עמי (שם בדוי), בן 46, מוגדר כנכה 100% וסובל ממחלת הסרטן, אשר תקפה אותו מספר פעמים מאז 2009. גופו מצולק מהניתוחים הרבים שעבר, והוא סובל מדיכאון. בשנים האחרונות, הכנסתו היחידה היא מקצבת נכות שעומדת על כ-3,500 שקלים לחודש – אך גם זו נלקחת ממנו.
900 ש"ח מועברים מהקצבה שלו ישירות לחשבונה של הגרושה כ"דמי תלויים". בנוסף, בית המשפט חייב את עמי לשלם 1,750 ש"ח מדי חודש במזונות עבור בנו. מכיוון שהוא לא יכול לעשות זאת, הוא צובר חוב מול המוסד לביטוח לאומי.
גרושתו מרוויחה, על פי הצהרתה, כ-5,200 ש"ח לחודש בממוצע כרואת חשבון.
קצבאות נכות נחשבות לסיוע חירום שאיש אינו רשאי לנגוס בהם, גם אם הנכה חייב כספים. יש חריג אחד בלבד לכלל הזה – והוא חוב מזונות. וכך קורה לא פעם שגברים גרושים נכים, שאין להם כל הכנסה מלבד קצבת הנכות הדלה, מוצאים שגם היא מעוקלת לטובת מזונות ילדיהם. זאת, גם כאשר לאמא יש הכנסה משלה, ולמרות העובדה שהאמא והילדים יכולים לקבל סיוע ישירות דרך הביטוח הלאומי.
מתרחץ עם צינור השקייה
עמי נזרק בחודש אוקטובר מיחידת הדיור בה התגורר, במושב במרכז הארץ, לאחר שלא עמד בתשלום שכר הדירה. בעל הבית מרשה לו, בינתיים, להעביר את הימים והלילות בתוך המתחם המגודר שבו ממוקמת יחידת הדיור – אבל הוא נאלץ לישון בחוץ, בקור. הוא מתרחץ עם צינור ההשקייה של הגינה, ואוכל מעצי הפרי.
מקרהו של עמי נידון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, אצל השופטת איריס אסל. ייתכן שעמי היה יכול לקבל תוצאות יותר טובות, אבל עורך הדין שהוא קיבל דרך הסיוע המשפטי של המדינה זלזל בו ולא ייצגו כראוי. בסיוע המשפטי נאמר לו היום (חמישי) שעורך הדין אכן עשה שגיאות חמורות בתיק, והוא יקבל עורך דין אחר במקומו. נציין כי עורכי דין רבים נוטים לזלזל בגברים שהם מייצגים בהליכי גירושין, משום שהם יוצאים מההנחה ש"המשחק מכור" וממילא אין סיכוי של ממש להשיג תוצאות טובות עבור הלקוח שלהם.
בימים האחרונים, מאז שראיינו אותו, חל שיפור במצבו. לאחר שנעזר בחגי נדב, מייסד ארגון "בית אבא", נמצא עבורו דיור זמני לחודש הקרוב. עם זאת, הוא חי במצוקה קשה. "אני על הקרשים", אומר עמי. "הקב"ה עוזר לי. אני חושב לעשות מגבית, אבל לא יודע איך עושים את זה".