בהחלטה תקדימית הוציא בג"ץ לאחרונה צו על תנאי, והורה למדינה להשיב מדוע לא יינתן לנשים לקרוא בתורה בעזרת הנשים שבכותל המערבי, או לחלופין יתאפשר להן להתפלל שם כדרכן.
העתירה הוגשה על ידי עו"ד סוזן וייס, שייצגה את ארגון 'תפילת נשים בכותל'. ארגון זה מאגד קבוצת נשים המציגות את עצמן כנשות הכותל המקוריות, שפרשו מארגון 'נשות הכותל' לפני כשנה בעקבות הסכמת נשות הכותל למתווה החדש להסדרי התפילה בכותל. על פי המתווה, תוקם בכותל המערבי רחבה דרומית חדשה שתותאם לדרישות נשות הכותל והארגונים הרפורמיים והקונסרבטיביים, בתמורה להפסקת תפילתן החודשית ברחבת הכותל המערבי עם טליתות, תפילין וקריאה בתורה.
"לבג"ץ אין סמכות לדון בכותל"
ממשלת ישראל אישרה את המתווה, שגובש על ידי צוות שהוקם כבר במאי 2013 בראשות מזכיר הממשלה דאז ד"ר אביחי מנדבליט יחד עם צבי האוזר ודינה זילבר. המתווה נועד למנוע אחת ולתמיד את המשברים והמאבקים סביב סדרי התפילה במקום הקדוש. למתווה קדמה הקמת 'עזרת ישראל' על ידי שר התפוצות וירושלים דאז נפתלי בנט, במטרה לסיים את המאבק סביב תפילת נשות הכותל ברחבת הכותל המערבי. אך "עזרת ישראל" לא פתרה את הבעיה. התנועות הרפורמיות סירבו להסתפק בעזרה זו, ודרשו לקבל רחבה רשמית שוות זכויות לרחבה המרכזית. עוד דרשו הרפורמים כי תהיה כניסה אחת לכל מתחם הכותל המערבי, כך שלא ניתן יהיה לעקוף את הרחבה הרפורמית כדי להגיע לרחבה האורתודוקסית.
דרישות אלו ודרישות נוספות התקבלו במלואן במסגרת המתווה החדש. שושביני המתווה נשמו לרווחה כאשר נמצאה הנוסחה שתספק גם את המפלגות החרדיות. השר יעקב ליצמן מיהדות התורה הצביע נגד המתווה, כך עשו גם השרים אריה דרעי ודוד אזולאי מש"ס. כלפי חוץ הם התנגדו בחריפות, אך מאחורי הקלעים נתנו את הסכמתם למתווה המוצע. המפלגות החרדיות הסכימו לקבל את המתווה החדש מחשש שבג"ץ יפסוק לטובת נשות הכותל בעתירותיהן, ואישור המתווה המוצע הוא הרע במיעוטו. גם השר אורי אריאל התנגד, ובכל זאת המתווה זכה לרוב קולות בממשלה, והטרקטורים כבר עמדו מוכנים להכשרת המקום. אולם המציאות בסופו של דבר טפחה על פניהם של הפוליטיקאים והוכיחה שהמחלוקת רחוקה מלהסתיים.
פעילים בציונות הדתית פנו לרבנים הראשיים וגילו את אוזנם על ההסכם שהתגבש. במקביל הם פנו לרבנים ולאדמו"רים חרדיים וחשפו בפניהם את פרטי ההסכם. מועצת הרבנות הראשית מתחה ביקורת פומבית על רב הכותל והמקומות הקדושים הרב שמואל רבינוביץ', שאישר את המתווה מאחורי גבם של הרבנים הראשיים. אך אין מדובר בנזיפה בלבד, אלא בטענה משפטית של ממש. על פי החוק, שינוי הסטטוס של המקומות הקדושים דורש התייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל. בארגון ליב"ה עתרו לבג"ץ נגד הממשלה וטענו שאין תוקף חוקי להחלטת הממשלה, מכיוון שהצוות בראשות מנדלבליט לא קיים את חובת ההיוועצות עם הרבנות הראשית. על אף שעברה חצי שנה מאז שהוגשה העתירה, טרם קבעו שופטי בג"ץ מועד לדיון בעתירה.
כאמור לעיל, גם בקרב נשות הכותל לא הייתה תמימות דעים סביב אישור המתווה. המרכז הרפורמי לדת ומדינה שמפעיל את נשות הכותל, עתר לבג"ץ נגד הממשלה. לפני שלושה חודשים הם פנו לבג"ץ בדרישה שיחייב את הממשלה ליישם את המתווה שאושר על ידי חברי הממשלה. הרעיון לעתור לבג"ץ בדרישה ליישום המתווה הגיע דווקא משופטי בג"ץ עצמם. המרכז הרפורמי עתר לפני כמה שנים לבג"ץ נגד הקרן למורשת הכותל בדרישה שגוף זה ינוהל באופן שמייצג את הזרמים השונים ביהדות. דיון זה מתגלגל כבר זמן ממושך בבג"ץ. בדיון שנערך לאחרונה, אמרה נשיאת בית המשפט נאור יחד עם השופטים רובינשטיין ומלצר, כי עתירתם כבר לא רלוונטית עקב אישור המתווה החדש. השופטים לא הסתפקו באמירה זו, אלא הוסיפו לעותרים המלצה. השופטים המליצו לעותרים לתקן את העתירה ולדרוש את יישום החלטת הממשלה על מתווה הכותל. העותרים נענו בחיוב להצעת שופטי בג"ץ, וכאמור לפני שלושה חודשים תיקנו את עתירתם.
בתגובה טענו בתנועה למשילות ודמוקרטיה ששופטי בג"ץ מחויבים לפסול את עצמם מלדון בעתירה, מכיוון שהם הזמינו עתירה ולקחו בה צד. פנייתם ליועמ"ש מנדלבליט לדרוש את פסילת ההרכב לא זכתה להתייחסות היועץ.
גם ח"כ בצלאל סמוטריץ' פנה ליועמ"ש מנדלבליט. במכתב ארוך ומנומק הוא טוען שאין לבית המשפט כל סמכות חוקית לדון בסדרי התפילה בכותל המערבי. תקנה שנחקקה עוד בימי המנדט הבריטי קובעת כי "לא יבורר ולא יוחלט על ידי שום בית משפט בישראל כל משפט או עניין הקשורים במקומות הקדושים, או בבניינים הדתיים או במקומות הדתיים בארץ ישראל, או בזכויות או בתביעות הנוגעות לעדות הדתיות השונות בארץ ישראל".
ח"כ סמוטריץ' דרש ממנדלבליט שעמדת פרקליטות המדינה בתשובה לעתירות תהיה כי אין לבג"ץ כל סמכות לדון בעתירות המדוברות. עוד דרש סמוטריץ' ממנדלבליט שיאפשר לרבנות הראשית ייצוג נפרד ועצמאי בפני בית המשפט, עקב עמדתה השונה בתכלית מעמדת ממשלת ישראל. גם פנייתו של סמוטריץ' לא זכתה למענה מהיועמ"ש.
"לא מתכוונות לעצבן"
יו"ר ארגון 'נשות הכותל' מאז היווסדו היא ענת הופמן. באתר של 'נשות הכותל' נכתב: "נשות הקבוצה הן בחלקן אורתודוקסיות, חלקן רפורמיות, קונסרבטיביות וחלקן בוחרות שלא להגדיר את עצמן מבחינה דתית. עמותת נשות הכותל אינה מזוהה עם אף אחד מהזרמים ואינה מזוהה פוליטית, והינה הקבוצה היחידה בעולם הדתי-יהודי אשר משלבת את כל הזרמים יחד במטרה להתפלל".
אביגיל אנטמן ודינה גרינברג מכהנות כחברות הנהלה ב'נשות הכותל'. בשיחה עם 'בשבע' הן מתארות את מטרות פעילותן, מתייחסות למתווה וגם לביקורת שמוטחת בהן.
איך נשים אורתודוקסיות, רפורמיות וקונסרבטיביות מצליחות להתחבר כשלכל אחת מהקבוצה יש הלכה שונה?
אנטמן: "מה שמחבר את הנשים הן האמונה והתפילה".
לאחרונה התחלתן לברך ברכת כוהנות, איך המנהג הזה מתיישב עם ההלכה האורתודוקסית?
אנטמן: "כל מילות התפילה שייכות לנו כמו שהן שייכות לכל עם ישראל. אלו לא מילים ששייכות לקבוצה מסוימת או לגברים בלבד. אנחנו מאמינים שהן שייכות לנו, ואנחנו מברכות בהן אחת את השנייה".
איך אתן קובעות מי תהיה כוהנת?
אנטמן: "זו שאלה מאוד טובה. אנחנו לא מגדירות את עצמנו ככוהנות, אבל יש בינינו נשים שאבותיהן היו כוהנים והן ממשיכות את המסורת של האבות האלה, משום שהאימהות בעבר לא היו חלק מהתמונה היהודית. נשים בעבר לא היו כוהנות בבית המקדש, אבל העולם היהודי השתנה. אנחנו לא בודקות האם את באמת שייכת לשושלת כוהנים. אם את יודעת ומרגישה שאת באה ממסורת כוהנית אז את מברכת".
מדוע אתן לא מסתפקות ברחבה שנקראת 'עזרת ישראל' בקשת רובינזון?
אנטמן: "אנחנו מחפשות מקום תפילה ראוי, שהכניסה תהיה משותפת לשלוש הרחבות: עזרת הגברים, עזרת הנשים ועזרת ישראל. הכותל המערבי הוא כותל של כל עם ישראל. אנחנו רוצות להראות שאין יהודי יותר ויהודי פחות, להראות שהתפילות שלנו מתקבלות או לא מתקבלות בלי קשר לשאלה הזאת. ואנחנו רוצות לבטא את זה גם בצורה ארכיטקטונית".
יש פה בעצם עניין של הכרה בזרמים השונים?
אנטמן: "בוודאי".
גרינברג: "אין לנו שום מטרה להקניט או לעצבן".
אבל אולי אתן פוגעות ברגשות הנשים החרדיות כשאתן מגיעות לכותל עם טלית ותפילין?
גרינברג: "אני עושה את השליחות הזאת למענן. חסר לכן דבר מאוד גדול. תשאלי את בעלך למה אתן לא עולות לתורה, למה אסור לכן להניח תפילין. אני רוצה שהוא יענה לה. לוקחים להן את הזכות הזאת בלי להסביר להן. אני אישית מרגישה שזו שליחות שכל הנשים יראו ויידעו שהן זכאיות להתקרב לקדוש ברוך הוא. צריך שתהיה קבוצה בכותל שתראה לנשים את הדרך הנכונה. יש דרך אחת. אין דרך אחרת".
לפני אישור המתווה, קבוצת נשים התפצלה מ'נשות הכותל' והקימה ארגון שנקרא 'תפילת נשים בכותל'. מה הייתה הסיבה לפיצול?
"היו בינינו מספר נשים שאמרו שהפשרה הזאת לא מתאימה לנו. יש בינינו הבנה מאוד עמוקה. אנחנו מאוד מבינות אחת את השנייה. אין פה מאבק. היו נשים שאמרו שאנחנו רוצות להיאבק רק למען הקבוצה שלנו".
המטרה במתווה החדש הייתה שייפסקו המאבקים, אך אם יש קבוצת נשים שלא מוכנה לקבל את המתווה, אז מה התועלת בו?
אנטמן: "אתה יודע מה? המתווה הזה תקוע מאוד עמוק. אם וכשיגיע היום שהמתווה הזה ימומש – נדבר אז. כרגע המתווה הזה רחוק מאוד מלהיות ממומש".
גרינברג: "כרגע נראה שהמאבק ימשיך עם הקבוצה הזאת. מצד שני, גם עם המתווה לא מתקדם שום דבר. אבל זה לא מאבק, זה לגלות אור".
'נשות הכותל' מונות קבוצה של כמה עשרות נשים בלבד. הגיוני שיכשירו בשבילכן רחבה של מאות מטרים בעלות של עשרות מיליונים לתפילה של שעה וחצי בחודש?
אנטמן: "אנחנו לא מבקשות שום שטח. הרחבה הזאת לא רק בשבילנו, אלא לזרמים שונים. אנחנו דורשות להתפלל במניין נשים עם מחיצה כאשר אנחנו מגיעות בראש חודש".
האם זה מקרה שיו"ר 'נשות הכותל', סגניתה והמנכ"לית חברות בארגוני שמאל הקיצוני?
גרינברג: "אנחנו לא מדברות בכלל על פוליטיקה, זה לא עולה אצלנו לדיון. אנחנו לא מזוהות עם שום זרם פוליטי. אנחנו לא מבליטים את זה כי זו לא המטרה. מי שחברה בשמאל הקיצוני, קל לה להתחבר לזכויות של הנשים בכותל. אבל זה לא אומר שכל נשות הכותל שמאלניות. אפשר לומר שכל מי שהיא שמאלנית קיצונית תתחבר למאבק של נשות הכותל, אבל זה לא אומר שכל חברה בנשות הכותל היא שמאלנית קיצונית. אני אישית מאמינה בארץ ישראל השלמה".
בארגון 'תפילת נשים בכותל' העמדה לגבי המתווה חריפה אף יותר. פרופ' שולמית מאגנוס, חברת הארגון, מצהירה כי בכל מקרה המתווה לא יעצור את מאבקן על הזכות להתפלל ברחבת הכותל המערבי עצמו: "המתווה הזה מת. אבל גם אם המתווה יעבור, אנחנו אומרות בבירור: אנחנו לא עוזבות את הכותל. זה לא יועיל להם כלום".
פוליטיקאים חרדים מקווים שהמהפך הפוליטי בארצות הברית עם השבעתו של דונלד טראמפ הרפובליקני לנשיא ארצות הברית בשבוע שעבר, תהווה נקודת מפנה גם בכל הקשור למאבקי הרפורמים סביב הכותל המערבי. הארגונים הרפורמיים תמכו במועמדת המפסידה הילרי קלינטון, בעוד טראמפ זכה לתמיכה נרחבת בקרב האורתודוקסים. עוד הם מקווים כי בתו היהודייה של טראמפ תטה את הכף, ותשכנע את ממשלת ישראל לא להיכנע ללחצי הרפורמים בארצות הברית, שאיבדו עתה את השפעתם בבית הלבן. איומי הרפורמים על תמיכה בחרם נגד ישראל אם לא ימומש מתווה הכותל, מדאיגים הרבה פחות בעידן טראמפ.