בני משפחה וחבריו של סמ"ר אורון שאול ז"ל התכנסו היום (חמישי) בבית ספר תיכון "בית ירח" שבו למד והתחנך, לרגל ציון יום ההולדת ה-23 של אורון.
במסגרת אירועי היום התקיים טקס רשמי במעמד קצין חי"ר וצנחנים ראשי תא"ל רסאן עליאן, ראש מחלקת נפגעים בצה"ל אל"מ ז'וסלין בש, מפקד חטיבת גולני אל"מ שלומי בינדר, ראש מועצה אזורית עמק הירדן עידן גרינבאום ומשתתפים נוספים.
אמו של אורון, זהבה שאול, נשאה דברים באירוע, "זו השנה השלישית שאנו חוגגים את יום הולדתו של אורון בלעדיו. כל יום שעובר בלי בני יקירי הוא יום ארוך שלא נגמר. הלילות הם לילות ללא שינה, החגים וערבי שבת בקידוש מלווים בכיסא ריק. דמותך אורון תמיד לנגד עיני והמחשבות, מחשבות קשות. האם חם לך, קר לך, האם אתה אוכל, שותה, האם יש לך תנאים נוחים לשינה כל זה מעסיק אותי כל יום כל היום".
"כבר 898 ימים מאז שאורון נחטף. יום ארור שבו הודיעו לנו שאורון נהרג בתוך נגמש יחד עם חבריו. כמה שעות לאחר מכן החמאס הודיע שהוא מחזיק בחייל אורון שאול. ומאז, אנו בסיוט של אי וודאות, חרדות, תקוות ואכזבות", הוסיפה האם.
זהבה שאול תקפה במילים חריפות את הרבצ"ר לשכבר, הרב רפי פרץ, וסיפרה, "חשוב לי לספר לכולכם שחמישה ימים לאחר אירוע החטיפה, בשישי בצהריים, שעה לפני כניסת שבת, מגיע אלינו הרב הצבאי הראשי, רפי פרץ ומודיע שהוא יחד עם בית הדין הרבני קבעו כי אורון הוכרז כחלל שמקום קבורתו אינו נודע ויש לשבת עליו שבעה. ביקשנו הסברים, אבל התשובה הייתה שהרב חייב לחזור לביתו לפני שהשבת נכנסת. מאז אנו ממתינים לתשובות".
"מדוע הרב הצבאי הראשי רפי פרץ נחפז לקבוע את מותו של אורון בניגוד לכל הנהלים וההלכה היהודית? האם היהדות מתירה לקבוע את מותו של חייל כשידוע שהוא נחטף בעודו בחיים?", תהתה שאול.
"אמש לצער כולנו נקבע מותו של רב סרן חגי בן ארי ז"ל שנורה בראשו ונפצע קשה ומכאן אני רוצה להביע את תנחומיי הכנים למשפחתו היקרה שהייתה לצדו למעלה משנתיים. דיברה אליו, חיבקה אותו ועטפה אותו. הרב פרץ, אתה בטח יודע שפציעתו של אורון לא הייתה שונה מפציעתו של חגי ז"ל או של מאות חיילים אחרים שנפצעו בפציעה דומה. אני מקווה שאתה ישן טוב בלילה. כי אני לא", הוסיפה.
"הרצל, אביו של אורון, גם הוא רצה לראות את אורון חוזר הביתה, אך כוחותיו לא עמדו לו והוא נפרד מאתנו לפני מספר חודשים. הוא מלווה אותי בחלומותיי, מעניק לי כוח, תקווה ואמונה. מילותיו האחרונות אליי היו- בבקשה לא להרפות, תעשו הכל על מנת להחזיר את אורון הביתה. מילים אלו לא מרפות ממני, חרוטות בלבי ואני מתכוונת ליישם את צוואתו", הבטיחה האם.
"ברשותכם, אני רוצה לפנות ישירות לאורון הבן שלי ומקווה שדברים אלה יגיעו אליו: אורון אהובי, תדע שאין יום שאני לא נלחמת על חזרתך לזרועותיי. שתדע שעם ישראל מחבק אותנו ומחזק אותנו מידי יום ולא נותן לנו להתייאש. מידי יום אני קוראת את הסמס ששלחת לי ליום ההולדת שלי, חמישה חודשים לפני שיצאת למלחמה בעזה: לאמא הכי טובה בעולם. אני מאחל לך המון המון אושר, עושר, שמחה, אהבה, הצלחה, כיף, שקט, שלווה נחת והכי הכי חשוב בריאות. תודה על הכל, על החינוך שנתת לי, על האהבה שעד היום אני מקבל ממך, תודה על איפה שאני נמצא היום בזכותך. אורון אהובי, אני מצטערת על איפה שאתה נמצא היום. אעשה כמיטב יכולתי להוציא אותך משם .יום הולדת שמח בני האהוב. אני אוהבת אותך ומצפה לשובך בהקדם האפשרי", חתמה שאול את דבריה.