הדו"ח האירופי נגד ישראל היה "מכור"

מומחה למשברים בינלאומיים קובע כי ישראל נזכרה להיאבק בדו"ח המאשים אותה במצב ההומניטארי בעזה מאוחר מדי. הדו"ח היה "מכור' מזמן.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ח בטבת תשע"ז

ח"כ לביא נואמת בפני האסיפה
ח"כ לביא נואמת בפני האסיפה
צילום: מחלקת קשרי החוץ של הכנסת

ברוב של 46 קולות תומכים מול 12 קולות מתנגדים ו-2 קולות נמנעים, אישרה השבוע האסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה דו"ח המאשים את ישראל במצב ההומניטרי בעזה.

הדו"ח מספר על "מקרים בהם נהרגו במכוון יחידים שלא היוו סכנה מיידית לחיי אדם, אשר מהווים דפוס פעולה מזעזע של הרג שהוא, לכאורה, שיטתי ובלתי-חוקי".

בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס ד"ר חן קרצ'ר, מרצה במחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת אריאל, לדו"ח ומה שעומד מאחוריו, ובראשית השיחה עמו הוא מפנה את תשומת הלב למי שהובילה את כתיבת הדו"ח ולמעשה מרגע מינויה לתפקיד זה היו ברורות מסקנותיו של הדו"ח.

"מי שאחראית היא חברת פרלמנט שבדית בשם יאהנסן מהסוציאל דמוקרטים, זו קבוצה שחותרת להקמת מדינה פלשתינית תוך התעלמות או לפחות צמצום היחס לסוגיות שנוגעות לגופי טרור ואיסלאם רדיקאלי. זו מדיניות ארוכת שנים שהשבדים דבקים בה. המסקנות היו צפויות מעצם המינוי שלה".

על הנהייה של האירופים אחרי הקו אותו מובילה חברת הפרלמנט השבדית, אומר ד"ר קרצר' כי חשוב לזכור שלא מדובר באיחוד האירופי אלא בגוף אחר ש"נוסד אחרי מלחמת העולם השניה ונועד לייצר מערכת של שיח ולעודד הסכמים בין מדינות אירופאיות. הדבר הכי קל לגוף הזה הוא להחליט על נושאים שאינם שנויים במחלוקת. כך שאם מדברים על סוגיה הומניטארית תוך התעלמות מאיום הטילים והרקטות ומגדירים את תושבי עזה כמיליון וחצי שבויים בידי חמאס הכי קל לקבל החלטה כזו, ומי שרוצה לדבר על חשיבה אחרת הוא נדון לתבוסה".

לזאת הוא מוסיף ואומר כי אמנם "היו כמה מאבקים לשנות משפטים בטיוטה, אבל זה כמו ועדות החקירה שאחרי המבצעים, כשממנים אנשים מוטים וזה הקו הברור שלהם, וכשבאירופה מתמודדים עם קשיים שמתחילים לגרד התמודדויות כמו שלנו, התוצר הוא דו"ח מגמתי מתלהם ומחליש את העמדה שלנו".

ומה לגבי הסיכוי לחולל שינוי ותפנית, שינוי אותו ניסו חברי הכנסת עליזה לביא ואלי אלאלוף לייצר ללא הצלחה מרובה? ד"ר קרצ'ר סבור שלא ניתן היה להתעלם ולא להופיע בדיון שקדם לקבלת ההחלטה שכן הצד שמנגד, הפלשתינים, נמצאים שם. "הדיפלומטיה מחייבת להופיע בכל מקום אבל גם ליזום החלטות שמגנות את הטרור, את האיסלאם הרדיקאלי ולסמן את החמאס. אי אפשר להיות רק מגיבניים. אי אפשר לחשוב שאם רק נלבש חליפות יפות ונגיד כמה משפטים בשפה רפה או חריפה זה יעזור. אנחנו נובס".

לדבריו נכון היה להתחיל במאבק עוד בשלב שלפני בחירתה של אותה חברת פרלמנט שבדית ולא בשלב מאוחר כל כך, שלושה שבועות אחרי שהדו"ח נכתב והתפרסם. כאשר דנים בדו"ח שנכתב ופורסם כבר הסיכוי לייצר שינוי אפסי. "אין חולק על כך שהמצב ההומניטארי בעזה הוא רע וכשמציגים את התמונה הזו הכי קל הוא להאשים את ישראל. מכאן הכול מתחיל. אחרי שדיון מוצג בצורה כזו לא היה לזה סיכוי, אלא רק להביע צער. אחרי שדיון מוצג כך קשה הרבה יותר לייצר החלטה פרו ישראלית".

קרצ'ר אינו מקבל את התחושה לפיה הזירה האירופית "מכורה" ואבודה מבחינת ישראל. "אם ישראל תיזום השתתפות קבועה של נציגויות שלנו, אם היינו מכריזים על מדיניות ברורה והיינו פועלים במכונים השונים ובמוסדות השונים ומייצרים דו"חות ברורים ומקדמים החלטה על גינוי טרור ועל זכויות נשים, היינו מגייסים תומכים, וגם אם היו מעבירים החלטות היו מבינים שהאינטרס שלנו ושלהם דומה".

על ההערכה לפיה גם הרצון לרצות את הקול המוסלמי משפיע על פרלמנטארים אירופיים, אומר קרצר כי הדברים מורכבים יותר וכיום יש בארופה מחלוקות לא מבוטלות בנושא האסלאמי וחוקים נחקקים ביבשת נגד האיסלאם הרדיקאלי. "אלו שאלות שמתמודדים איתם גם באיחוד האירופי וגם בכל מדינה בפני עצמה. כוחות ימין עולים ואומרים שיש גבול לליבראליזם ולא ניתן לאפשר לאיסלאם להכות שורשים באירופה וישראל צריכה לדבר בנוסח הזה".

על השלכותיה של ההחלטה מציין ד"ר קרצ'ר כי היא מגיעה על רקע אירועים אחרים, וכל אלה יחד מייצרים אווירה שלילית כוללת כלפי ישראל, "כל מהלך הוא תוספת. הייתה החלטת מועצת הביטחון, היה הכינוס בפריז והדברים תופחים ומייצרים משקל שלילי נגד ישראל. צריך להקים גופים אסטראטגים שמשלבים בין מוסדות המדינה וגופים שרוצים את טובתנו, ונפעל בגופים הללו בצורה אקטיבית תוך שימת דגש על דברים שחשובים להם, ובכך להחליש את הזירה הפלשתינית וגורמים רדיקאליים נוספים וליצור בריתות לא רק בממשל האמריקאי החדש, אלא גם בזירה האירופית".