62.5% מהיהודים:
במלחמה בטרור אין מקום לשיקולי מוסר

מדד הדמוקרטיה לשנת 2016 מצביע על אמון נמוך בכלל מוסדות השלטון במדינת ישראל. האמון בנשיא המדינה עומד על 61.5% (לעומת 70% אשתקד).

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , י"ט בכסלו תשע"ז

מדד הדמוקרטיה לשנת 2016 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הוגש היום (ב') לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, על ידי נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר.

המדד מתפרסם מאז שנת 2003, ונערך על ידי צוות מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות בראשות פרופ' תמר הרמן.

השנה נרשמה ירידה משמעותית באמון במרבית המוסדות שנבדקו ביחס לשנה שעברה וביחס לממוצע המשוקלל של האמון בהם החל מ-2003. בתחתית הרשימה נמצאים המוסדות הפוליטיים: אמון הציבור בכנסת עומד על 26.5% (לעומת 35% אשתקד), האמון בממשלה עומד על 27% (לעומת 36% אשתקד) ואילו האמון במפלגות עומד על פחות מ-14% (לעומת 19% אשתקד).

גם במוסדות נוספים שנבדקו חלה ירידה: האמון במשטרה עומד על 40% (לעומת 42.5% אשתקד), האמון בבית המשפט העליון עומד על 56% (לעומת 62% אשתקד), האמון בנשיא המדינה עומד השנה על 61.5% (לעומת 70% אשתקד) ובאמון הציבור בתקשורת חלה ירידה משמעותית והוא עומד על 24% בלבד (לעומת 35.5% אשתקד). המוסד היחיד השומר על רמת האמון הגבוהה בקרב הציבור, הוא צה"ל שזוכה לאמון בקרב 90% מהציבור היהודי (לעומת 93% אשתקד) ו-82% בציבור הכללי.

אוהבים ומאמינים בצה''ל
צילום: דובר צה"ל

רוב הישראלים סבורים שהפוליטיקאים בישראל מנותקים מהבעיות והצרכים של הציבור (75%) ורק שליש מהציבור סבור שחברי הכנסת עובדים קשה ומבצעים את תפקידם כראוי. 79% סבורים שפוליטיקאים דואגים יותר לאינטרסים האישיים שלהם מאשר לאינטרסים של הציבור שבחר בהם ו-47% סבורים שאין בישראל מפלגה שמייצגת את השקפותיהם בצורה טובה (ירידה של 10% בהשוואה לשאלה זהה שנשאלה במדד 2012). רוב (61%) מהערבים מסכימים שהמנהיגים הערבים דואגים בעיקר לבעיות של הפלסטינים בגדה ובעזה ופחות מדי לבעיות של הערבים הישראלים. 42% מהישראלים סבורים שבכדי להתמודד עם הבעיות של ישראל יש צורך במנהיג חזק שלא יתחשב בכנסת, בתקשורת ובדעת הקהל

חרף חוסר האמון במוסדות הפוליטיים, רוב אזרחי המדינה גאים בהיותם ישראלים (86% מהיהודים ו-55% מהערבים). כבעבר, הערכת מצבה הכללי של ישראל נוטה גם השנה לחיוב: 36% מהישראלים סבורים שמצבה הכללי של המדינה טוב, 40% סבורים שהוא "ככה-ככה" ו-23% סבורים שהוא רע . בנוסף, (78% מהיהודים ו-60.5% מהערבים) סבורים שמצבם האישי טוב. כמו כן, שני שליש מהישראלים אופטימים לגבי עתידה של ישראל. רוב היהודים (71%) מסכימים עם הקביעה שישראלים תמיד יכולים לסמוך על ישראלים אחרים שיעזרו להם בעת צר . הציבור הערבי חצוי בשאלה זו (42% מסכימים עם האמירה ו-44.5% אינם מסכימים איתה).

ברמת העיקרון, רוב הציבור מסכימים כי מדינת ישראל חייבת לשמור על אופיה הדמוקרטי בכדי להתמודד עם אתגריה (85%). רוב (60%) גם סבורים שיש להבטיח חופש ביטוי גם לאנשים שמתבטאים נגד המדינה. ואולם, התרגום לשפת מעשה מעיד על בעיות בהפנמת ערכים דמוקרטיים מרכזיים ועל רמה נמוכה של סובלנות לדעות ביקורתיות: למשל, 71% מהיהודים (אך רק 23% מהערבים) סבורים שארגוני זכויות האדם והאזרח גורמים נזק למדינה, עליה של 15% משנה שעברה. מעבר לכך, למעלה ממחצית (52.5%) מהציבור היהודי סבורים שיש לשלול את זכות ההצבעה בבחירות ממי שלא מסכים להצהיר שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי.

יותר ממחצית (53%) מהיהודים סבורים שאזרחי ישראל הערבים מקופחים לעומת היהודים. ובכל זאת, קרוב למחצית מהיהודים (44.5%) תומכים בכך שישראל כמדינה יהודית תזרים יותר תקציבים ליישובים יהודים מאשר לערבים. כמו כן רוב יציב בציבור היהודי (השנה 59%) מתנגדים לצירוף מפלגות ערביות לממשלה ולמינוי שרים ערבים. זאת בניגוד לרוב (72%) מהערבים התומכים בהצטרפות של מפלגות ערביות לממשלה ומינוי שרים ערבים. עם זאת, הסקר העלה נכונות ניכרת לקרבה חברתית (שכנות, חברות, עבודה משותפת) בין יהודים לערבים, למעט נושא הנישואין שהוא בבחינת טאבו בשני הציבורים.

53% מהישראלים סבורים שהמתח החזק ביותר בחברה הישראלית הוא המתח בין יהודים וערבים, עליה של 6% לעומת אשתקד. זאת בהשוואה ל-24% סבורים שהמתח החזק ביותר הוא בין ימין לשמאל, 10.5% החושבים שהמתח החזק ביותר הוא בין דתיים לחילונים ורק 1.5% בלבד הסבורים שהמתח בין מזרחים לאשכנזים הוא החזק ביותר בחברה הישראלית. רק כרבע (26%) בכלל הציבור סבורים שקיים איזון בין המרכיב היהודי למרכיב הדמוקרטי בישראל של היום. 45% סבורים שהרכיב היהודי חזק מדי ו-23% שסבורים שהרכיב הדמוקרטי חזק מדי).

72% מהיהודים חושבים שהחלטות גורליות בנושאי שלום וביטחון צריכות להתקבל ברוב יהודי בלבד. 62.5% מהיהודים סבורים שבמלחמה בטרור אין מקום לשיקולי מוסר ומותר להשתמש בכל האמצעים כדי למנוע פיגועים ו-51% סבורים שאם השב"כ, המשטרה או הצבא חושדים במישהו שהוא מעורב בטרור, צריך לתת להם את הסמכות המלאה לנהל את החקירה בלי שום מגבלות חוקיות..

על פי מדדים בינלאומיים, מיקומה בעולם של הדמוקרטיה בישראל אינו גרוע, אם כי בתחומים מסוימים יש מקום רב לשיפור. מתוך 12 מדדים בינלאומיים שהורכבו על ידי גופים בני סמכא בעולם(הבנק העולמי, יחידת ההערכה של האקונומיסט ועוד) , ישראל ממוקמת ברבעון העליון במדדי ההשתתפות הפוליטית, תפקוד הממשלה, שלטון החוק, תפיסת השחיתות, איכות הרגולציה והפיתוח האנושי; ברבעון השני בזכויות פוליטיות ואזרחיות, חופש העיתונות (בו ירדה ישראל מדירוג של "חופשי" ל"חופשי באופן חלקי"), ייצוג ואחריותיות וסיכון פוליטי. במדדי הזכויות האזרחיות נמצאת ישראל ברבעון השלישי בלבד ובמדד היציבות הפוליטית והיעדר אלימות וטרור ממקומת ישראל ברבעון התחתון.

בית המשפט העליון
צילום: דוד ועקנין, פלאש 90

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין אמר עם קבלת המדד, "המבנה החברתי הישראלי, והאתגרים המדיניים הישראליים הם ייחודים. החלוקה למגזרים שונים, כמו גם החיים בתוככי מרחב גיאוגרפי לא דמוקרטי, ההתמודדות עם אויבים מבחוץ, מתקפות טרור ומדינות עוינות מציבות את הדמוקרטיה הישראלית במבחנים מורכבים פעם אחר פעם. הדמוקרטיה הישראלית עמדה במבחנים קשים ויכלה להם ואנחנו צריכים לגייס את כל הכוחות כדי להצליח להתמודד עם האתגרים הנוכחיים"

"נקודה נוספת שעלינו להתמודד אתה, נוגעת לחוסר האמון של הציבור במוסדות הדמוקרטיים. המדדים הנמוכים של אמון הציבור מטרידים מאד, ומוטל על כל הגופים לעשות בדק בית ולבחון מה צריך לעשות כדי שהציבור ימשיך להאמין שהמוסדות הדמוקרטיים שלנו משרתים אותו והוגנים כלפיו".

לקריאת נתוני המדד בתצוגה גרפית לחצו כאן

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר "הירידה הדרמטית של אמון הציבור במוסדות השלטון- הכנסת, הממשלה והמפלגות, משקפת מגמה עולמית של היחלשות המוסדות הפוליטיים. כמובן שלישראל יש את המאפיינים הייחודיים לה, שחלקם נעוצים בשיטת הממשל המתאפיינת בחוסר יציבות פוליטי, וחלקם קשורים לחוסר היכולת של הכנסת לפקח על עבודת הממשלה. הציבור הישראלי לא מאמין לפוליטיקאים שפונים יותר ויותר לסקטורים צרים וקיצוניים המייצרים נרטיב וסדר יום של הכאן והעכשיו. גם במדדים הבינלאומיים המגמה הזו באה לידי ביטוי- ישראל מקבלת ציונים נמוכים וממוקמת ממש בתחתית הסולם במדד היציבות הפוליטית. עלינו לזכור- מדינה שאזרחיה אינם נותנים אמון במוסדותיה תתקשה לגייס אותם למאמצים קולקטיביים והמשטר בה יאבד בהדרגה את הלגיטימיות הציבורית שלו".

צילום: מארק ניימן/לע"מ