האם רשאים פקחים של משרד הפנים לעקוב אחר אישה המהלכת ברחוב, רק מאחר ש"חזותה אסיאתית", לצורך אכיפת האיסור על העסקת עובדים זרים ללא היתר עבודה? מסתבר שלא.
בית הדין לעבודה בתל אביב השיב בשלילה על השאלה הזו תוך שהוא מזכה שני בני זוג מעבירה של העסקת אישה בעבודות בית ללא היתר. זאת, לאחר שהפקחים עקבו אחר אותה אישה שהילכה לה לתומה ברחוב, ובדרך זו מצאו שהיא נכנסה לדירה מסוימת בתל-אביב. בהמשך הם צפו מהרחוב וראו אותה עוסקת בעבודות בית (תולה שטיח על מרפסת הבית).
השופט דורי ספיבק סמך את פסק הדין שכתב בין היתר על פסקי דין מזכים נוספים מן השנים האחרונות שעסקו באי-החוקיות הגלומה ב"אפיון גזעי".
בהכרעתו כתב השופט: "בהעדר חשד ספציפי המבוסס על מידע מודיעיני או אחר, החוק אינו מסמיך פקח לעקוב, לצורך אכיפת הוראותיו, אחרי אדם שמסתובב לו לתומו ברחוב, רק משום שיש לו 'חזות אסיאתית'. אזכיר בקשר לכך את המובן מאליו, והוא שיש במדינת ישראל אזרחים לא מעטים שהם בעלי 'חזות אסיאתית', זרים לא מעטים בעלי 'חזות אסיאתית' שהם בעלי אשרות עבודה בישראל השוהים בישראל כדין, וגם תיירים בעלי 'חזות אסיאתית'".
לדבריו "כל אלה זכאים להסתובב בחופשיות ברחובות הערים ולנוע בחופשיות בכבישי הארץ, בלי להיות נתונים לחשש וחשד בלתי פוסק שמא מאן דהו עוקב אחריהם וחושד בהם שהם מעורבים בפעילות בלתי חוקית, רק בשל צבע עורם וחזותם. אף שבעיני הדברים הם בבחינת המובן מאליו, לא מיותר לחזור ולהזכיר כאן כי התייחסות שונה אל אדם רק בשל צבע עורו או חזותו פוגעת בזכויות היסוד החוקתיות שלו לשוויון ולכבוד".