מנסה להקיף כמה שיותר דברים בחייו. מטבע הדברים אדם נחשף לדברים שהוא מתעניין בהם יותר ומעמיק בהם יותר. אי אפשר ללמוד את הכול אבל מי שלא טועם מכל הטעמים של התורה מפסיד. הדבר ידוע גם בחסידות וגם בחב"ד.
''נכון שההתעסקות בחסידות מודגשת, כי זו התורה הרלוונטית למאות השנים האחרונות. החסידות היא התורה המרכזית עבור החסידים. אני לא מכיר תורות בסדר גודל של החסידות ברמת ההיקף העומק והרוחב כמו של החסידות. ברור שיש הרבה מענקי הרוח, כמו הרב קוק, שמי שלא לומד מתורתו מפסיד".
בהמשך דבריו מספר הרב שילת על המתרחש בבנייני האומה כבר ממוצאי השבת, אירועים שיגיעו לשיאם מחר (שני) ומחרתיים (שלישי) יגיע הסיום באירוע הנשים. "מדובר במופעים שהם מעין התוועדות ענקית באולם הגדול של בניני האומה, מדובר בסדרת התוועדויות בשאר האולמות ועל יריד הספרים שבו אנחנו מוכרים מאות אלפי ספרים מדי שנה וזה הולך וגדל".