האבטלה פוגעת במגזרים שונים במשק הישראלי, ובכל סקטור אנו נפגשים עם מאפייני אבטלה שונים. למשל: מפוטרי חברות מחשבים ותקשורת מוצאים עצמם מחוץ למקום עבודתם לעיתים במהירות גדולה מאד.

וכך מתנהל תהליך הפיטורין: בחברות אלו, שבהן קיים ציוד יקר ערך, מעדיפות ההנהלות לקצר אותו ככל האפשר.

במאמר שפורסם בנושא בעיתון \"הארץ\", תיאר אורי נאמן, בעבר ראש הרשות לבטחון מחשבים ותקשורת בשב\"כ, וכיום יו\"ר חברת אבנט דלויט טוש, העוסקת באבטחת מידע בתחום המחשבים, איך מפטרים עובד מחברת מחשבים בארה\"ב: עובד שפוטר נדרש לפנות את חפציו האישיים תוך שעה שעתיים ולצאת מתחומי המתקנים של החברה בליווי של איש ביטחון בחברה. בישראל עדיין אין כל החברות נוהגות כך, אבל יותר ויותר חברות מתחילות לאמץ נוהל זה. לדבריו, מרגע ההודעה על הפיטורין מעדיפות החברות שיחלפו ימים אחדים בלבד עד לעזיבת העובד את חדר העבודה. אמנם העובד מקבל הודעה מראש, לפי החוק, והוא גם מקבל את שכרו באותה תקופה, אך בפועל החברה גורמת לכך שהוא לא יוכל להיכנס למתקניה. הדבר נובע, לדברי נאמן, מחששן של החברות מפני הנזק שיזיקו למערכות עובדים שפוטרו, כפי שעשו עובדים אחדים בעבר.

ועוד על הפרדוקס שבפיטורין במשק הישראלי: דווקא בשל החוק הסוציאלי שנועד להגן על גובה משכורתם פוטרו בירכא עובדי מתפרות. מאז שנחקק חוק שכר המינימום החדש עלה שיעור האבטלה עד כדי שלושים וחמישה אחוזים: שש מתפרות נסגרו, ו-1,500 עובדיהן פוטרו. בעלי המתפרות לא יכלו לעמוד בתוצאותיו של החוק, מפני שהקניינים לא הסכימו לשלם מחיר גבוה יותר תמורת הבגדים שיוצרו. עקב כך הן החלו להעביר הזמנות למתפרות בירדן ובשטחי הרשות.