את הרגע שבו הודיעה אמונה (שם בדוי) להוריה על ההחלטה להתגרש מבעלה, היא לא תשכח לעולם.
"ישבנו בסלון וזרקתי את הפצצה. הפנים שלהם הפכו בבת אחת לחיוורים. אמא שלי התחילה לבכות ואבא ישב על הספה ולא הצליח להוציא מילה מהפה", היא משחזרת. לאחר שלוש שנות נישואין ותינוקת קטנטנה, אמונה ובעלה החליטו לפרק את החבילה.
כזוג צעיר נקלעו למשבר זוגי עמוק, שנבע בעיקר מתקשורת בינאישית לקויה וחוסר בשלות זוגית. בני הזוג הלכו לטיפולים זוגיים, למאמנים ואפילו לגישור, אך המשבר לא נפתר ובסופו של דבר הנישואין לא צלחו.
"זה לא שלא היו להורים שלי סימנים לפני כן. הם הבינו שהחיים אצלנו לא דבש. אפשר היה להבין שלא פשוט לנו יחד. הם ידעו שיש בעיות, אבל לא התערבו ונתנו לנו את המרחב לנסות לפתור אותן בעצמנו. כשהודעתי להם שהחלטנו למרות הכול להתגרש, הם היו בהלם".
הגירושים עצמם הגיעו לסיומם יחסית במהירות. "שנינו רצינו כבר לשים את הפרק הזה מאחורינו, ותוך פחות משנה היה לי את הגט". לאחר הפרידה הכואבת מבעלה, נותרה אמונה לבדה, מגדלת תינוקת קטנה. "הייתי בסך הכול בת 22 עם תינוקת. הרגשתי שהעולם קרס עליי. הייתי לגמרי בדיכאון, בכיתי ימים שלמים. הרגשתי כישלון. ההורים שלי השתדלו להקל במה שרק יכלו. גרתי לידם והם תמכו כלכלית ושמרו על הבת שלי, אבל השבר מבחינתי היה עצום. לקח לי המון זמן להצליח להרים את הראש מעל למים ולנשום אוויר", היא משתפת.
הקן מתרוקן, וגם הזוגיות
אמונה לא לבד. אחד מכל שלושה זוגות נשואים בישראל צפוי להתגרש. גורמים האמונים על הסטטיסטיקות מגלים כי לאחרונה המצב החמיר, ואחד מתוך שני זוגות נשואים סופו לפרק את התא הזוגי. על פי נתונים רשמיים שנמסרו מבית הדין הרבני, הורגשה בשנת 2015 עלייה של 0.8 אחוזים במספר הזוגות שהתגרשו ביחס לאשתקד. 11,114 (!) זוגות התגרשו בשנת 2015 לעומת 11,023 זוגות שהתגרשו בשנת 2014. נתוני 2016 עדיין לא גובשו במלואם, אך המגמה נראית ברורה. על אף היעדר פילוח נתונים מדויק של גירושין בתוך המגזר הדתי, דומה שהתופעה לא פסחה גם עליו, ואחוזי הגירושין עולים גם בו בהתאמה.
הטוענת הרבנית עו"ד מרים גולדפישר עוסקת בתחום דיני המשפחה כבר חצי יובל, ותשתתף בכנס ירושלים הקרוב במושב בנושא העלייה בממדי הגירושין. לאור ניסיונה רב השנים, היא מבחינה בשינוי שחל בתחום זה גם במגזר הדתי: "יש היום המון זוגות שמפרקים את החבילה. יש לי לקוחות מהציבור הכללי והחרדי, אבל רוב הלקוחות שלי הם מהציונות הדתית. לצערי, גם במגזר שלנו יש הרבה מאוד גירושים".
מה הן הסיבות העיקריות לגירושין שבהן את נתקלת?
"בשנים האחרונות אני שמה לב להמון זוגות צעירים שמגיעים אליי. חבר'ה צעירים שנשואים פחות משנה ורוצים לפרק את החבילה. בדרך כלל זה נובע מביטויי אלימות מילוליים או פיזיים כלפי בן הזוג, או שפתאום מתגלה שבן הזוג הוא חד מיני. סיבה אחרת שנפוצה בקרב הצעירים היא שהבחור מגלה שהנישואין הם לא מה שהוא חלם עליו והתכוון אליו, הוא מרגיש שמדובר בעול ואחריות שגדולים עליו ומבקש לסיים את הנישואין".
אוכלוסייה נוספת שנוטה להתגרש, מציינת גולדפישר, הם זוגות בני חמישים פלוס. "יש אנשים רבים שחיתנו את הילדים ורוקנו את הקן, ופתאום כל הטינה יוצאת והם לא מוכנים להמשיך לחיות יחד. הם אומרים: 'כל השנים לא הסתדרנו', 'עד עכשיו סבלתי', ו'מההתחלה לא היה לנו טוב'. הם רואים את עשרות השנים שעוד נותרו להם ולא מוכנים להמשיך ככה יותר". גורם נוסף לגירושין, לדבריה, הוא הבגידות.
"כשבן או בת הזוג בוגדים, הצד השני פגוע ומבקש להיפרד. אגב, הרבה מהבגידות הן בהשפעת האינטרנט. 'תפסתי אותו משוטט באתרי היכרויות', 'תפסתי אותו באתרים פורנוגרפיים'. מדובר באנשים מכל גוני הציבור הדתי-לאומי, תורניים או לייטים, צעירים ומבוגרים, זה נוגע בכולם", קובעת גולדפישר ומוסיפה: "תופעה חדשה, שאני הולכת ומתוודעת אליה יותר ויותר, היא האלימות הכלכלית. פתאום האישה תופסת שהיא הייתה כנועה כל השנים ולא מימשה את עצמה. היא מגלה שבעלה שולט בה בעיקר כלכלית. באה אליי אישה בת 50 שלא יכולה להוציא אפילו דף חשבון. בעלה בדק כל גרוש שהיא הוציאה והיא הייתה שפוטה שלו. אחרי תהליך שעברה, היא אמרה לעצמה 'עד כאן'".
זוגות שמגיעים אלייך, את מפנה אותם קודם לטיפול בניסיון למנוע את הגירושין ולהגיע לשלום בית?
"רוב מוחלט של המקרים מגיע אליי אחרי ייעוץ וטיפול. אנשים יודעים היום שיש מגשרים, יועצים ורבנים. לעורך הדין מגיעים אלו שהטיפול לא עזר להם, אלו שמיצו, או במקרים שאין על מה לדבר ואחד הצדדים נחוש לסיים את הנישואין. כשמגיעים אליי, אני תמיד מבררת לעומק את הרקע והאם היו לפני כן בייעוץ, אבל כמעט תמיד הם מגיעים כבר אחרי הכול ורק רוצים לגמור את הסיפור".
חצי יובל בתחום, מה זה עושה לך?
"בהתחלה הייתי ממש מזילה דמעות כשהייתי נחשפת לכל סיפור וסיפור. מדובר פה בנשמות, וכשהחבילה מתפרקת ובית יהודי נחרב זה קורע לב. גם היום כואב לי מאוד בזמן מתן הגט. זה כואב שמי שעמדו מתחת לחופה כזוג אוהבים הופכו לשונאים. הרבה פעמים אני חוזרת הביתה ואומרת לעצמי: מספיק. זה לא קל, אבל מדובר בסוג של שליחות לעזור לאנשים ברגע כל כך קשה בחיים שלהם".
גולדפישר מציינת כי כטוענת רבנית בבית הדין, יש לה ערך מוסף לעומת עורך דין: "אני מכירה את השפה ההלכתית שלא לומדים בפקולטה למשפטים. יותר מכך, לאישה יותר נוח וקל שאישה מייצגת אותה. אני חושבת שלנשים יש כישרון לעשות את זה אחרת מגברים. אני קודם כול מנסה להרגיע את הצדדים. אני לא אתסיס בשום אופן ולא אלבה את המלחמה. אני אנסה לגשר ולהגיע לדרך של פשרה. אני מאמינה שיש ערכים אחרים חוץ מכסף. ערך של משפחה, ערך של ילדים ואת הערך שלך עצמך. אני תמיד אומרת ללקוח או ללקוחה שלי: קחו בחשבון איך אתם יוצאים מהסיפור הזה".
"הגירושין הפכו לטרנד"
עורך דין נוסף שמכיר מקרוב את עולם הגירושין בישראל כבר יותר מארבעה עשורים, הוא עו"ד בני דון-יחיא. גם הוא ישתתף במושב בנושא זה בכנס ירושלים הקרוב. דון-יחיא מוכר בברנז'ה התל-אביבית כעורך דין מיתולוגי לענייני גירושין, ומי שהוציא מתחת ידו שמונה ספרים העוסקים בדיני משפחה וזוגיות. בימים אלו יוצא עו"ד דון-יחיא בסדנה מיוחדת להעצמת הזוגיות ומופע אישי בשם 'טובים השניים'.
אתה, שנחשפת והתפרנסת מכל כך הרבה זוגות שהתגרשו, קורא היום להעצמת הזוגיות?
"אני מאמין שלא מדובר בגזירת גורל. בשנים האחרונות זה הפך יותר ל'גזירת הנטייה החברתית'. בהרבה מקרים זה טרנד. יש הסבר סוציולוגי לריבוי מקרי הגירושין, שקובע שככל שמתגרשים יותר - יתגרשו יותר. זה מקל על אנשים מתלבטים להתגרש כשהם רואים שבסביבתם יש עוד זוגות כאלה. הרבה אנשים, בעיקר בעבר, לא התגרשו מתוך אכפתיות לילדים, כדי למנוע פגיעה בהם. זו תכונה מאוד יהודית בעיניי ומעוררת הערכה. שמעתי אינסוף אנשים שאומרים 'לא טוב לי בנישואים, אבל אני מוכן להקריב את האושר שלי כדי לא לאמלל את ילדיי'. בשנים האחרונות זה השתנה בצורה ניכרת. היות שהגירושין הפכו לתופעה נרחבת ונורמטיבית - המעצור הזה כבר לא קיים", הוא מסביר.
"יש עוד הסבר לריבוי הגירושין והוא מסימני התקופה - תוחלת החיים הארוכה. אנשים חיים עד גיל מבוגר באיכות חיים, ולכן גם בגיל חמישים ושישים יש להם עוד עשרים או שלושים שנים טובות לפניהם, אז למה להם להישאר ביחד אם לא טוב להם? בעבר אנשים בגיל הזה לא ראו טעם לעשות את הצעד הדרסטי הזה.
"יש עוד סיבות, כמו הרשתות החברתיות, או השינוי במעמדה של האישה. יותר נשים יוזמות גירושין ולא מוכנות להסתפק בזוגיות קלושה. היום נשים הן מפרנסות, הן משכילות יותר ומטופחות יותר מפעם. הן לא תלויות בגבר ומאמינות בכוח שלהן. הספק בזוגיות הוא תוצאה טבעית אצל הרבה זוגות צעירים וזוגות ותיקים. השגרה עושה את שלה", מסביר עו"ד דון-יחיא, "אני תמיד אומר לאנשים: נסו לפתור את הבעיות שלכם לא על ידי גירושין, אלא קודם כול בתוך הנישואין".
את זה אומר מי שהתפרנס מגירושין?
"כן. אנשים חושבים לפעמים שאם הם ייפטרו מהבעל או מהאישה הם ייפטרו מהצרות, ואני אומר: תנסו להתגבר על המשברים בעזרת בני הזוג. יש אמרה מוכרת שאומרת: 'אם אתם רוצים להגיע מהר - לכו לבד, אבל אם אתם רוצים להגיע רחוק - לכו יחד'. באים אליי זוגות רבים שמתלבטים לגבי העתיד המשותף שלהם, ואני אומר להם שהסיכוי שימצאו פרק ב' יותר טוב הוא לא גבוה. תנסו לצמוח עם מה שיש לכם".
איפה עובר הגבול? על מה לדעתך מוצדק להתגרש?
"יש מקרים קיצוניים שבהם אין ספק וחייבים להתגרש, כמו אלימות. אבל ביתר המקרים, כדאי להשקיע את האנרגיות במקום בגירושים בניסיון לשיקום הבית. לכו לייעוץ, לכו לרב, לכו לאנשי מקצוע. נסו לברר מה קרה לכם בדרך. הרי התחתנתם מתוך אהבה, היה שם משהו טוב, מה קרה שהדברים התקלקלו? בהרבה מקרים האצבע קלה מדי על ההדק", הוא קובע.
"היום כבר אפשר לומר שמחצית מהזוגות שנישאים לא ישרדו את החתונה. זה נתון לא קל. אחרי הרבה שנים שראיתי מה שראיתי, אני יודע מה הם הרעלים שהורסים לנו את החיים, כמו ביקורתיות ושיפוטיות. להרבה בני אדם אין אינטליגנציה רגשית מספקת, שהיא התנאי לזוגיות טובה. ניהול רגשות, הבנה, הכלה ואפילו ידע איך לריב ואיך להתפייס, איך לשכך כעסים, איך להתגבר על יצר השיפוטיות שיש לכולנו והוא רעל. כולנו צריכים ללמוד ולנסות לתקן", הוא אומר.
"אני מציע כבר בשנים הראשונות לקבל ייעוץ זוגי ואישי, אולי אפילו לפני החתונה. לא מלמדים אותנו איך לנהל רגשות, איך לנהל יחסים באמת. מה זאת הקשבה, מה זאת האזנה. איך לתחזק את הקשר. אני ממליץ לכל זוג לעשות לעצמו מדי פעם טיפול עשרת אלפים. ברכב שלנו אנחנו מקפידים על טיפול שוטף, ומה עם הזוגיות שלנו?", הוא תמה.
"חשוב להשקיע בזוגיות, לראות אותה כמשימה יומיומית. דרך העיסוק שלי נחשפתי לנזק שזה גורם לילדים ולזוגות עצמם. נתקלתי במקרים של זוגות שמצטערים על ההחלטה השגויה שעשו להיפרד. המחיר שהילדים משלמים הוא עצום. אין ילד שלא ניזוק מגירושים. מחקרים מצביעים שילדי גירושין מתגרשים בבגרותם יותר מאחרים. לפעמים הפגיעה היא בלימודים או בהסתגלות חברתית, קשיים בניהול זוגיות, דיכאונות.
"גם בני הזוג עצמם סובלים בהמשך מבדידות גדולה, מתחילים פרק ב' שלא תמיד מצליח. אבל צריך לומר שיש כאלו שמאושרים יותר בפרק ב' וההחלטה מבחינתם הייתה בהחלט נכונה ומוצדקת. יש קושי בזוגיות? אסור להתייאש מיד ולהרים ידיים. בשלבים הראשונים צריך לנסות לתקן, ללכת להדרכה וייעוץ. אני חסיד גדול של ייעוץ. כי גם אם בסופו של דבר תחליטו להתגרש, בזכות הייעוץ ההליך של הפרידה הופך ליותר מרוכך. אני 40 שנה במקצוע, וכמעט תמיד אני מנסה קודם לגשר".
ומה עם הנזק לילדים?
ד"ר דניאל גוטליב, המנהל הקליני של מכון 'שינוי' בהרצליה, פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי מוסמך, הוציא לאור את ספרו 'קולם של ילדים', שדן בהשפעת הגירושין על הדור הצעיר.
במקרה שהנישואין נקלעו למשבר, האם טובת הילדים היא לשמור על הנישואין או להתגרש?
"בעבר רוב האנשים חיו יחד עד שהמוות הפריד ביניהם. בחלק מהמקרים הם חיו לא טוב ובאופן שהיה מאוד רע לילדים. המודל הבעייתי שילדים חוו בילדותם והחיים במתח מתמיד בין הוריהם לאורך שנים, הוא בעייתי ומזיק. לפעמים הגירושין משפיעים לטובה על הילדים, כי הם מפסיקים להיחשף לכעס ולמתח היומיומי בין ההורים. לכן אני לא יכול לומר באופן גורף שעדיף לחיות רע ביחד מאשר להתגרש.
"יחד עם זאת, בהחלט עדיף שקודם כול ההורים ינסו לאחות את הקרעים אבל באופן אמיתי, כי הילדים רואים ומבינים מה קורה. יש מקרים שלבני הזוג יש רצון אמיתי לשפר את מערכת היחסים, ואז יש יותר סיכוי לתקן. כל מקרה לגופו. אם יש מתחים וההורים לא מצליחים להתעלות על עצמם, אז כנראה עדיף שיתגרשו. חשוב לזכור שהמחקרים מלמדים שהדבר שהכי משפיע על ילדים גרושים זה לא אם ההורים גרושים, אלא איך הם גרושים", מציין ד"ר גוטליב.
"הספר שהוצאתי אמור לעזור להורים להבין את התהליכים הפנימיים שעוברים על הילדים שלהם. זה אמור להחריד קצת את ההורים ששקועים בתוך השבר שלהם ועסוקים בטרדות שלהם, ולא שמים לב כמה הם פוגעים בדרך בילדים. לילדים יש את הזכות הבסיסית לשני הורים. יש להם זכות לחיות חיים של ילד ולגדול בשמחת חיים. הגירושין הם לא סוף פסוק. ההורה צריך להמשיך לשים לב איך הוא מתנהג עם הגרוש שלו לטובת הילדים. יש כל כך הרבה נעלמים בהחלטה להתגרש, כך שלא תמיד אפשר למנוע גירושין, אבל בהחלט אפשר להשפיע על המשך התהליך".
מתי ניתן לשקם את הזוגיות ולהציל את הבית?
"ברגע שיש אלימות, זה סימן שצריך להתגרש. יש מקרים של הפרעות אישיותיות או חוסר נאמנות. זה מורכב מאוד אבל אין לגירושין כללים מוחלטים. אם שני אנשים לא רוצים להיות יחד, אם בשבילם הבית הוא לא חוף מבטחים - זה ניתן לתיקון, אפשר לשנות את המציאות הזאת, אבל האנשים עצמם צריכים לרצות לעשות את השינוי.
"צריך לקחת בחשבון שגם גירושין הם אובדן אדיר ומחיר אישי, כלכלי וחברתי עצום. הגרוש נאלץ להיפרד מהמוכר והידוע ולהסתגל למציאות חדשה ומורכבת. גם אם בסופו של דבר הגירושין היו טובים, עדיין הם התנפצות חלום. אנשים לא תמיד מבינים את המחיר העתידי שהם עומדים לשלם. מצד שני, אי אפשר לצפות ממישהו להישאר במערכת יחסים בעייתית רק בגלל המחיר שהוא עומד או לא לשלם. זה מורכב. לכן היהדות נותנת את האופציה להתגרש. לפעמים אין ברירה אחרת".
rivki@besheva.co.il