אלעזר, אחד ממאות הצעירים שהגיעו לישוב עמונה לחזק את תושביו, סיפר אמש (רביעי) על האלימות המשטרתית שחווה במהלך הפינוי.
בראשית הדברים סיפר אלעזר כי לקראת הפינוי שהה בביתם של יהוידע ותמר נזרי, תושבים ותיקים בעמונה, "ישבתי בפינה בסלון, קרוב למשפחה. ברגע שהגיעו לפנות אותנו ישבתי עם עוד בחור על הרצפה, שילבנו זרועות, פתאום רצים אלינו חמישה, אחד עומד עלי, דורך לי על הידיים, אגרופים לעיניים וברכיות לשיניים, בלי למצמץ, מושך לי את האף ישר למעלה בלי שעשיתי כלום, בלי שזזתי בכלל".
לדבריו, השוטרים החלו להכות אותו ואת חברו ללא כל התגרות מצידם, "ישר מכות, התנפחה לי העין, כל העצמות של הלסת שלי כואבות עדיין, דחפו אותנו לתוך הקיר בלי שאף אחד רואה. שני חבר'ה, חמישה שוטרים עלינו, מכות, פיצוצים".
אלעזר לא מבין מדוע בחרו השוטרים לנקוט באלימות ללא סיבה. "קחו, תרימו אותנו, זה זכותכם, אבל מי ביקש מכם להרביץ לנו מכות כדי להפריד בינינו. מכות, מכות, ישר, אגרופים לעיניים, בלי למצמץ בכלל".
לטענת אלעזר מדובר היה במכות שנועדו כדי להכאיב, "עיקם לי את האצבעות, חוץ מזה בעיקר מכות באזור הפנים אבל גם בידיים וגם באצבעות".