יו"ר סיעת הבית היהודי בכנסת, חברת הכנסת שולי מועלם רפאלי, מלווה ביממה האחרונה את האירועים בעמונה ועל הלילה הקשה שעברה עם התושבים ותומכיהם. ביומן ערוץ 7 היא מספרת על השעות הקשות שהיא עוברת יחד איתם.
"הגעתי אתמול בשש בערב מתוך ידיעה ברורה שאחרי יותר משנה אינטנסיבית של עבודה בזכות תושבי עמונה שהביאו את חוק ההסדרה צריך להיות בעת הזו איתם. אני מבקשת לשים בצד את כל ההצלחות האסטרטגיות שיש בחוק ההסדרה וגם את הפספוס האדיר שבחוק ההסדרה אין את סעיף 7, מי שבעד ההתיישבות ביהודה ושומרון ומי שנגד, אנחנו צריכים להתרכז בטלטלה שעוברת על המשפחות, על המציאות הקשה של גירוש מהבתים, על המשמעות של זה למשפחות למדינה ולארץ שלנו, ולהגיד שמצד אחד יש כאן תמיכה גדול ומצד שני מחאה גדולה על עצם הרס הישוב, הרס מיותר. ניתן היה וראוי היה שנסדיר את הישוב".
חברת הכנסת מועלם רפאלי נשאלה אם יש בה מחשבה נוספת על כך שאולי נכון היה להתעקש על הכללת סעיף 7 בחוק ההסדרה ולחייב את השר כחלון לתמוך בו, שכן כעת הסעיף איננו, היועמ"ש אינו תומך בהסדרה והזעם מופנה כלפי חברי הכנסת של מפלגתה.
"לאורך כל הדרך היינו בקשר צמוד עם אנשי עמונה. ניסינו באופן מאוד אינטנסיבי ועמוק ומכיוונים שונים לתקוף את הנקודה הזו, ולא הצלחנו. זה לא מייתר את השינוי האסטרטגי שאנחנו גורמים במערכת המשפט וגם בממשלה ביחס ליהודה ושומרון, זה לא מונע את המלחמה הבלתי מתפשרת שלנו באמירה שראש הממשלה עדיין לא חוזר בה על פתרון שתי המדינות שמשמעה הוא הקמת מדינת אויב בלב מדינת ישראל".
"ברור שאנחנו פה במציאות קשה של פינוי וגירוש אנשים מהבתים שלהם. אני בטוחה שהמחאה תישמע בקול גדול ותהיה כולה במרחב הלגיטימי, כי זה מה שאומרים פה אנשי הישוב וההנהגה כאן, וכל מי שנמצא כאן מבין שאנחנו מביעים מחאה גדולה וכואבת ולא יוצרים שום עמימות, וגם מול ניסיונות השווא של התקשורת להציג כאילו יש אלימות, אז אין פה אלימות. אני פה עם נערים ונערות מדהימות וזה לא קורה".
על המפגשים עם בני הנוער והאמירות שהם משמיעים, אומרת מועלם רפאלי: "הם כואבים מאוד והם מטיחים בנו שבמבחן התוצאה נכשלנו. עמדנו, בצלאל, אני, מוטי ואורי (סמוטריץ', יוגב והשר אריאל) ואנחנו מדברים איתם על השינוי, ובחלק מהדברים אנחנו מסכימים איתם. לא יכול להיות מצב שהכנסת מחוקקת חוק ובג"ץ פוסל אותו. לא יכולה להיות מציאות שבשיא העשייה של ממשלת ימין נהרס ישוב, למרות שההחלטה התקבלה לפני שהגענו לממשלה.
"אמרתי להם בתוך המילים הקשות שגם אם אני מסכימה איתם אני רוצה לראות תמונה גדולה וכוללת יותר שמביאה בחשבון את השינוי המיוחל ביחס של כנסת ישראל וממשלת ישראל להתיישבות ביו"ש. ברור לכולם שחוק ההסדרה חייב להיות, כי יש עוד הרבה בתים שעליהם מונפת חרב טענת הבעלות שיכולה לגרום לגירוש".
לדביה הצעירים אמנם מבינים בחלקם את המורכבות, אך עם זאת היא גם מבינה את רוחם הצעירה שאינה מקבלת תמיד את הדברים והמחאה היא תפקידם במאבק על תקומת ישראל, "חיובית מאוד בעיניי המעורבות הזו וההבנה שאנחנו נלחמים על תקומת עם ישראל ועל ההתקדמות של מדינת ישראל, זה ברור לחלוטין".
את דבריה מסיימת מועלם רפאלי בקול נשבר בו היא מספרת כי אמנם יימצאו פתרונות טכניים לשיכונן של המשפחות אך "הדבר הקשה הוא עצם הפינוי והיציאה מהבית והמהלך הקשה מול ילדים, לא משנה באיזה גיל, לצאת ממקום שבו גדלו ובנו את החיים שלהם במשך עשרים שנה".