משוכנע מההתחלה בחפותו של אזריה. עו"ד יורם שפטל
משוכנע מההתחלה בחפותו של אזריה. עו"ד יורם שפטלצילום: פלאש 90‬

"מלאכת קודש", כך מגדיר עורך הדין יורם שפטל את המשימה שנטל על עצמו - ייצוגו של אלאור אזריה בערעור על פסק הדין.

בשיחה עם 'בשבע' הוא אומר כי הוא "בטוח שאלאור חף מפשע של נטילת חיים, אפילו מפשע של הריגה. ועם זאת, העובדה הזאת לא מבטיחה שאכן בית המשפט יכיר בכך".

"כבר מצפייה בסרט האירוע הייתי משוכנע בחפותו של אלאור, וכעת, אחרי לימוד 98 עמודי הכרעת הדין, אני משוכנע בכך לחלוטין", הוא אומר וקובע כי מדובר ב"הכרעת דין מנותקת מהמציאות הכוללת תירוצים נבובים או מעדיפה, בלי מניע של ממש, גרסה אחת על פני חברתה".

גם הפן המוסרי אינו מנותק מהחלטתו להתגייס למשימת הערעור. "כשאני רואה חייל שיורה במרצח מהסוג הנמוך והשפל ביותר עלי אדמות, שמגלה תושייה ויורה בחלאת האדם הזאת כדי למנוע ממנו לסכן אחרים ולבצע את זממו, בעיניי זה מאוד מוסרי".

"העדות הראשונה פירקה את התיק"

אך כאמור, מוסר ותחושות אינם קו הגנה משפטי ואת קביעותיו יצטרך שפטל, יחד עם שני פרקליטיו האחרים של אזריה, להוכיח בקריטריונים משפטיים. "פסק הדין מתבסס על דברים מנותקים מהמציאות", הוא קובע ומסביר: "הממצא החשוב ביותר שעליו מושתתת ההרשעה היא טענת ההפללה העצמית לכאורה של אלאור. ליבת הטיעון היא ראיה לכאורה הקובעת שאלאור נשאל על ידי המ"פ שלו מיד לאחר האירוע 'למה ירית?' והוא משיב 'כי מחבל צריך למות. הוא פגע בחבר שלי'. אם זה היה באמת נכון זו אכן הייתה הפללה עצמית, ואז אלאור היה בבעיה גדולה מאוד.

"אלא מה? בעדות שנתן במצ"ח מיד לאחר האירוע, אומר המ"פ שלוש פעמים שלשאלה ששאל את אלאור 'למה ירית?', התשובה שקיבל מאלאור הייתה 'כי המחבל זז'. הוא נשאל על כך שוב ושוב, ובפעם השלישית הוא אפילו מדגיש שאלאור אמר רק את זה ולא דברים נוספים. בהמשך הוא גם נשאל לחוות דעתו שלו לסיבת הירי, והוא משיב שהוא 'לא יודע, אבל אולי המחבל זז ואלאור נבהל'. האמירה הזאת היא אמירה ספונטנית שניתן לראות אותה כחלק מהאירוע עצמו, וככזו יש לה מעמד משפטי מוכר".

עו"ד שפטל מתאר את השתלשלות העניינים התמוהה בעדותו של המ"פ. בניגוד לאותה עדות במצ"ח, "הוא הגיע לבית המשפט ואמר שאלאור אמר לו שהוא ירה כי המחבל רצה לרצוח את חבר שלו. יש כאן תפירה גסה ובזויה של תיק. עדות המ"פ שניתנה בשש וחצי בערב האירוע פירקה את התיק לחלוטין. אבל הרמטכ"ל התייצב מול הטלוויזיה ואמר שהחייל סרח, וכשהדברים נאמרים על ידי רמטכ"ל המשמעות היא שהיה ירי שלא צריך להיות, כלומר שהחייל רוצח. בא גם שר הביטחון דאז ואומר שהחייל התבהם, כלומר שבפנינו רוצח בהמי.

"כאשר זה מה שקורה, במצ"ח יודעים שלא צריך לסגור את התיק אלא להביא להרשעה בכל מחיר. לכן מזעיקים את המ"פ בשעה 1:24 בלילה אחרי יומיים, ומצטטים בפניו רב"ט שקרן שטוען שהוא שמע את אלאור אומר למ"פ שהוא ירה כי המחבל צריך למות, וזאת למרות שהמ"פ ואלאור דיברו בצד ובשקט ואיש לא שמע אותם. המ"פ שומע את הציטטות הללו ואומר שאכן בעצם כך אלאור אמר. זו תפירת התיק החמורה ביותר שיש. בנוסף לכך יש כאן התעלמות מוחלטת של בית הדין מהדברים הראשונים והקובעים שאמר אלאור למ"פ, דברים שמפרקים את התיק. נקודה".

עדות נוספת שקיימת בתיק, ומשום מה לא נכללה בין עשרות עמודי הכרעת הדין, היא "עדותו של חייל אחר שנכח במקום ואמר ש'אם אלאור לא יורה, אני יורה'. העדות הזאת איננה בפסק הדין כי היא לא מסתדרת עם ההרשעה".

"הפרקליטים עשו עבודה מצוינת"

בדבריו מקפיד עו"ד שפטל להעניק גיבוי מלא לעבודתם של שני הפרקליטים שליוו את אלאור עד כה, עורכי הדין אילן כץ ואייל בסרגליק. "הם עשו עבודה מצוינת, בניגוד לדברי האספסוף התקשורתי", כלשונו. ראיה לגיבוי הזה היא דרישתו שהשניים ימשיכו לייצג את אלאור יחד איתו, ולא שהוא יחליף אותם.

בעייתיות לא מבוטלת, עד כדי חשד למתן טובת הנאה חמורה, מוצא עו"ד שפטל בכך ששופטיו של אזריה וגם חלק מהעדים נגדו הועלו בתפקיד ובדרגה. "הרמטכ"ל שלנו, שמאוד מעוניין בהרשעת אלאור, מקדם תוך כדי המשפט את שלושת השופטים - אב בית הדין עולה לכהן בבית הדין העליון לערעורים, הסא"ל שמשמאלה הופך לאב בתי הדין באזור המרכז, וסא"ל סיטבון עובר לפקד על גדוד מובחר. במקביל, זה מה שקורה גם לשלושת העדים של התביעה – המ"פ מקודם, סא"ל שפירא מקודם גם הוא, וגם המח"ט מקודם. חמישה מתוך השישייה הזאת קודמו אישית על ידי הרמטכ"ל. חשוב להזכיר שמדובר בטובת הנאה שיש בה גם הטבה כספית, שהרי העלאה בדרגה כוללת גם עלייה בשכר. איך קורה שהיועמ"ש אינו סבור שצריך לפתוח בחקירה נגד הרמטכ"ל, שמעניק טובות הנאה של קידום לשופטים שיש לו עניין שינפיקו הרשעה?".

באשר לסוגיית החנינה, דוחה עו"ד שפטל את הממליצים להמתין ליום שאחרי הערעור. בעניין זה הוא דורש שוויון בפני החוק, וקובע כי אין סיבה שמה שהיה נכון לראש השב"כ אברהם שלום, לא יהיה נכון לחייל הפשוט אלאור אזריה. "אם שלום קיבל חנינה עוד בשלב החקירה שטרם המשפט על הוראתו לפצח באבנים גולגלות של מחבלים ערבים בקו 300, אין סיבה לטעון שאצל אלאור זה בלתי אפשרי. אני לא אומר שבכל מקרה צריך להפעיל את ההליך הזה, אבל שלא יבלבלו את המוח בטענות שזה לא תקין".

בהקשר הזה מבקר שפטל גם את הצעתו של שר הביטחון ליברמן: "הוא אומר 'בוא נפעל על פי חוק השיפוט הצבאי, ואחרי שייגזר עונשו שיפנה לאלוף הפיקוד לבקשת מחילה'. אז קודם כול, על פי חוק השיפוט הצבאי אפשר להגיש ערעור. דבר שני, כולם אומרים שליברמן רומז לכך שאלוף הפיקוד יסתפק בעונש סמלי. האם הוא מוכן לתקוע כף לידי על כך? אם יש רצון לבית המשפט הצבאי להסתפק בענישה סמלית ביותר, הם מכירים את מספרי הטלפון שלי ושל עורכי הדין כץ ובסרגליק, שיתכבדו ויציעו הצעה ואולי נסכים אם יהיה מדובר במשהו סמלי שבסמליים. אבל הם רוצים לשמור את כל הקלפים קרוב אליהם ושאנחנו נתרוקן מהקלפים שלנו. לא נקנה חתול בשק בלי הצהרת כוונות ברורה".

מאחורי גבם של הפרקליטים

בתוך כך, מפקד חטיבת כפיר אל"מ גיא חזות נפגש השבוע עם אביו של אלאור אזריה, צ'רלי, בבסיס צבאי במרכז הארץ. הפגישה התקיימה בתיווכו של אופיר סופר, בעבר סגנו של חזות וכיום מזכ"ל האיחוד הלאומי. על פי הדיווח בערוץ 2, חזות הציע לאזריה לוותר על הערעור ולהחליף את צוות ההגנה, כדי שניתן יהיה לשקול את המתקת עונשו של הבן ואפילו לחון אותו. דובר צה"ל הכחיש את הדברים ומסר כי בפגישה נדונו אך ורק צרכיה של משפחת אזריה.

סנגוריו של אזריה זעמו כאשר נודע להם על הפגישה, וטענו כי מדובר בעבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט וכי המהלך מהווה "חציית קווים אדומים". "אנחנו מוחים בכל תוקף על התנהגות מקוממת זו – מדובר בהתנהגות פסולה ושערורייתית שחוצה כל גבול ומנוגדת לחוק לכאורה. פרט לעבירות הפליליות והאתיות, ההתבטאויות כלפי עורכי הדין מזעזעות את אמות הסיפים", נאמר במכתב ששיגרו הפרקליטים לשר הביטחון אביגדור ליברמן.

בתגובה לטענותיו של עו"ד שפטל בדבר קידום וטובות הנאה לכאורה שביצע הרמטכ"ל, נמסר מדובר צה"ל: "לאורך כל ההליך המשפטי בעניינו של סמל אלאור אזריה הקפידו בצה״ל על הפרדה מוחלטת בין הציר הפיקודי למשפטי. הטענות המובאות בכתבה חסרות כל שחר ואינן עולות בקנה אחד עם המציאות. הניסיון לייצר קשר בין משפט אלאור אזריה ובין קידומם של הקצינים המוזכרים בכתבה שגוי מן היסוד ואנו מצרים עליו.

"הקצינים המוזכרים בכתבה הם קצינים עתירי זכויות, בעלי עבר צבאי עשיר, כל אחד בתחומו. אל״ם מאיה הלר מונתה על ידי נשיא המדינה לכהן כשופטת בית הדין הצבאי לערעורים בעקבות בחירתה על ידי הוועדה למינוי שופטים, שבראשה עומד שר הביטחון אביגדור ליברמן וחברים בה שרת המשפטים איילת שקד, נשיאת בית המשפט העליון כבוד השופטת מרים נאור, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון כבוד השופט אליקים רובינשטיין, נציג לשכת עורכי הדין עורך הדין דב גלבוע, הרמטכ״ל רא״ל גדי אייזנקוט, ראש אכ״א לשעבר אלוף חגי טופולנסקי ונשיא בית הדין הצבאי לערעורים אלוף דורון פייליס".