צו צבאי שנתלה אמש (שני) בעמונה, ועליו חתום אלוף פיקוד המרכז רוני נומה, מבקש מהתושבים לפנות את בתיהם עד הערב.
בצו נאמר כי "לאחר 48 שעות לא ייכנס אדם לתחום ולא ישהה בו. לאחר 48 שעות, כל אדם השוהה בתחום, חייב לצאת אל מחוצה לו".
עוד נכתב בצו כי "בעליו, או מחזיקיו של כל רכוש המצוי בתחום ההכרזה, חייב להוציאו אל מחוצה לו, הכל בכפוף לאמור בצו בדבר מבנים בלתי מורשים".
אם התושבים לא יתפנו, "יהיה המפקד הצבאי או מי מטעמו רשאים להשתמש בכל הסמכויות הקבועות בצו בדבר מבנים בלתי מורשים לשם ביצוע הוראת הצו".
שר החקלאות אורי אריאל אמר כי ״הודעת צה״ל לתושבי עמונה פשוט שערורייתית. הרי שופטי בג״צ דנים על עמונה עוד שעה והפרסום המקדים לא מועיל - בלשון המעטה - להרגעת הרוחות״.
תליית הצו לא קובעת כי שהפינוי ייצא לדרך בתום 48 השעות שהוקצו, אלא נועדה לאפשר לתושבים להגיש השגה משפטית לפינוי הצפוי. גורמים צבאיים הסבירו כי מדובר במספר בודד של מבנים שלגביהם יש דרישות פינוי משפטיות אחרות מחוץ לבג"ץ, ולכן צה"ל חויב להציע לתושבים להגיש השגה על הפינוי.
בהמשך היום ידון בג"ץ בעתירה נגד מתווה עמונה, לאחר שבעלי קרקעות פלסטינים עתרו נגדו באמצעות ארגון השמאל הקיצוני "יש דין". אם המתווה יוקפא, ייתכן שפינוי עמונה ייערך מיידית. נציין כי המועד המקסימלי לפינוי היישוב הוא ב-8 בפברואר.
אתמול הודיעה המדינה לבג"ץ כי היא עומדת מאחורי המתווה שהושג עם מתיישבי עמונה וכי היא מבקשת מבג"ץ לדחות את עתירת הפלסטינים.
בתגובת המדינה נאמר כי "בנסיבות המיוחדות של העניין שלפנינו, כאשר מטרת המתווה הינה שמירה על הסדר והביטחון, בהתבסס על חוות דעת גורמי הביטחון; ובהינתן שלא נמצאו חלופות אחרות על בסיסן ניתן היה להגיע לפינוי מוסכם ובדרכי שלום, כך שלא יהיה בו כדי להפר את הסדר הציבורי באזור.
''משאופי השינוי הוא נקודתי וחריג ובעל אופי זמני וקצר טווח ומוגבל לשטח מצומצם ביותר בהיקפו - הרי שהמדינה סבורה כי שינוי הדין הקיים אינו סותר את התנאי הקבוע בתקנה 43 סיפא. כפי שפורט מעלה, פינויה של עמונה נושא מאפיינים מיוחדים. מדובר באירוע נפיץ בעל השלכות ביטחוניות החורגות מזירת הפינוי עצמה. לפיכך, עמדת המפקד הצבאי והדרג המדיני, השעונה על חוות דעת גורמי הביטחון, היא שקיים אינטרס ביטחוני רב משקל בהשגת פתרון שיאפשר פינוי בהסכמה של עמונה''.
עוד נכתב בתגובת המדינה כי "במצב דברים זה, ולאור העובדה כי עסקינן בפתרון זמני וקצר טווח, שמשכו גדור, המבטא מענה לצורך ציבורי משמעותי ביותר בדמות שמירה על הסדר והביטחון הציבוריים; המדינה סבורה כי הונחה התשתית הנדרשת לצורך חקיקתו של צו 1777.
''כל זאת, חרף העובדה שגלומה בו סטייה נקודתית וזמנית מההסדר הכללי שחל בעניין ניהול נכסים נטושים ומדיני התכנון והבנייה אשר חלים באזור".