ממצאים מאכזבים התבררו היום (רביעי) בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת, העוקבת אחר השתלבותם של עולים במשרדי הממשלה ובשירות הציבורי.
יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד), אמר כי "המדינה אוהבת את העליה – אך לא מספיק את העולים. יש לעודד את קליטתם במשרדי הממשלה, ודווקא בתפקידים בכירים. במקום זאת, הנתונים שהוצגו מצביעים על תת-ייצוג. אם לא נסיר את החסמים העומדים בפני העולים, גם מאה דיונים בנושא לא יעזרו".
ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) קרא להכווין את העולים החדשים, ולהמליץ להם מה ללמוד על פי הצורך בשוק העבודה, ואילו ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) הזהיר כי "יש בעיה של תקרת זכוכית העומדת בפני עולים - ויש לשבור אותה".
לדברי צח בן יהודה, חוקר במרכז המידע והמחקר של הכנסת, אם מורידים את נתוני משרד הבריאות (בו רוב העולים הם בתחום הסיעוד) אזי ייצוג העולים בשירות הציבורי - נמוך בחצי משיעורם באוכלוסייה. כמו כן, רוב העולים במקצועות מנהלתיים, כאלה שדורשים תעודת בגרות בלבד.
דניאל זלצמן, נציג צה"ל בדיון, חלק על נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת. לדבריו הנתון של 17% מתחלק בין נגדים לקצינים, 20% נגדים וקצינים קצת פחות מ17%. "צה"ל הוא אחד הגופים שמאפשר התקדמות לתפקידים בכירים".
נורית רבינוביץ, נציגת שירות בתי הסוהר, פקפקה בהצעה לבחור סוהרים על פי מוצא, ואילו לדברי דליה מזרחי נציגת משרד החינוך, נפתחו 7 מסלולים לתעודות הוראה: 3 ליוצאי צרפת וחבר העמים, 1 באנגלית, 1 בספרדית ו-2 ללימודי מדעים ומתמטיקה. כמו-כן הוקמה ועדה למורים עולים.
בתום הדיון דרש ח"כ נגוסה לקבל נתונים מפורטים יותר - באיזה מקצועות העולים שולבו למשרדים שונים.