ועדת הכספים דנה היום (שלישי) על תקציב עיריית ירושלים ותקציב הפיתוח של העיר, לאחר שבועות ארוכים של מסעות תקשורתיים והשמצות הדדיות בין משרד האוצר לעיריית ירושלים, סביב גובה המענק והסיוע שתעניק המדינה לעיר, כמידי שנה.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר בדיון כי "ועדת הכספים לא תעמוד מנגד בנוגע לתקציב עיריית ירושלים בכלל ותקציב הפיתוח שלה בפרט''. גפני הבטיח: ''הנושא לא ירד מסדר יומה של הוועדה ונעמוד על-כך שהמדינה תסייע לעירייה בבינוי כיתות לימוד במענה לעשרות אלפיי תלמידים שלומדים בקרוואנים או בדירות שכורות, פתרונות שאינם ראויים בישראל 2017".
גפני הוסיף, "לא ניתן להשאיר עירייה, בוודאי את עיריית ירושלים, במצב כל-כך קשה וכמו-כן, לא יתכן שהריטואל השנתי של מאבקים על גובה המענק לבירה יימשך".
ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, פתח בדברי תודה ליו"ר ועדת הכספים וליתר חברי הוועדה על הבעת התמיכה בעיר לאורך כל השבועות האחרונים בהם עלתה לכותרות סוגיית הסיוע הנוסף הנחוץ לירושלים כדי לתפקד ולספק שירותים נאותים לתושביה.
"קיבלנו השבוע תזכורת מה רוצים אויבינו לראות בירושלים ולפני שבועיים קבלנו תזכורת מה רוצים באו"ם לראות בירושלים", אמר ברקת. ''על-כן האתגר בירושלים הוא אתגר לאומי ולא מקומי והדיון כאן הוא על מה נדרש כדי לחזק את ירושלים משנה לשנה והאם רוצים לראות בה עוד עיר שהיא 'זנב לשועלים', כזו שתדרדר משנה לשנה, או שהיא תהיה מבין 'האריות', עיר שמצליחה לספק לתושביה שירותים נאותים".
ראש העיר הדגיש, ''כל מה שנעשה בעניין ירושלים הוא למען כל בעלי המניות שלה, עם ישראל כולו. אנחנו נלחמים על שדרוג מעמדה של העיר ולצורך כך נדרש פיתוח כלכלי, הנחת תשתיות והפיכת איכות החיים בעיר לתחרותית, ובוודאי שלא תיפול מכל עיר אחרת בישראל".
ברקת ציין את האתגרים המיוחדים עימם מתמודדת ירושלים, "700 מיליון ש''ח מדי שנה של פטורים מארנונה, 287 אלף תלמידים בשנת הלימודים הנוכחית, דבר שמחייב הפניית משאבים עצומים, 57% מהילדים שנולדים בעיר נולדים לתוך עוני ועל-כן הדבר מחייב מערכת רווחה גדולה מאוד, פער אדיר בשירותים שהעיר מספקת לתושביה ביחס לפורום ה-15.
''התקציב לתושב עומד על 5,683 ש''ח לעומת 7,560 ₪ ש''ל ממוצע בפורום ה-15, ו-10,095 ש''ח בתל-אביב. קיימת תת-תקינה בעובדי העירייה לכל 1,000 תושבים, כשבירושלים יש רק 3.89 תקנים, ממוצע פורום ה-15 עומד על 6.04 תקנים ובתל-אביב 10.93 תקנים לכל 1,000 תושבים''.
בתחום הרווחה, סיפר ברקת, ''יש תת-תקינה בעובדים סוציאליים עם 1.4 עובדים סוציאליים ל-1,000 תושבים לעומת 5.4 ממוצע פורום ה-15 ו-12.4 בתל-אביב, זאת בעוד 'לקוחות' הרווחה בירושלים הם פי כמה יותר מאשר בערים אחרות. גם בתחום התברואה ירושלים נמצאת מאחור עם 1.03 משרות ל-1,000 תושבים לעומת 1.3 בממוצע פורום ה-15 ו-2.13 בתל-אביב".
על הוויכוחים התמידיים בין משרד האוצר לעירייה אמרה ברקת, "הוויכוח מול האוצר מתחדש כל שנה ובין השאר מכיוון שכשוועדת גדיש דנה בפתרון תקצוב הרשויות המקומיות ונקבעה 'נוסחת גדיש' למענקי האיזון לרשויות, ירושלים הוחרגה ביוזמת גדיש עצמו, שטען שירושלים מחייבת הסדר מיוחד בהתאם לצרכיה המיוחדים וזאת מלבד מענק הבירה. אלא שנוסחה כזו לא גובשה עד היום. הגיעה העת לקבוע נוסחת מענק איזון על בסיס השירותים של השנה שעברה".
"כעת יש הסכמה על מסגרת של 800 מיליון ש''ח כמענק הבירה לשנת 2017 ויש הסכמה לגיבוש מתווה מענק איזון לבירה והוחלט שיסוכם עד יום ירושלים הקרוב. בנוסף, נדרש אישור להלוואה בסך מיליארד ש''ח לצורך תחילת בינוי מיידית של 1,000 כיתות לימוד. לאחר-מכן יסוכם עד יום ירושלים הקרוב אופן מימון ההחזר, מה חלקה של העיר ומה חלקה של המדינה. זאת בעוד המחסור הכולל בכיתות עומד על 3,804 כיתות, 505 כיתות במגזר הכללי, 1,419 כיתות במגזר החרדי ו- 1,938 כיתות במגזר הערבי''.
''זו תוצאה של עשרות שנים של הזנחה", הדגיש ברקת. ''מתוך 1,000 הכיתות שאנחנו כבר ערוכים לבנייתן במידה שתאושר ההלוואה, 250 כיתות יימסרו בתשע"ח ו- 800 בתשע"ט. החזר ההלוואה יידון בנפרד מול האוצר ומול משרד החינוך".
ראש העיר זכה לתמיכה מקיר לקיר בוועדה. ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) אמר כי "הדיון נולד מהעבודה שעיריית ירושלים מסתובבת כענייה בפתח בכל שנה ובכל תקציב. חלה התקדמות מסוימת אך לא מספקת. העניין הזה צריך להיפסק, קל וחומר כשמדובר בעיר הבירה. צריך להגיע לפתרון קבוע לשנים קדימה, אחרת נקדם חקיקה מיוחדת".
ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) אמר כי "בעיריית ירושלים החוסר העיקרי בכיתות ניכר במגזרים החרדי והערבי. תוספת כיתות באמצעות תקצוב מהמדינה, בין השאר באמצעות ההלוואה, זאת הדרך היחידה להוציא אלפי ילדים מקרוונים ודירות שכורות".
ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) אמר כי "חייבים להגיע למצב שהביזיון הזה שבו מדי שנה עיריית ירושלים צריכה לריב ולהילחם על תקציבה ייפסק".
ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) הזכיר כי ירושלים היא גדולה ומורכבת. ''אין הרבה ערים כאלו בארץ ובעולם כולו, ערים שיש להן כאלה אתגרים. האוצר הטעה את המדינה בעת אישור תקציב המדינה. זמן קצר אחרי אישור תקציב דו-שנתי, בא שר האוצר ומודיע שעקב גידול לא צפוי בהכנסות, הוא רוצה להוריד מיסים, כשיש עודף 10 מיליארד ש''ח. אך האוצר עצמו אומר שאין לו כסף לירושלים ולמטרות חברתיות חשובות אחרות. חייבים לסיים את הסאגה הזאת ולסייע לראש העיר לנהל אותה באופן ראוי".
ברושי הוסיף, "חוק חינוך חובה חינם זה חוק של המדינה ועל-כן היא צריכה לממן או לסייע במימון בינוי כיתות".
ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) אמר כי "כל מי שגר בירושלים מכיר במצבה הקשה. ראש העיר קיבל ירושה מאוד קשה. אין כיתות לימוד, הילדים שלי לומדים בקרוואן על קרוואן, מצב מסוכן. לא יתכן שהמדינה לא תתגייס לנושא".
רכז הקואליציה בוועדת הכספים, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד), אמר כי זה "מצב מאוד לא סביר ובלתי מתקבל על הדעת, שבירתנו הקדושה והכה מיוחדת, לא מקבלת את המענה המינימלי שאנחנו צריכים לתת לה כמדינה. אי אפשר לתת לקברניט לשוט בספינה עם כל-כך הרבה חורים שקיימים בה. מצב סוציו-אקונומי כה חלש ואוכלוסייה רבה שמתקשה לשלם ארנונה. אנחנו שנלחמים על שוויון חברתי וצדק חלוקתי צריכים לקבל החלטה שירושלים תקבל סיוע מיוחד, לא רק כי היא הבירה, אלא בגלל הקשיים היומיומיים והאירועים הביטחוניים שלא פוסקים בעיר הזאת. יש לה פוטנציאל אדיר אך צריכה מאיתנו הכלים".
רכז פנים ושלטון מקומי באגף התקציבים במשרד האוצר, אריאל יוצר, הגיב ואמר: "משרד החינוך מכיר בצורך ולכן מתקצב כיתות לימוד על-פני כל הארץ ומבצע תיעדוף בארץ כולה. כשזה יגיע נשקול האם נכון להעמיס על תקציב העירייה את ההלוואה לצורך בינוי כיתות בסך מיליארד ש''ח, או שנאפשר לעירייה לעמוד בהתחייבויות שלה ע"י מימון מהמדינה".
מ"מ ראש העיר, יצחק פינדרוס, העיד: "ירושלים התייעלה, לא בנתה כיתות, לא שכרה עובדים, לא עובדים סוציאליים ולא עובדי ניקיון. תוצאת אי בניית הכיתות היא: 62 אלף ילדים חרדים וכמעט אותו מספר של תלמידים ערבים ללא כיתות. זה 100% מילדי תל-אביב".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, סיכם את הדיון והודיע כי "לא יתכן להשאיר עיריות במצב שמקשה עליהן לתפקד, על אף שאני סבור שיש לעשות התייעלות. כאן במקרה של ירושלים, העירייה התייעלה ועתה על המדינה למלא את חלקה בעניין. ירושלים איננה עוד עיר, אלא עיר הבירה שיש לה אתגרים גדולים ואוכלוסייה גדולה מאוד''.
גפני הבטיח, ''כיו"ר ועדת הכספים, כל עוד אני כאן, הנושא הזה לא יירד מסדר היום. נושא פיתוח הכיתות והסבל של ילדים מכל המגזרים, אין לו אח ורע ומחייב פתרון. הדיון הזה לא הסתיים ואנחנו נמשיך אותו".
ח''כ גפני קרא לנציגי משרדי האוצר והפנים "להזדרז ולחזור לוועדה עם פתרונות ומתווה למימון ההלוואה לבינוי הכיתות בסך מיליארד ש''ח בהקדם".