בשנים האחרונות שיעור החקיקה הפרטית בישראל הוא 51%, כאשר בתקופות המקבילות באנגליה רק 29% מהחוקים מקורם בהצעות פרטיות, בגרמניה 26% ובצרפת 12% בלבד, כך מעלה מחקר שבחן את הליכי החקיקה בישראל בהשוואה למדינות העולם המערבי.
המחקר שנערך על ידי התנועה למשילות ודמוקרטיה והוגש לאחרונה ליושב ראש הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין, מעלה עוד כי מכלל הצעות החוק הפרטיות שהוגשו בכנסת הקודמת רק 3.8% מהן עברו אישור סופי בכנסת, יתר ההצעות נותרו כהצעות בלבד.
מחברי המחקר טוענים כי התופעה של הגשת הצעות חוק פרטיות בישראל שאין כמותה בעולם, פוגעת דווקא בתפקודם של חברי הכנסת שממהרים להגיש הצעות סרק וזונחים את הפיקוח על עבודת הממשלה.
לדבריהם, התופעה הזו עולה הון רב לקופת המדינה כאשר פקידים רבים במשרדי הממשלה ובכנסת צריכים לעסוק בהצעות לא רלוונטיות על מנת להכינם למציע החוק ולועדת השרים לחקיקה.
במחקר מוצע מודל חקיקה אחר שיביא לטענת מחבריו לירידה דרסטית בהגשת הצעות החוק הפרטיות ומנגד יצמצם את המשמעת הקואליציונית המכריעה כיום את גורלה של כל הצעת חוק פרטית.
על פי המודל, עוד לפני החלטת ועדת שרים לחקיקה, תעלה הצעת חוק פרטית להצבעה טרומית במליאה ולאחריה תועבר ההצעה לטיפול ועדת הכנסת הרלוונטית, שם יביעו גורמי המקצוע את עמדתם. רק אם החוק יעבור את הועדה, תוכל הממשלה להכריע האם לתמוך או להתנגד להצעה. במקביל תוטל מכסת חקיקה מצומצמת על כל חבר כנסת, יותר מהנוהג כיום.
בתנועה למשילות ודמוקרטיה הציגו באחרונה את הממצאים בפני שרים בממשלה ובפני יו"ר הכנסת ואלה בירכו על המגמה הבאה לצמצם את חקיקת הסרק. בתנועה סבורים כי השינויים המוצעים יחזקו את מעמדה של הכנסת וישפרו את הביצועים של נבחרי הציבור.
עו"ד זאב לב ממחברי המחקר אומר כי "כפי שהנתונים מראים, כנסת ישראל לא עושה את מלאכתה ולא מפקחת על עבודת הממשלה ומעבר לכך גורמת לאיבוד משאבים רבים במהלכי סרק של חקיקה ללא תוחלת, ויש לקוות כי הרפורמה הנדרשת עליה דובר בימים האחרונים תיושם בפועל".