מי ילמד את המורים?

"מה שקורה כאן הרבה יותר גרוע מהוצאת ענף תודעה יהודית מהרבנות הצבאית. פי מאה יותר גרוע", כך קובע אחד הבכירים בעולם המכללות הדתיות.

"לצבא מגיעים בחורים מעוצבים בדעתם. אז הם לא ישמעו שיחה של רב, לא נורא. כאן אנחנו מדברים על הכשרת המורים של הדור הבא. כל החינוך של הדור הבא".

הגורם, שביקש לשמור על עילום שמו, יוצא חוצץ נגד ההחלטה להשלים את תהליכי האקדמיזציה שעוברות המכללות להכשרת עובדי הוראה. לדבריו, המהלך יפגע בהכשרת המורים בכלל המגזרים, אך מי שישלם את המחיר הגבוה ביותר יהיה הציבור הדתי. התחושה של הנאבקים במהלך קשה, חלקם מיואשים. "אין מאזין ואין שומע", אומר הגורם.

עוברים לתקצוב מסודר של ות"ת

כבר יותר משלושים שנה רוחש עולם הכשרת עובדי ההוראה ועובר שינויים ומתיחות פנים. בעבר היו בישראל סמינרים להוראה שהדגישו את הפן החינוכי והפדגוגי בהכשרת המורה. לצדם היו אוניברסיטאות שגם בהן היה ניתן לקבל תעודת הוראה, אבל זו הייתה טפלה לתואר הראשון. במהלך השנים נעלמו הסמינרים מהנוף והוחלפו במכללות. בתחילת שנות ה‑80 נכנס לעולם המושגים התואר B.ed, שאפשר לבוגרים להמשיך לתארים מתקדמים באוניברסיטאות. זו הייתה תחילתו של תהליך אקדמיזציה שממשיך עד היום. השקפת העולם של מקדמי התהליך גורסת שעידוד האקדמיזציה בהוראה יביא להכשרת מורים טובים יותר וידענים יותר, ועל הדרך ירומם גם את מעמדם החבוט של מורי ישראל.

לפני כ-12 שנה, תחת שרביטה של שרת החינוך דאז לימור לבנת, התנהל מהלך גדול של צמצום ואיחוד המכללות להוראה. בהמשך הגיעו הכללים האקדמיים שבהם נאלצו המכללות לעמוד. למשל, שהמרצים חייבים להיות בעלי תואר שלישי, או שבראש המכללה יעמוד פרופסור. הכלל הראשון מנע מאנשי חינוך דגולים שמאחוריהם עשרות שנות חינוך, אבל אין להם דוקטורט, ללמד. הכלל השני הביא פרופסורים בתחומי המשפט, מדעי החיים, כימיה ודומיהם לעמוד בראשות מכללות. העיקר היה התואר הנלווה לשם המשפחה. איש לא דאג לכך שראש המכללה יגיע משדה החינוך.

בשנים האחרונות היו המכללות האקדמיות לחינוך מחוברות לשני גופי על. המל"ג, המועצה להשכלה גבוהה, שפיקחה על מסלולי הלימודים ונתנה את החותמת האקדמית, ומשרד החינוך שתיקצב את המכללות. בשאר המוסדות האקדמיים המתקצב הוא ות"ת, הוועדה לתכנון ותקצוב. לפני כשנתיים הוחלט להשלים את מהלך האקדמיזציה של המכללות להוראה ולהכניס אותן לתקצובה של ות"ת. המשמעות: החלה מהודקת יותר של כללי המל"ג והאקדמיה על המוסדות. התרגום בפועל: איחוד מכללות והפיכתן למוסדות גדולים יותר, איחוד חלק מהמכללות עם גופים אקדמיים גדולים וחשש כבד מאיבוד העצמאות של הכשרת המורים לממ"ד.

השטח בוער, ראשי המכללות לחוצים ויש המון כעס ודאגה. קיימים מגעים בשטח, אבל עדיין לא ברור מי יתאחד עם מי והאם מכללות מסוימות תיסגרנה. למרות זאת, בעלי דעה נחרצת בעניין ביקשו שלא להתראיין כלל, או לדבר שלא לציטוט. בסופו של דבר, אם אתה אישיות בכירה במכללה כלשהי, אתה חושש לתקוף את המערכת ובכך להזיק למכללה שאתה רוצה בטובתה.

ובכל זאת, נתחיל בבשורות הטובות. הכניסה לתקצוב של ות"ת תעשה טוב למכללות בהיבט הטכני. ות"ת הרבה יותר מאורגנת, מסודרת ומאפשרת התפתחות של המכללות. כך אומר לנו אחד מראשי המכללות: "ההתנהלות של משרד החינוך בנושא תקצוב המכללות היא מבורדקת. אף נשיא מכללה לא יודע מה התקציב שלו לשנה הבאה ומה התקנים שלו. במשך 20 שנה לא היו לנו תקציבי בינוי ופיתוח כי כל הזמן אוטוטו עוברים לות"ת". משרד החינוך גם מייעד תקציבים לסעיפים מסוימים במכללות, מה שלא מאפשר תמרון תקציבי. "המכללות החילוניות נלחמו כדי להיות מתוקצבות דרך ות"ת, והיום אני שומע מהן שהמצב גן עדן. מצד שני, הם לא יכולים להגיד שהכשרת המורים מתנהלת כמו שצריך. מי שאומר את זה, לא ישן טוב בלילה".

"האקדמיה היא כמו האו"ם"

הרב יעקב אריאל, שמרצה במכללות כבר שני עשורים, יוצא חוצץ נגד הפיכת המכללות לחינוך לבשר מבשרה של האקדמיה. בין תפיסת המכללה לאוניברסיטה, הוא אומר, קיים הבדל מהותי. "חינוך פירושו אמונה בערכים, לחיות את הערכים. האקדמיה, לעומת זאת, היא האו"ם, מעקרת את הערכים של זה ואת הערכים של זה. כל הגישה שלה בכלל לא קשורה לחינוך". לדברי הרב אריאל, משרד החינוך אינו משרד לימודים והמורים בו לא צריכים לרכוש רק ידע, אלא להתחנך על מנת לחנך, לספוג ערכים ולדעת איך להעביר אותם הלאה. "המל"ג לא מכיר בחינוך. זה גוף אקדמי שהחינוך לא קיים בו". לדבריו, הוא מכיר מורים שהוכשרו במכללה ומורים שהוכשרו באקדמיה, "אין מה להשוות בין אלה לאלה".

בנצי דל, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך וכיום יו"ר הוועד המנהל של מכללת גבעת וושינגטון, ניסה לאגד את ראשי המכללות להיאבק יחד במהלך. לדבריו, הסכנה במעבר לות"ת היא בתקצוב אחר של שעות ההוראה. "אגף התקציבים באוצר בוחן את כל הנושאים דרך החור בגרוש. יותר זול לו להביא מרצה ל‑200 סטודנטים באוניברסיטה, מאשר להביא את אותו מרצה שיעמוד מול כיתה של 25 סטודנטים ויסתכל לדור מורי העתיד בלבן של העין". לדברי דל, היחס האישי הוא הקובע והמשמעותי, ואם המכללות יאמצו את אופן ההתנהלות האוניברסיטאית, הן יאבדו מאיכותן. "באופן כזה המרצה ילמד הוראה, אבל לא ילמד את הסטודנטים איך להיות מורים".

הרב מנחם שחור הוא ר"מ בישיבה הגבוהה בקדומים, מלמד תנ"ך במכללת אורות ומעביר השתלמויות למורים ברחבי הארץ. גם הוא מתנגד למהלך. עולם האקדמיה אינו זר לו, והוא עצמו לומד לתואר שלישי בבר אילן. הרב שחור מבין היטב את ההיבט החיובי של המהלך. "השכלה גבוהה נכון לה להיות מתוקצבת יותר מכל דבר אחר, מכיוון שזו השקעה לטווח ארוך". הטענה שמושמעת בתוך משרד החינוך היא שהמשרד לא תקצב כראוי את הכשרת המורים, מכיוון שהוא רואה לנגד עיניו את מה שיש עכשיו ולא את העתיד.

אבל היתרון הוא גם החיסרון, מסביר הרב שחור, כי המעבר הטוטלי למל"ג-ות"ת הופך את המכללות למיני-אוניברסיטאות. "לקחו את התבנית האוניברסיטאית והלבישו על המכללות. אבל אין ספק שצריך התאמה טובה יותר. אין דמיון בין השתיים בשום תחום".

למה?

"כי אוניברסיטה מלמדת על. על ספרות, על תנ"ך, על מחשבת ישראל ולא את. מורה צריך לדעת היסטוריה ולא לחקור את ההיסטוריה. מורים צריכים לבוא לתלמידים עם ידע, שאותו הם לא רוכשים באוניברסיטה. לא ללמוד על תולדות התנ"ך אלא תנ"ך ממש". הרב שחור גם היה רוצה שהמרצים שמעבירים את החומר יהיו אנשים מתאימים. "מורה שלימדה 20 שנה מתאימה יותר ללמד מאשר אישה שעשתה דוקטורט ולא יצאה מהאקדמיה. הראשונה אולי לא דוקטור, אבל השנייה לא מכירה את השטח". הדבר אמור במיוחד במגזר הדתי, שבו נשים רבות מקדישות את השנים לבית, ולכן לא עושות דוקטורט ולא הופכות לפרופסוריות במקביל לעבודת ההוראה שלהן.

אבל ההוראות והכללים הקובעים מי ילמד במכללות ומי לא, כבר קיימים. אין בזה חידוש.

"נכון, אבל זה הולך ומחריף", מזהיר הרב שחור. החשש הוא שעם המעבר לות"ת והתאחדות עם מוסדות אוניברסיטאיים בחלק מהמקרים, הפיקוח של מל"ג על מרצי המכללות יהודק. "הציבור הדתי לא עמד בזמנו על דרישות קריטיות בנוגע להכשרת המורים שלו. זה היה גם בהיבט של המרצים וגם בהיבט של מקצועות הקודש, וזו ההזדמנות האחרונה לעמוד על כך".

כשהרב שחור מדבר על מקצועות הקודש, הוא מכוון לכך שאם מתמטיקה ולשון נלמדים באופן דומה במכללות ובאוניברסיטה, הרי שבמקצועות הקודש לא רק שאופן הלימוד והגישה אינם דומים, אלא לפעמים הם הפוכים. תנ"ך ומחשבת ישראל הם דוגמאות לכך. נקודת המוצא של הלומדים והמלמדים בשני סוגי המוסדות היא שונה. כך גם חומר הלימודים וגם המטרה. באקדמיה המטרה היא לחקור ולהוסיף ידע, במכללה המטרה היא להפנים, להפוך את המקצוע לחלק מהאישיות של המורה לעתיד כדי להעביר אותו הלאה. כבר היום התוכניות להכשרת מורים במכללות מתאימות לדרישות המל"ג. כלומר, "הן כבר לא מצליחות להכשיר מורים לתנ"ך כפי שהיינו רוצים". הרב שחור היה רוצה לעצור את הסחף הזה, ואפילו להזיז אותו צעד אחד אחורה. גם בתוכנית הלימודים וגם בהכנסת תלמידי חכמים ונשות חינוך לסגל המרצים, שמאחוריהם ניסיון הוראה וחינוך מוכחים. הדרישות, הוא אומר, צריכות להיאמר בקול רם ועל ההבטחות להיות מעוגנות בכתובים.

סוגיה נוספת היא ההפרדה המגדרית. כיום המכללות הדתיות מלמדות בהפרדה, בכיתות או בקמפוסים. ואולם הפרדה נתפסת בחוקי מדינת ישראל כפוגעת בשוויון, בפלורליזם ובכבוד האדם. לפי החלטת המל"ג הלימודים בהפרדה נחשבים לדבר "חריג, ומתקיימים רק במוסדות שיועדו לכך מלכתחילה, או במסגרות המיועדות לאוכלוסייה החרדית". מכיוון שהמועצה מבקשת לקרב חרדים להשכלה האקדמית ולהקל עליהם לרכוש השכלה, יהיו תוכניות כאלה לחרדים "תחת מגבלות ובקרות ולזמן קצוב". אבל מי שלא חרדי, לא יזכה לכך. באחת מהישיבות שקיימה לפני כשנתיים, קבעה המל"ג ש"אין מקום לאפשר פתיחת תוכניות שיש בהן הדרה של קבוצות אוכלוסייה על בסיס דת, גזע או מין". אז מה צפוי למכללות בהיבט הזה? לא ידוע.

בנט: לא תהיה פגיעה במכללות

פרופ' רבקה ודמני, סגנית יו"ר המל"ג, מובילה את תהליך המעבר לות"ת ועומדת מאחוריו. ודמני היא אישה דתית, שלא רוצה לפגוע בחינוך הממלכתי-דתי. להפך, "החינוך הזה מאוד חשוב בעיניי ברמה הלאומית".

"יש לנו מטרה אחת", היא אומרת, "לשפר את איכות המורים בישראל. המטרה היא לא טכנית או כלכלית", היא מדגישה. פרופ' ודמני עצמה מגיעה משדה הפדגוגיה. זו התמחותה והיא כיהנה כנשיאת המכללה להוראה טכנולוגית במשך 14 שנים. "ביוזמתי וביוזמת ראש מכללת סמינר הקיבוצים החלטנו לאחד את שתי המכללות שלנו. רצינו מכללה הרבה יותר גדולה ויציבה עם מערך סגל מתקדם, כמו שיש באקדמיה".

כשאת אומרת "כמו באקדמיה", יש אנשים שזה מקפיץ אותם. האקדמיה שמה את המחקר במרכז והפדגוגיה והחינוך נפגעים.

"באמירה כזאת אין שום דבר מן האמת", היא נחרצת, "לא ויתרנו על החלק הפדגוגי, להפך, חיזקנו את כל התחומים הפדגוגיים. איחודי המכללות מביאים להאחדה בתכנון הכללי של המערך להשכלה גבוהה. כך הופכות המכללות להיות סוג א' ולא בדרגה שנייה או שלישית". את האיחוד בין שתי המכללות הובילו ודמני ועמיתה מסמינר הקיבוצים לפני כחמש שנים. לפני שנה וחצי היה איחוד נוסף, משולש: סמינר הקיבוצים, אחווה ובית ברל, ולדבריה כולם מרוצים. "הרציונל הוא שהמכללות מתחזקות מבחינה פיננסית, פדגוגית ואקדמית".

מפת המכללות הדתיות העתידית שאותה מפרטת ודמני כוללת רק שתי מכללות עצמאיות, שגם הן מורכבות מאיחוד של כמה מוסדות. לפי ודמני, תהיה מכללת הרצוג-ליפשיץ, ומכללת המרכז שתכלול את קמפוס תלפיות, קמפוס גבעת וושינגטון, קמפוס דרומי שיהיה במכללת חמדת הדרום, וקמפוס צפוני - מכללת שאנן בחיפה. מכללת 'אורות ישראל-מורשת יעקב' עתידה להתאחד עם אוניברסיטת אריאל ותהווה הפקולטה לחינוך שלהם.

החשש הוא שלמשל לא תהיה הפרדה מגדרית בקמפוסים.

"אנחנו בקשר עם משרד המשפטים וערכנו איתם כמה ישיבות. הם נתנו לנו מוצא שאיתו נוכל ללכת על הפרדה מגדרית".

ומה עם החלת כללי האוניברסיטה על המרצים ועל תוכניות הלימודים?

"אין פגיעה לא בסגל, לא בסטודנטים ולא בתוכניות ההוראה". ודמני אומרת שלהפך, המהלך יביא לפיתוחן של המכללות, "המתווה יאפשר להוסיף קורסים שמתאימים לתרבות של כל מוסד". לדבריה, מהלכים חדשים תמיד מעוררים חשש ודאגה, אבל אין סיבה לכך. ודמני משוכנעת שהמהלך הזה יעשה רק טוב. "אני מאוד שלמה עם המהלך הזה. אני לא רוצה להיכנס לאמירות כלפי מכללה כזו או אחרת", היא אומרת, "אבל זה ישפר מאוד מאוד את המכללות, ויש מקום לשיפור".

מהלך השינוי במכללות מתרחש, כאמור, כבר שנים ארוכות. ראשי המכללות הדתיות המודאגים נפגשו מספר רב של פעמים עם שר החינוך, שמשמש גם כיו"ר המל"ג, ושמעו ממנו כי הוא מודע לעניין, כי הוא מנחה את אנשי ות"ת ומל"ג להיות בקשר עם ראש מנהל החמ"ד, אברהם ליפשיץ ועם יו"ר מועצת החמ"ד, הרב אבי גיסר, ולהיות מתואמים איתם. אנשי המכללות, שכבר ראו דבר אחד או שניים בחייהם, ספקניים ואינם משוכנעים כי הדברים אכן מתרחשים בתיאום. בנוסף לכך, הם מבקשים לעגן את כל הכללים שמגנים על החינוך הדתי בחקיקה כתובה, ולא באופן שכל רוח מצויה תוכל להזיז אותם.

אברהם ליפשיץ מצטרף גם הוא למרגיעים ואפילו רואה את המהלך כחיובי. מבחינתו, המכללות הדתיות נשארות חלק מהחמ"ד וימשיכו להיות מובדלות מהממלכתי, בדיוק כמו שקורה היום במערכת החינוך בגילאי הגן, היסודי והתיכון. "אנחנו רוצים לראות בזה התחדשות, העצמה ופיתוח מגמות חדשות". ליפשיץ אפילו רואה בונוס בכך שהמפמ"רים של החמ"ד יעמדו בקשר הדוק יותר עם המכללות ויתאמו איתן מה לומדים במקצועות השונים ואיך מלמדים.

גם לדברי ליפשיץ לא תהיה פגיעה בתכנים ובמורים שבמכללות וגם ההפרדה המגדרית תישמר. הדברים, הוא אומר, יעוגנו בתקנות המל"ג. "אף מכללה לא תעבור לפיקוח ות"ת לפני שהדברים יוסדרו בתקנות".

ומה יקרה בעוד כמה שנים, כאשר בהגה אולי לא יאחזו אנשים דתיים? תקנות אפשר לשנות.

"אפשר גם לשנות חוק. תקנות המל"ג משתנות אחת להרבה שנים. אנחנו סוגרים את הסוגיה הזאת מכל הכיוונים. יש לנו אחריות לדור הבא ולחינוכו".

מלשכתו של השר בנט נמסר שההחלטה על מעבר המכללות האקדמיות להוראה לות"ת נפלה טרם כניסתו לתפקיד, אך הוא הורה שהתהליך לא יימשך אם תהיה פגיעה במכללות החמ"ד. "השר קיים ישיבות רבות עם נציגי המכללות, הנהלת חמ"ד ומנהל עובדי הוראה במשרד החינוך, וכן עם ראשי מערכת ההשכלה הגבוהה. בסופן, ועל דעת כלל הגורמים, התקבלה מפת דרכים להמשך יישום ההחלטה". גם בנט מזכיר את חובת עיגון יכולת המכללות הדתיות לשמור על צביונן בכללי המל"ג. "ככל שתנאי זה לא יתמלא, לא יימשך התהליך".

בנט מבקש להדגיש כי מרבית המכללות, דתיות ושאינן דתיות, רוצות את המהלך של המעבר לתקצוב ות"ת, כי משמעותו "שדרוג המוסדות, הגדלת התקציבים לפיתוח, העלאת שכר המרצים ושיפור האיכות האקדמית שלהם". הוא מבטיח כי ימשיך ללוות את התהליך מקרוב "לוודא כי לא תהיה פגיעה במכללות החמ"ד, שמוכיחות שנים את מחויבותן והצלחתן בתהליך הכשרת מורי ישראל״.

האם האמירות האלה מרגיעות את השטח? "בינתיים המכללות מתקדמות בתהליכי האיחוד כי יש עליהן לחץ", אומר גורם בכיר באחת המכללות. הרב חיים פוגל, יו"ר חבר הנאמנים של מכללת אורות-מורשת יעקב, חותם: "אם באוניברסיטת אריאל הדברים ייגמרו לשביעות רצוננו, שתהיה לנו אוטונומיה מלאה, אנחנו רואים ערך בהצטרפות. נהיה בית הספר לחינוך של האוניברסיטה". הדברים של שר החינוך, ליפשיץ ופרופ' ודמני לא מרגיעים אותו. "אני יודע שגם כשמבטיחים, לא תמיד מקיימים. כשנראה את התקנות שייכתבו בסופו של דבר, נוכל להתייחס".

ofralax@gmail.com