משה דיין
משה דיין צילום: משה שי. פלאש 90

בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים בחודש אוקטובר 1973, הביא ראש המודיעין הצבאי המצרי דאז אלוף פואד נסאר, לנשיאו אנואר סאדאת, מידע עם על מקום הימצאו המדויק של שר הביטחון הישראלי, משה דיין.

בלי להסס, סאדאת הורה לחסל את דיין. ההוראה יצא לפועל, אך הביצוע נכשל, כך מספר משה נקדימון בעיתון "מקור ראשון".

הצמרת המדינית והצבאית של מצרים נטרה לישראל איבה עצומה עוד מימי התבוסה הגדולה שהנחיל צה"ל לצבא המצרי ב'מבצע קדש' באוקטובר 1956.

בסיומה של מלחמת ששת הימים ב-1967, הכריז הרמטכ"ל המצרי עבד אל-חכים עמאר בדיוק עם הפיקוד הצבאי הבכיר: "ביני לבין משה דיין קיים חשבון ישן מאז התוקפנות המשולשת ב-1956. לא נפספס הזדמנות זו עד שנלמד אותו לקח שלא יישכח, שינפץ את אגדת הצבא הישראלי הבלתי מנוצח".

נאסר סיפר שאנשי המודיעין עקבו אחר המתרחש בצד הישראלי לאחר צליחת צה"ל לגדה המערבית של תעלת סואץ באוקטובר 1973. הם איתרו את דיין באזור בו צלח צה"ל את התעלה אחרי שלב הבלימה.

פגיעה במישרין בדיין נתפסה בקרב המצרים כהישג צבאי חסר תקדים, שיפגע קשות במורל העם בישראל ובכוחות צה"ל ואף היה משפיע על מהלך הלחימה בחזיתות הדרום והצפון.

סאדאת הורה לחיל האוויר שלו לתקוף את המקום בפצצות. האלוף נאסר דיווח על כך לסאדאת שהמתין לראות את מותו של דיין, אך למחרת ראה צילום שדיין חי ושלם כשאש בוערת סביבו.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו