1.
כמו רבים שלא נחשפו לתמונה העובדתית במלואה, אני לא יודע לומר אם ראש הממשלה צריך ללכת הביתה בגלל החשדות הנחקרים ב'תיק 1000' וב'תיק 2000'. אני הייתי שולח אותו הביתה מזמן בגלל נאום בר-אילן עם חזון המדינה הפלשתינית, ובגלל הקפאת הבנייה ליהודים בירושלים וביו"ש. גם המחדל המתמשך של עליית מחירי הדיור הוא סיבה טובה לדרוש מנתניהו להשתפר מיד או להתפטר.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), גם בשנת 2016 עלו מחירי הדיור בלא פחות מ-8 אחוזים. כלומר, אם אתם זוג צעיר שרוצה לרכוש דירה במחיר לא גבוה יחסית, של מיליון ש"ח, הפסדתם השנה 80 אלף ש"ח בגלל מחדלי הממשלה. אם אתם הורים שעומדים לחתן בעתיד חמישה ילדים ומעוניינים לעזור להם, למשל, ברכישת מחצית הדירה במחיר הנ"ל, תצטרכו, בעקבות עליית המחירים השנה, לגייס 200 אלף ש"ח נוספים.
2.
עליית מחירי הדיור היא בעיה ידועה שנמצאת כבר מספר שנים על סדר היום. האחריות על אי מציאת הפתרון מוטלת בעיקר על ראש הממשלה נתניהו ועל שר האוצר ויו"ר 'כולנו' משה כחלון.
לגבי נתניהו, ראש ממשלת ישראל בשלוש הקדנציות האחרונות, נראה שהנושא הזה פשוט לא עומד בראש מעייניו. הציבור סובל ושותק, ולא גורם לנתניהו להבין שאם הוא רוצה להמשיך בתפקידו, עליו להפשיל שרוולים ולהביא תוצאות.
באשר לכחלון - הוא כנראה מאוד רוצה, אבל לא מצליח. כחלון דאג לכך שמפלגתו תחזיק, נוסף על תיק האוצר, גם בתיק הבינוי והשיכון, כדי שתהיה לו שליטה מלאה על הטיפול במשבר מחירי הדירות. הוא קיבל בבחירות עשרה מנדטים בעיקר בזכות הצגתו כמי שיטפל כראוי ביוקר המחיה, ומעל לכל ביוקר הדיור. אך מסתבר שבלימת מחירי הדיור היא פרויקט מסובך יותר מהוזלת דמי השימוש בטלפון סלולרי. כחלון מתעקש על נושאים שלא בגללם נבחר, כמו חסימת סעיף עמונה בחוק ההסדרה או בלימת רפורמות הכרחיות לצורך איזון אידיאולוגי של מערכת המשפט, אבל בתחום שעליו בנוי האלקטורט שלו הוא לא מצליח להראות הישגים.
3.
הנטל של התייקרות מחירי הדיור כבד עוד יותר כשמדובר במשפחות ברוכות ילדים. משפחות כאלה זקוקות ליותר חדרים בבית כדי לגדל את ילדיהן. גם בכל הנוגע לעזרה לילדים ברכישת בית משלהם לאחר הנישואין, יש הבדל גדול בין מי שרוצה לסייע לשניים-שלושה ילדים למי שמשיא חמישה או שישה - שלא לדבר על שמונה או עשרה. כאשר מחירי הדיור מתייקרים, משפחות ברוכות ילדים נפגעות יותר.
כמדומני שלא אטעה אם אנחש שבין בוחרי מפלגות הקואליציה יש שיעור גבוה יחסית של משפחות ברוכות ילדים. מפלגת 'הבית היהודי' לא יכולה לעמוד מן הצד בנושא שכה מעיק על כלכלת משפחות מצביעיה. לבנט וחבריו גם לא כדאי לעמוד מן הצד. אדרבה, שיראו אכפתיות בנושא כאוב שמעיק על החברה הישראלית כולה, ויקטפו את הפירות האלקטורליים.
4.
מחאת יוקר המחיה בשדרות רוטשילד לפני למעלה מחמש שנים הייתה צבועה בצבעים פוליטיים שמאליים. נעשה ניסיון למנף אותה להפלת ממשלת הימין, וזו הייתה אחת הסיבות לכישלונה. לא במקרה אנשים המזוהים עם אותה מחאה - סתיו שפיר, איציק שמולי ומנואל טרכטנברג - מצאו את מקומם דווקא במפלגת 'העבודה'. אבל בוחרי הימין סובלים מהמצב הכלכלי לא פחות, וכנראה אפילו יותר מבוחרי השמאל. אולי הגיע הזמן למחאת דיור של המחנה הלאומי, שאפשר יהיה לכלול בה גם את מחדל ההימנעות מבנייה בירושלים וביו"ש.
נגד החלת החוק
חוק שקיות הניילון במרכולים, שנכנס לביצוע לאחרונה, לא חל ביהודה ושומרון, ויש מי שמודאגים מכך ופועלים לשנות את המצב.
אז ככה: באופן עקרוני אני ממש בעד החלת חוקי מדינת ישראל ביו"ש, אבל עדיף להחיל את כל החוקים בפעם אחת, ולא אחד-אחד. ואם כבר עובדים בשיטת "קמעא קמעא", אז לא חייבים להתחיל דווקא בחוקי קמעונאות מוזרים ולא הגיוניים, חוקים שיישומם בשטח נראה בערך כך:
נכנס הבן-אדם לסופר ומכניס לעגלתו לחם פרוס ארוז בשקית ניילון, פיתות ארוזות בשקית ניילון, שקית חלב, נייר טואלט באריזת ניילון, נרות פח באריזת ניילון, דבוקת קופסאות גפרורים עטופה בניילון, פסטות באריזת ניילון, עוף קפוא ודג קפוא ארוזים בניילון, קמח מצה ופירורי לחם באריזת ניילון ומארז טבלאות שוקולד עטוף בניילון.
בנוסף הוא קונה כמובן עשרות שקיות ניילון גדולות לזבל, עשרות שקיות ניילון קטנות לסנדביצ'ים ושני גלילי ניילון נצמד.
פונה הבן-אדם למחלקת הפירות והירקות וקונה עגבניות בשקית, מלפפונים בשקית, גמבה בשקית, תפוחים בשקית, תפוזים וקלמנטינות בשקית.
על כל הניילונים האלה הוא לא ישלם עשר אגורות. אפילו לא אגורה.
אחר כך הוא נכנס לתור, מגיע לקופה, מעמיס את קנייתו על המסוע, עושה חשבון, שולף כרטיס אשראי ומשלם.
ואז מכניס את כל הכבודה העטופה בניילון אל תוך שקית רב-פעמית, כי שקית ניילון חד-פעמית זה אסון לאיכות הסביבה.
לא יודע איך זה אצלכם, אצלי בבית השקיות שבאות עם הקניות לא מושלכות לזבל מיד לאחר פיזור תכולתן בארון או במקרר, אלא נשמרות לשימוש שוטף. בלעדיהן ניאלץ פשוט לקנות יותר שקיות בגודל בינוני.
ביהודה ושומרון חלים הרבה מאוד חוקים לא הגיוניים - מורשת מוזרה של שלטון הכיבוש הירדני הבלתי-חוקי. עצם העובדה שלמעלה מ-400 אלף אזרחים ישראלים חיים ביישובים הנתונים לממשל צבאי היא לא נורמלית. אז אם כבר מחילים את החוק ביו"ש בשיטת השלבים, כדאי להתחיל בהחלפת חוקים ירדניים לא הגיוניים בחוקים ישראליים הגיוניים. אפשר גם להתחיל בביטול צווים דרקוניים נגד ההתיישבות היהודית, למשל "צו שימוש מפריע", שנחקקו בידי היועצים המשפטיים של המינהל האזרחי. את החלת החוק הישראלי המוזר שאוסר על המרכולים לספק לנו בקופה שקיות בחינם תשאירו, בבקשה, לסוף התור.
לתגובות: [email protected]