הרמטכ"ל רא''ל גדי איזנקוט מבהיר הבוקר (שלישי) כי כל השינויים שערך צה"ל בנושאי דת בשנה האחרונה, נעשו מתוך מחשבה ובלי שהשיח הציבורי ישפיע על החלטות המפקדים.
בכנס במרכז הבינתחומי בהרצליה אמר איזנקוט "יש שינוי בחברה הישראלית ומכאן שעשינו סדרה של פעולות בשנה האחרונה שנועדו לחזק את המלכד והמאחד בתוך צה"ל, מתוך ראייה אחראית ומעמיקה".
"הויכוח שנוצר בין חיל חינוך לרבנות ולבסיסי ההכשרה בשאלה האם מותר להביא רבנים מפה או משם - פגע בייעוד של צה"ל", אמר הרמטכ"ל והסביר כי "לצבא ייעוד ברור והוא להגן על המדינה, להבטיח את קיומה ולנצח במלחמה. כל הדברים האחרים נועדו על מנת לתמוך בעוד המרכזי, סוגיית צבא העם מעסיקה אותי רבות".
"לכן", המשיך הרמטכ"ל, "התקבלו שורה של החלטות שלא נועדו לפגוע באף חלק בחברה הישראלית, אלא לחזק את צה"ל ואת המלכד והמאחד בצבא העם. פקודת השירות המשותף באה להניח את אותו מכנה משותף - לאפשר לחיילים דתיים שלא לשרת ביחידה מעורבת וגם לקצינים ונגדים לא לשרת ביחידות כאלה. היא קובעת כללי עשה ואל תעשה בשירות משותף. מצד אחד לשמור על שיוויון ומצד שני לשמור על צרכים של כלל האוכלוסיות בתוך צה"ל".
איזנקוט ציין כי היה ער לביקורות על חלק מהמהלכים. "מהלך פרוצדורלי של הזזת ענף תודעה יהודית עורך שיח פוליטי רחב. הוא לא נועד לפגוע ולא ליצור תחרות".
בנוגע לפקודת הזקנים שהוחמרה אמר הרמטכ''ל, ''אפילו פקודה של סדר ומשמעת, פקודת הזקנים, יצרה הד גדול. רצון חופשי וצבא אינם הולכים בכפיפה אחת. צה"ל הוא לא ארגון דמוקרטי. צה"ל אוכף בשכל ובחוכמה כללים, השונים מכללי החברה לעתים. אם אנחנו רוצים לשמר את הצבא - צריך לשמר את זה. לצערי הרב, התפתח שיח ציבורי בעניין שאין לו מקום ובדרך כלל גם גורם נזק".
"יש לא מעט ניסיונות להשפיע על צה"ל מתוך הבנה שהוא נמצא במוקד החברה הישראלית. התפקיד שלנו הוא להיות רגישים מצד אחד לחברה הישראלית, ומצד שני לדעת לבנות את החומות הנכונות ככדי להגן על צה"ל שיגשים את הייעוד שלו", הוסיף הרמטכ"ל.
הרמטכ''ל התייחס גם למשפטו של החייל היורה מחברון אלאור אזריה. "ישנו שיח שאני ער לו ואני דורש מהמפקדים לפועל על פי הכלל 'סוף מעשה במחשבה תחילה'. לעשות את הדבר הנכון בחוכמה, בנחישות וברגישות. גם אם הדבר לא מובן לפרשנים או לציבור, יש בתי דין שאין עליהם השפעה ופועלים על פי כללי הצדק. הם לא מושפעים, לא ממני ולא מדעת הקהל. הם פועלים כמו שהם מבינים - ולצערי אצלנו יש בלבול עמוק בהבנה מה התפקיד של כל גורם", דברי איזנקוט.
הוא הוסיף, "בתקופה האחרונה יש שורה של אירועים במרחב הציבורי ובמרחב הפנימי שמאתגרים אותנו. אנחנו עושים הפרדה ברורה מאוד, גם כשהגלים גוברים וגם כשיש שיח ציבורי ואינטרנטי ער, אנחנו עושים הפרדה בין השיח הציבורי לשיח החקירתי. מפקדי צה"ל מתבקשים לנקוט עמדה ערכית בזמן אמת. השיח אינו משפיע עלינו כי שדרת הפיקוד נחושה לבצע את חובתה - מתוך הבנה שזה לא ארגון שנבחר מטעם הציבור או עושה סקרים".
איזנקוט הוסיף בעניינו של אזריה כי "הבלבול שחל בחברה הישראלית בין גבר בן 18 ואשה בת 18 לילד של כולנו, זה בלבול ושיח שפוגע בבסיס של צה"ל. צריך להקפיד הקפדה, אם אנחנו רוצים לשמור על צבא שיידע לממש את הייעוד שלו. מצד אחד אפשר להיות חמים מאוד לחיילים ולדאוג להם - ומצד שני גברים בני 18 שמתגייסים לצה"ל נדרשים לבצע משימות ולסכן את החיים שלהם כדי להגן על אזרחים ולתקוף אויב".
לדבריו, "כשחוצים את שערי הבקו"ם יש פקודות - חוקיות, בלתי חוקיות ובלתי חוקיות בעליל ואנחנו מסבירים לאנשים שלנו מה זה. כשהפקודה היא בלתי חוקית בעליל - זו לא זכותך לא לבצע אלא חובתך".
"אני יוצא מתוך נקודת הנחה שאנחנו נותנים פקודות חוקיות ונכונות, וזה מסביר מדוע אנחנו כמעט ולא נתקלים באירועים מהסוג הזה", סיכם הרמטכ"ל.
חל גידול משמעותי בגיוס חרדים
הרמטכ"ל התייחס גם לנתוני הגיוס ואמר כי "העובדה הבסיסית היא שהיום רק 47 אחוזים מבני ה-18 בישראל מתגייסים - כולל ערבים, חרדים ונשים. כשנכנסים יותר לפרטים, רק 67 אחוזים מחייבי הגיוס - מתגייסים. זאת אומרת, שקרוב ל-33 אחוזים מבני ה-18 החייבים בגיוס, לא מתגייסים".
"האתגר שלנו הוא לבצע שינוי עמוק ולהגדיל את היקף המשרתים. שהשירות יהיה שירות לכל", הוסיף איזנקוט. הוא ציין כי חל גידול משמעותי בגיוס ובשירות של חרדים בצה"ל. "בשנה האחרונה גייסנו 3,200 חרדים. ברגע שהשיחה הפוליטי נרגע, ישנה מגמת עלייה ברורה".
ממשפחת אזריה נמסר בתגובה לדברי הרמטכ"ל: "ערב לפני הכרעת המשפט, מוצא הרמטכ"ל מקום שוב להתערב בצורה בוטה, ואומר שגבר בן 18 שמתגייס הוא לא הבן של כולנו. אמת, הוא לא הבן של כולנו, אבל הוא החייל של כולנו. הרמטכ"ל באמירה הזאת שוב כופר במשוואה הכל כך ברורה לכולם, שאנחנו שולחים את היקר לנו מכל מתוך אמונה שהוא מופקד בידיהם של מפקדים הראויים לכך".
עוד אמרה המשפחה כי "הכרעת הדין מחר היא לא רק של אלאור אזריה, היא של כלל החיילות והחיילים, והיא תקבע אם הצבא ימשיך להעמיד את שלומם בראש סדר העדיפויות או שהכללים השתנו. אלאור אזריה הוא החייל של כולנו, ואנחנו מחויבים להחזיר הביתה את החייל ששלחנו לקרב".