הרגליים בלונדון, העיניים לארה"ב

ראשי המדינות באירופה דיברו בטון חריף נגד ישראל, אבל גם הם יודעים שבלי הצטרפות אמריקאית להתנגדות זו, מרבית האיומים הם איומי סרק.

ניצן קידר - ערוץ 7 , י"ג בשבט תשע"ז

הרגליים בלונדון, העיניים לארה"ב-ערוץ 7
קו תקיף נגד מימון עמותות שפוגעות בישראל. נתניהו בלונדון, השבוע
צילום: קובי גדעון‬, ‫GPO, פלאש 90‬

פגישתם המתקרבת של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הנשיא האמריקאי החדש דונלד טראמפ עומדת להיות משמעותית לא רק לישראל, אלא גם לכל המדינות שהזדרזו לגנות אותה בחריפות על אישור חוק ההסדרה.

הן האיחוד האירופי והן האו"ם יושבים בציפייה לראות כיצד יגיב הממשל החדש בוושינגטון, כשנכון לעכשיו נראה כי בארצות הברית לא מאוד התרגשו מחוק ההסדרה. היעדר התגובות המיוחדות מסביבת הבית הלבן מראה שככל הנראה המהלך נעשה בתיאום עמם.

האירופים מנסים למשוך את טראמפ לכיוון שלהם, זאת למרות שההצהרה האחרונה של הבית הלבן בנושא ההתיישבות ביהודה ושומרון סימנה שינוי חיובי בגישה האמריקאית לעניין. ראשי המדינות האירופאיות החריפו השבוע את הטון נגד ישראל ודיברו על "חציית קו אדום" ועל "מהלך שידרוש תגובה משפטית בינלאומית", אבל גם הם יודעים שבלי הצטרפות אמריקאית להתנגדות זו, מרבית האיומים הם איומי סרק.

גורם מדיני בכיר טען השבוע כי "האירופים לא יעשו שום צעד קיצוני ויוצא דופן אם הם יראו שארצות הברית פועלת בצורה הפוכה. כולם מנסים להראות את כוחם ולחזק עמדות מול טראמפ, במיוחד לאור העובדה שהוא אוהד את ישראל. הם התרגלו לאובמה ושגם האמריקנים מגנים כל צעד ישראלי, אבל עכשיו יש מציאות חדשה, והאירופים מתקשים להתרגל, ומנסים על גבינו לסמן לטראמפ שהוא סטה מן הדרך".

את מה שאומר אותו גורם מדיני מבינים גם הפלשתינים. השבוע הם ניסו לנצל את המצב, ובמיוחד את קו הביקורת שצרפת מובילה לאחרונה נגד ישראל, ובדקו האם הממשל בפריז יסכים להכיר בהם באופן חד-צדדי. לצערם נראה שגם הנשיא הולנד, למרות הגינויים על חוק ההסדרה, מבין שצעד כזה יפגע אנושות ביחסים בין המדינות, ויודע גם שהדבר יסתור דברים שנאמרו בוועידת פריז על הצורך במניעת צעדים חד-צדדיים.

"העולם כולו נגדנו, זה ניגון עתיק מאוד", כתב יורם טהרלב. בכל הקשור לאירופה נראה שנכון להיום המדיניות הישראלית מאמצת שורה נוספת מהשיר: "לא נורא, נתגבר, גם אנחנו עליהם לא שמים יותר".

דרישה ברורה: אל תממנו פעילות אנטי ישראלית

אחד הצעדים החדשים שישראל עושה בפומבי הוא בקשה ממדינות ידידותיות להפסיק מימון לעמותות שמאל ישראליות, בעיקר כאלו שמבאישות את ריחה של ישראל בעולם. בפגישה עם ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי, העביר ראש הממשלה מסמך הכולל רשימה של עמותות שמקבלות מימון מהממלכה, בצורה ישירה או עקיפה. "איך היית מתייחסת אם היינו מעבירים כסף לעמותות שפועלות בבריטניה נגד האינטרסים של המדינה?", תהה נתניהו באוזני מיי. סביר להניח שהיא הבינה את הרמז, אבל לא בטוח שתעשה משהו בנידון.

'שוברים שתיקה', שהוזכרו מפורשות על ידי נתניהו, טענו בתגובה שאין להם שום מימון מהבריטים, וכהרגלם עלו להתקפה: "עומק ההסתה והשקרים כעומק החקירות. ראש ממשלה שטובע בחקירות משטרה, שמאה אחוז מכספי הקמפיין שלו מגיעים מחו"ל ושמנהל את המדינה כאילו זה העסק המשפחתי שלו, הוא האחרון שיכול לדבר על מימון זר", זעקו בארגון. בלשכת נתניהו לא התרגשו מהדברים והצביעו במדויק על המימון העקיף שבריטניה מעבירה ל'שוברים שתיקה' באמצעות ארגוני צדקה כנסייתיים שמקבלים סכומים גדולים מהממשלה הבריטית, ונמנים על רשימת מעבירי הכספים לארגון השמאל הקיצוני.

נתניהו, אגב, לא הסתפק בבריטים. בפגישה עם ראש ממשלת בלגיה, שארל מישל, הוא דרש את הפסקת המימון הממשלתי הישיר והעקיף לעמותות הפועלות נגד חיילי צה"ל ומדינת ישראל.

בסביבת ראש הממשלה מבהירים שמדובר בקו תקיף, שאם עד עכשיו הובע בצורה מינורית כעת ייאמר בפגישות עם מנהיגים, כדי להבהיר עד כמה ישראל זועמת על המימון, גם אם הוא מבוצע בצורה עקיפה מאוד. בירושלים מעוניינים שהמסר שיעבור לממשלות הזרות הוא שאין בעיה לממן פרויקטים חיוביים, אבל לא כאלה שיוצאים בצורה גלויה נגד מדינה אחרת ומנסים להתערב בנעשה בתוכה.

נתניהו רוצה את הקרדיט

כשנתניהו הצהיר ביום שני בפני עיתונאים בלונדון כי יגיע להצביע במליאת הכנסת על חוק ההסדרה, סביר להניח שידע שמבחינת לוחות הזמנים שלו, הסיכוי שההצהרה הזאת תתממש הוא אפסי. מי שהתלוו לנתניהו ידעו כבר בשעה שהדברים נאמרו כי הסיכויים שינחת בארץ לפני חצות קלושים, זאת בעוד ההצבעה נקבעה לסביבות עשר וחצי. היה גם ברור שהקואליציה שהרוב שלה מובטח לא תחכה ותאריך עוד את יום הדיונים.

האם ראש הממשלה העדיף שלא להשתתף בהצבעה על החוק? בסביבתו אומרים שהטענות בעניין מגוחכות, הרי רק בשבוע שעבר הצהיר נתניהו בישיבת הממשלה כי יוביל את העברת חוק ההסדרה בעצמו. ועדיין אין ספק שנתניהו לא אהב את ההצעה. הסכים לאשר, כן. אבל החוק היה תקוע לו כמו עצם בגרון. נתניהו העדיף את מסלול ההסדרה המשפטי על זה החקיקתי, ורצה את כל הגיבוי המשפטי.

בסוף ראש הממשלה מקבל חוק שגם יש לא מעט סיכוי שייפסל בבג"ץ, וגם הקרדיט הציבורי עליו הולך באופן מובהק לבית היהודי, למרות שלא מעט מאנשי הליכוד ניסו לתפוס עליו טרמפ. אם בדרך כלל את התוכניות לאפשרות שהחוק לא יעבור בבג"ץ השמיעו בעיקר אנשי הבית היהודי, הרי שהשבוע הזדרז השר יובל שטייניץ להבהיר שיש אלטרנטיבות. "זה חוק הגיוני וצודק מאין כמותו", אמר שטייניץ, "נוצר מצב אבסורדי בשטח, שאמורים לפנות גם יישובים בני עשרים ושלושים שנה, שמישהו נזכר לטעון לבעלות או יצר מחלוקת על הקרקע. מצב כזה צריך לשנות על ידי חקיקה. אם החוק ייפסל בבג"ץ חס וחלילה, אני חושב שיש מתכונת אחרת של חוק דומה, שייראה יותר סביר מבחינה משפטית ושעשוי לעבור בג"ץ".

אולם הקרדיט האמיתי לכך שהחוק צלח את שלל המשוכות בכנסת מגיע לבצלאל סמוטריץ' וחברי סיעת הבית היהודי. "הכול התחיל מבחינתי בתושבי עמונה שהביאו לי את החוק לפני קצת יותר משנה", מספרת יו"ר סיעת הבית היהודי שולי מועלם-רפאלי. "אני חושבת שצריך להגיד בהגינות גמורה – חוץ מבצלאל וממני אף אחד לא האמין בחוק הזה כשהוא יצא לדרך. עשינו הרבה מאוד תהליכים של בירור בתוכנו, עם כל הצוות של איילת, נפתלי, עם אורית סטרוק שדחפה את המהלך, כדי שהחוק יהיה מדויק", היא מוסיפה ואומרת שהקו שהנחה אותה ואת חבריה היה להיות קשובים לאנשים בשטח וגם להביא אותם שיאמרו את דברם בפני חברי הכנסת.

אירופה והאו"ם ביקרו קשות את אישור החוק.

"אני חושבת שהביקורת הזאת לא נובעת מחוק ההסדרה אלא מתפיסת יסוד. אני לא רואה אותנו עושים משהו ביהודה ושומרון, למעט אופציית שתי המדינות שאנחנו מתנגדים לה, ולא מקבלים ביקורת. אני שומעת גם את הקולות האחרים שכשאנחנו מדברים על החלת ריבונות על מעלה אדומים אומרים לנו להחיל על הכול, לא רק על חלק אחד".

ומצד שני האמריקנים לא היו שותפים לחגיגת הביקורת.

"מאוד משמעותי שהצבענו על ההסדרה לפני שראש הממשלה נוסע לפגישה ראשונה עם הנשיא החדש של ארצות הברית. זה אומר שעדיין יש תהליכים פנימיים שאנחנו לא תולים אותם בגורמים חיצוניים, ואני שואבת עידוד מכך שהממשל האמריקני מחכה לשמוע מה יש לנו להגיד ולא מגיב כמו האחרים".

החוק אושר, אבל איום בג"ץ מרחף מעליו.

"אני חושבת שההישג של ארגוני השמאל הקיצוני זה שהם גררו את זה לשדה המשפטי במקום לשדה הפוליטי, שאליו הנושא שייך. אני מניחה שבג"ץ שומע את הקולות ומבין שאי אפשר לאחוז את החבל הזה משני קצותיו. אי אפשר לקרוא בפסק דין של נתיב האבות לעשות מעשה, ואז כשעושים אותו לפסול. אני חושבת שאם בג"ץ יפסול את החוק לא תהיה ברירה אלא לחוקק את פסקת ההתגברות, ולהבהיר שוב את הגבולות של מערכת היחסים בין בג"ץ והכנסת".

מבחינת מועלם-רפאלי, חקיקת ההסדרה היא לא סוף אלא התחלה. "אין לנו שום פריבילגיה להרפות מנושא החלת הריבונות. חוק ההסדרה לא יכול לאפשר לנו לשבת בחיבוק ידיים בלי להתקדם בתהליך הזה. משהו יהיה חייב להתקדם בממד הזה, בעיניי אסור לנו להרפות מהדבר הזה. זה גם משהו שמשנה את השיח המדיני לגמרי".

לתגובות:

nitsan@besheva.co.il