ראש המועצה המקומית ירוחם, מיכאל ביטון, וראש עיריית עכו, שמעון לנקרי, הגישו עתירה לבית המשפט העליון בדרישה לבטל את האפליה של המדינה ומשרד הרווחה בתקצוב תושבי הפריפריה.
העתירה היא צעד נוסף במאבק המובל על ידי רשויות מקומיות מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, המוחות על האפליה בתקציבי המדינה הרווחה והחינוך.
מהעתירה, המבוססת על נתוני משרד הרווחה עצמו, עולה כי אזרח מטופל ברהט ייהנה משירותי רווחה בעלות של 1,450 ש"ח בלבד בעוד מטופל בשירותי הרווחה ברעננה, יתוקצב בכ-6,300 ש"ח - פער של פי 4.5 בתקציב הרווחה בין הרשויות.
במסגרת העתירה, מונים ראשי הרשויות ביטון ולנקרי כי שלושה מנגנונים מרכזיים באופן תקצוב משרד הרווחה המנציחים את האפליה של תושבי הפריפריה בקבלת השירותים: 1) הדרישה שהרשות המקומית תישא ב-25% מעלות השירותים, ללא תלות ביכולתה הכלכלית של הרשות המקומית. 2) חישוב התמיכה על פי מספר התושבים ברשות ולא על פי מספר המטופלים על ידי שירותי הרווחה. 3) היעדר דיפרנציאליות בחלוקת תקציב הרווחה.
בהתאם לשיטת ה"מאצ'ינג", רשות שלא יכולה להעמיד 25% מהתקציב, לא תקבל גם לא תקצוב חלקי מהמדינה והכספים העודפים (אותן הרשויות החלשות לא יקבלו) מוצעים במכרז לרשויות שיש ביכולתן לממן זאת ובכך מעמיקה האפליה ואי השוויון בתקצוב. עוד טוענים העותרים כי שיטת התקצוב הנוכחית, לא בלבד שפוגעת בפריפריה, אלא שהיא גם מנציחה את האפליה החמורה ממילא של ערבים ומזרחים בתקציבי המדינה.
מיכאל ביטון, ראש המועצה המקומית ירוחם, הסביר, "יותר מדי שנים מדברים על התקצוב הדיפרנציאלי, ובקיץ האחרון יצאנו ראשי ערים, מנהיגים חברתיים ואזרחים מודאגים בצעדה ארוכה למשרדי הממשלה בירושלים כי כבר הגיע הזמן שלכל אדם בישראל יינתנו שירותים שוויוניים. למרבה הצער, ההבטחות הרבות שניתנו בעבר, לפיהן יעוגנו עקרונות של תקצוב דיפרנציאלי בחוק התקציב לשנת 2017, נותרו באוויר, ובשטח דבר לא השתנה. פנינו לבג"צ כי תקציב ממשלתי שיוצר אי שוויון מובנה ומנציח פערים חברתיים, זה דבר שאינו ראוי שיתקיים במדינת ישראל בשנת 2107, זו אפליה שאינה חוקית ואינה מוסרית".
שמעון לנקרי, ראש עיריית עכו, הוסיף "הרשויות המקומית בפריפריה סובלות מתת-תקצוב ארוך שנים ושיטתי בכל תחומי החיים. המשמעות הישירה והברורה של מתן תקציבים נמוכים יותר לתושבי הרשויות המקומיות החלשות הוא הנצחת פערים חברתיים והחרפת אי השוויון בישראל. אנחנו מקווים ומאמינים שבית המשפט העליון יבטיח שלכל ילד וילדה במדינת ישראל סיכויים שווים, וכי השירותים החברתיים הניתנים לכל אדם במדינה יהיו באיכות זהה ללא תלות במקום מגוריו".
לדברי באי כוח העותרים, עו"ד חגי קלעי ואוהד רוזן, "מי שרוצה לראות כיצד מונצחת אפליה והסללה חברתית בישראל צריך רק להסתכל בתקציבי הרשות המקומיות. בצד ההכנסה, נהנות הרשויות העשירות מתקציבי עתק שמקורם בארנונה על משאבי טבע, בסיסי צה"ל, משרדי ממשלה ומסחר. זאת למול הרשויות העניות הנדרשות להתקיים מארנונה למגורים, שהיא הפסדית מטבעה. בצד ההוצאה, המדינה מחלקת את תקציבי הרווחה שלה כך שככל שאדם עשיר יותר הוא מקבל יותר. זוהי אפליה זועקת, והיא חמורה במיוחד משמדובר בתקציבי הרווחה, המיועדים לשירותים הבסיסיים ביותר".