חנוכה בבינימין
חנוכה בבינימיןצילום: יוסי לישע

א. ההבדל בין פורים לחנוכה

ידוע ההבדל העיקרי בין נס חנוכה ובין נס פורים. שניהם הם המועדים היחידים שקבעו חז"ל לדורות כשפורים מציין את נצחון הגוף של עם ישראל על מלכות פרס ומדי ואילו חנוכה - את נצחון הרוח על היוונים. מסיבה זו כל חג מאלה מצוין במצוות שונות. בפורים, שהנס היה על הצלה גשמית - מחוייבים אנו לציינו במצוות גשמיות: סעודה, שתייה, משלוח מנות ומתנות לאביונים. ואילו חנוכה מצויין באמירת הלל שלם ובהדלקת נרות המציינים את התגברות האור על החושך.

ב. מהות תרבות יוון

מהי תרבות יוון העיקרית? נכון שהם עבדו עבודה זרה, אך הם התאפיינו במגוון האמנויות וחכמה היוונית המפורסמת. יוון הם הצאצאים של יפת בן נח. נח ברך את יפת ברכה מיוחדת" יפת א'להים ליפת וישכון באהלי שם" כלומר, חכמתו ואמנותו של יפת תעטר את אהלי התורה של שם. אם כך נשאלת השאלה על יצא הקצץ במתיוונים, הרי הם קיימו לכאורה את ברכת נח? על כך משיב הראי"ה קוק זצ"ל שברכת נח התיחסה להשפעה חיצונית, אסתטית בלבד של יפת-יוון. כלומר נוכל לקבל מהם חכמה במשמעות "חכמה בגויים תאמין" וידועה שהרמב"ם מזכיר בהער תובנות חכמה של חכמי יוון כאריסטו ואפלטון המקומות שלא סתרו את עיקרי האמונה. וכן מברכים אנו על מגוון האמנויות המוסיפות חן חיצוני לגוף, לכלי הישראלי. ורבים הן האמנויות שניתן ללמוד ולאמץ, כגון בתחום המוסיקה, העיצוב, הבניה. אם כך, מדוע ראו חז"ל בחושך סמל לתרבות יוון? כמו במדרש על המחזה של אברהם אבינו: "והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו" "חשכה" - זו יוון שהחשיכה עיניהם של ישראל?! התשובה לכך, אומר הרב קוק זצ"ל היא שהרשות או תחום ההשפעה המותר ליוון הוא האוהל - "וישכון באהלי שם" - אבל יוון חדרה בהשפעתה פנימה לבית הישראלי ולבית המקדש עצמו, הבית הגדול והקדוש.

ג. מלחמת האור בחושך

ובכן, המלחמה בתרבות יוון היא מלחמת האור בחושך, מאחר והתרבות הישראלית מסומלת בתנ"ך באור, כמו בפסוק המפורסם: "כי נר מצווה ותורה אור", נרות החנוכה המפיקים אור גדול מוצבים דוקא עם הפנים לרשות הרבים החשוכה מתרבות יוון, כדי לבטא את רצוננו להאיר את העולם באור התורה ולסלק את תרבות יוון המסומלת בחושך. מסיבה זו פרצה המלחמה דווקא על ידי הכהנים המופקדים על האור, על הרבצת התורה בישראל: "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל". זהו תפקידם העיקרי של הכוהנים המוזן מתפקידם לשרת במקדש. את כוחם הרוחני שואבים הם מהמקדש ומביאים אותו אל העם בלבוש פשוט יותר.

ד. האם קיימת עדיין תרבות יוון?

בהחלט, כן! כל תרבות הגורמת, חלילה, להחשכת אורם של ישראל - שורשיה בתרבות יוון ומסוכנת היא כמותה. התרבות המערבית מאד מבלבלת אותנו ובצדק. מצד אחד נהנים אנו וביתר מתוצאותיה הנלאות של החכמה המערבית בתחומי הקיום שלנו השונים, חכמה המתבטאת הטכנולגיה משוכללת, באמנות מתקדמת, בחידושים בתחום הרפואה והמדע ועוד. אך, כמו בשמירה על הגוף מוזהרים אנו על איזון נכון של צריכת מוצרי מזון, כך, וביתר זהירות, מצווים אנו על איזון בצריכת מוצרים שונים האמורים לשרת ולקדם את רמת חיינו.

ה. מהי ההבחנה בין המותר והאסור בתרבות המערבית?

פשוט ביותר. כל החידושים, ההמצאות והכלים המשוכללים שבאים להקל על חיי הגוף, רובם ככולם מותרים בשימוש, אך כל "ההמצאות" החדשניות בתחום התרבות והרוח רובם ככולם אסורים בשימוש וצריכה כל שהיא. לדוגמא: שימוש במחשב ובאינטרנט ככלי טכני בלבד לקידום לימוד תורה, עבודת ה' - רצוי ומומלץ. אבל כאמצעי ל"הצצה" לעולם תרבותי קלוקל - אסור בהחלט.

ו. מהו שורש המחלוקת בין המשפט העברי למשפט המונהג במדינה?

ההבדל הנ"ל בין התרבויות הוא ההבדל בין שני סוגי המשפט. המשפט העברי הוא משפט התורה, האור. ואילו המשפט המונהג בינתיים במדינתנו מקורו במשפט נכרי, עותמני, בריטי, ולכן הוא מסומל בחושך. מלחמתנו בבג"ץ מלחמת קודש היא, נובעת ממלחמת החשמונאים בתרבות יוון. לכן עלינו לזהות במשפט המעוות שורשים לא יהודיים ולבער אותם בהחלט ממדינתנו הקדושה. במקומם עלינו להשליט את המשפט העברי, שמסומל באור.

ז. מי אמור לעמוד לדין, באמת?

במאמר של שמעון כהן על ה"ידיעות" לכוונה להעמדה לדין את מחבר הפיוט "מעוז צור ישועתי" הייתה הברקה של חידוד המאבק בין התרבויות. אכן צדקו מי שהגיבו וכתבו שלפי זה יש להעמיד לדין גם את התנ"ך, אלא שהשגחת ה' עלינו השאירה בלבם פינה חמה לתנ"ך ובו הם לא מעיזים לנגוע.

נתפלל כולנו שה' יחזירם בתשובה שלמה, תשובה מאהבה ויאיר עיניהם במאור תורתו.

"כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים - ועלייך יזרח ה' וכבודו עלייך ייראה" במהרה בימינו אמן.