בישיבת הממשלה דנו שרי הממשלה בהצעת וועדת המנכ"לים, הצעה שנועדה לאפשר פתיחת מרכולים ומסחר בשבת בתל אביב, ולמעשה לעקוף את חוק השבת.
ועדת המנכ"לים שמציגה את הצעותיה מובלת בידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, ובהשתתפות המנכ"לים של משרדי הכלכלה, המשפטים והדתות.
על ההצעה ובכלל על העסקה ותעסוקה בשבת שוחחנו עם עו"ד יעל דולב, מומחית בדיני עבודה ושותפה בכירה במשרד עורכי הדין גרוס, וכבר בפתח הדברים מודה עו"ד דולב כי היא "לא מבינה מה קורה פה".
"כעורכת דין שמתעסקת בדיני עבודה אני מכירה את חוק שעות עבודה ומנוחה, והחוק הזה אומר שאסור להעסיק עובדים יהודים בשבת ואין לפתוח עסקים בשבת. זה משהו שכל עורכי הדין שמתעסקים בדיני עבודה יודעים. כשרוצים להעסיק עובדים בשבת צריך לקבל היתר שלא מתקבל בקלות, לא כי נורא מתחשק לי או כי יש לי הרבה לקוחות שרוצים זאת, אלא מסיבות אחרות לגמרי, כמו הגנת המדינה, ביטחון גוף ורכוש, נזק שלא יתואר לעבודה. כשאנחנו מבקשים היתרים זה רק במפעלים שעובדים 24 7 או מול חו"ל וכו'".
"עד היום כאשר בעלי עסקי שירותים פתחו את העסקים בשבת באו פקחי משרד הכלכלה ונתנו קנסות משמעותיים על כל יהודי שעבד שם. אם הולכים לפתוח את העסקים הללו בשבת, אז מי יעבוד בהם? האם יעבדו שם רק מי שמותר לו לעבוד בשבת כי שבת הוא לא יום המנוחה שלו? ואז תהיה כאן אפליה נוספת".
מזכירה דולב ומציינת כי "כל הפסיקה, לרבות פסיקת העליון בראשות אהרון ברק, מדברת על יום המנוחה שבת כיום שמאגד את החובה המוסרית תרבותית וערכית ליום אחד בשבוע, יחד עם השבת שהוא היום המקובל למשפחה ולכולם, ולכן אני לא מבינה את התסבוכת המשפטית הזו. מי יעבוד במרכולים הללו?".
לדבריה "מבחינת בית הדין לעבודה, רק בהיבט הצר של שעות עבודה ומנוחה, מותר למי ששבת הוא לא יום המנוחה שלו לעבוד בשבת, אבל יש כאן אפליה מוזרה שעומדת בסתירה לכל הפסיקה והערכים שאנחנו מכירים אותם".
"זה בסדר שמישהו שגר בתל אביב רוצה לקנות חלב בשבת, אבל אנחנו יודעים מלקוחות שעובדים במגזר הזה, שמי שיעבוד הם דרוזים, ערבים ורוסים, ואלו השכבות המוחלשות. זו אפליה מאוד קשה כי לצורך העניין חלק ניכר מהילדים של הרוסים לומדים בבתי ספר רגילים, כך שמי שייפגע זה רק השכבות המוחלשות".
"למה יש לנו יום מנוחה ברמה התרבותית בכל העולם, מעבר לרמה הדתית? כי כולם הבינו שהשבת היא ערך מעבר לערך הדתי. בכל מדינות העולם לא התחילו את יום המנוחה מההליכה לבית הכנסת, אלא מהמנוחה יום אחד בשבוע והשהייה בחיק המשפחה. אנחנו מאבדים את הכול על רקע כלכלי פרופר. אם החוק הזה יעבור נוכל לעשות מדגם בעוד שבוע ולראות שיעבדו אוכלוסיות מוחלשות".
מעבר לכל זאת מזכירה עו"ד דולב כי ההצעה לא תישאר בתל אביב והתוצאה תהיה בהכרח חובת שינוי הסטטוס של יום המנוחה בכל המדינה. "כל המדינה תשאל למה לסטודנט בתל אביב יש היתר ולא לסטודנט ברמת גן... יש כאן היבטים רחבים הרבה יותר מפתיחת פיצוציה בשבת".
כשהיא מתבקשת להביט מעט קדימה ולהעריך כיצד העניין יסתיים מודה דולב כי מבט כזה קשה להערכה, ועם זאת היא מהמרת, כהגדרתה, שבסופו של יום אם העניין יובא להכרעתו של בית המשפט העליון הרי ששופטיו יאמצו דווקא את הגישה הרואה יום מנוחה כולל וכללי לכל אזרחי המדינה. זאת בין השאר בהתאם לעמדה שאותה הנחיל נשיא העליון בעבר, השופט אהרון ברק. "יש לי רושם שבפעם זו בג"ץ לא יפתח את הסכר בצורה גורפת וישאיר את ערך השבת כערך מסורתי דתי משפחתי תרבותי לאומי או כל מונח אחר".
באשר לשאלתם של בעלי המרכולים המבקשים לפתוח את עסקיהם בשבת וקובעים כי כך היה ונמשך עשרות שנים ולא ניתן לחולל שינוי דרמטי כל כך באורח חייהם שלהם ושל לקוחות המבקשים זאת, אומרת דולב כי "כעורכת דין קשה לי עם האמירות הללו. יש כאן קבוצה שבמשך שנים בחרה לעשות דין לעצמה ולהתעלם מהחוק תמורת תשלום קנס. איך אני אמורה להצדיק דבר כזה? או שיתמודדו וישנו את החוק אם יש לכך רוב, או שיתכבדו כולם ויכבדו את החוק. גם אני רוצה לעשות דברים בניגוד לחוק. למה זה בסדר ולא לשלם מיסים זה לא בסדר?
"נראה לי שהגענו לרגע האמת שהמקום שבו הדברים צריכים להיות מוכרעים הם בכנסת ישראל על פי רוב ומיעוט. אם העם רוצה לעבוד בשבת אז נעבוד בשבת ומי שדתי לא יעבוד בשבת, אבל אם מרבית העם לא רוצים בזאת נשאיר זאת כי זה רצון העם. לא יתכן שקבוצה מפרת חוק תשתלט על השיח הציבורי כנגד מה ששאר האוכלוסייה רוצה".