רבבות מגולשי פייסבוק בישראל נחשפו בשבוע האחרון לקמפיין "לא בקרוב" שיצא לדרך בחסות "האגודה לזכות הציבור לדעת".
הקמפיין המושקע, הכולל שלושה "טריילרים" לסרטים עלילתיים שניסו לקבל מימון מקרנות הקולנוע הישראליות ונדחו, קורא לייסד בישראל מסלול נוסף לתמיכה בסרטי קולנוע מקומיים - "מסלול עוקף קרנות".
עו"ד זיו מאור, מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת, חקר אשתקד במסגרת 'פורום קהלת' את מדיניות תקצוב הקולנוע במשרד התרבות, וממצאיו הקשים של המחקר שערך מהווים את הבסיס לקמפיין הנוכחי.
"מאז שנחקק חוק הקולנוע בשנת 2000, הקולנוע הישראלי צועד מחיל אל חיל בפסטיבלים באירופה, אבל את הקהל הישראלי הוא לא ממש מעניין", מספר מאור לערוץ 7.
לדבריו, "הצלחות נקודתיות כמו 'ישמח חתני' או 'למלא את החלל' מסתירות מאחוריהן נתון מזעזע: כמעט 40 סרטים עלילתיים מופקים כל שנה בישראל. רק בודדים מהם מוקרנים יותר מפעם אחת בסינמטק תל אביב. הקולנוע הישראלי, ברובו, פשוט לא מעניין את הישראלים".
"ישראל היא המדינה היחידה המתקצבת קולנוע באמצעות קרנות קולנוע בלבד", מציין מאור. "בכל המדינות האחרות ישנו מסלול שבו יוצרים יכולים לקבל תמיכה מהמדינה בלי לעבור סינון מוקדם על ידי קרנות הקולנוע - אלא רק על בסיס הצלחתם בקופות".
במחקרו גילה מאור גם כי ישראל היא המדינה היחידה התומכת בקולנוע באמצעות קרנות עצמאיות, שאינן כפופות כלל לנבחרי ציבור. בכל המדינות האחרות, משרד התרבות תומך ישירות בסרטים, ולשר שנבחר על ידי הציבור - ונותן לו דין וחשבון - יש השפעה על מאפייני הסרטים שיופקו במימון ציבורי.
במחקר שתי המלצות מרכזיות: האחת: להחזיר את המסלול עוקף הקרנות, שהיה קיים בישראל עד 1979, וכאמור - פועל בהצלחה בעשרות מדינות אחרות. השניה: להכפיף את שיקול הדעת של ה'לקטורים', בוחני הסרטים בקרנות הקולנוע, לשאלונים סגורים שייקבעו במשרד התרבות.
"כאשר שואלים לקטור מה דעתו על הרמה האמנותית של הסרט, הוא הרבה פעמים מתבלבל וכותב מה דעתו על המסר הפוליטי של הסרט", מסביר מאור. "כאשר דורשים מהלקטור לתת ציונים בסולם 1 עד 10 לרמת הדיאלוגים, לעומק הדמויות, למבנה התקציב - יהיה ללקטורים הרבה יותר קשה לבצע סינון פוליטי של סרטים".
מאור מציין כי הקהל הישראלי מצביע ברגליים נגד הקולנוע הישראלי ומקווה שהוועדה שמינתה השרה לבדיקת נושא תקצוב הקולנוע הישראלי תביא לשינוי בתחום.
"מדי שנה יוצאים כ-40 סרטים ישראליים, רק בודדים מהם מוקרנים מחוץ לסינמטקים; ומתוכם כמעט אף סרט לא מגיע לרווחיות. עם כל הכבוד להצלחות בפסטיבלים, זה לא מה שמעניין את הציבור הישראלי", מציין מאור.
בעקבות הראיון פנינו לדוברות משרד התרבות בשאלה מה מתכוונת השרה רגב לעשות כדי שהקולנוע הישראלי יבטא בצורה טובה יותר את התרבות הישראלית, כמו שנקבע בחוק הקולנוע?
ממשרד התרבות והספורט נמסר בתגובה, "בפני השרה רגב הועלו רעיונות שונים שנועדו לקדם את מדיניות השרה החותרת לגיוון וצדק תרבותי, גם דרך התמיכות שניתנות באמצעות קרנות הקולנוע. השרה הקימה וועדה כדי שתגבש המלצות ותביא אותן בפניה".
נתוני הסרטים שהוקרנו ב-2015. כמה צפו, כמה שילמו וכמה זה עלה לנו?
