ראש הממשלה נתניהו עושה את דרכו למפגש המסקרן עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ועל פי מירב ההערכות הסוגיה האיראנית צפויה לתפוס במפגש הזה מקום נכבד.
ד"ר סולי שאהוור, ראש מרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניבסיטת חיפה, התייחס ביומן ערוץ 7 לסוגיה האיראנית כפי שהיא עשויה לעלות במהלך המפגש. להערכתו נתניהו יביא למפגש עם טראמפ את אותם דברים שהביא לאובמה בתוספת נתוני החריגות של איראן מאז החתימה על ההסכם.
בין החריגות הללו מזכיר ד"ר שאהוור את ניסויי הטילים, את קריאת התיגר על הסירות האמריקאיות, את הפעילות במרחב המזרח התיכוני ואת ההתגרות האיראנית מול סעודיה ותימן כמו גם המעורבות האיראנית בסוריה, בעיראק ובמדינות נוספות.
"נתניהו מביא את העמדה הישראלית ורוצה לתאם פעילות עתידית מול האיראנית ולהסביר לטראמפ את זווית הראיה הישראלית ולהציג את המודיעין הישראלי שאולי לא נחשף בממשל הקודם", אומר שאהוור המציין גם את חיזוק הקשר האישי בין המנהיגים כיעד ישראלי משמעותי במפגש.
באשר ליחסו של טראמפ לנתניהו כמי שראוי להערכה על עמידתו מול העולם בסוגיה האיראנית מעריך ד"ר שאהוור כי אכן טראמפ "תומך באותם גורמים בעולם שקוראים תיגר על מדינה כמו איראן ושכמותה, כאלה שמנסים לקדם אי יציבות ומעוררים מלחמה וניסיונות התפשטות", וככזה הוא מן הסתם חש הערכה כלפי נתניהו שמתיימר לעמוד לעיתים לבדו בחזית מול האיראנים.
עוד נשאל ד"ר שאהוור מה יכול לעשות הנשיא האמריקאי מול האיראנים כאשר ההסכם שנחתם מתממש למגינת ליבו. "אני מזכיר שההסכם הוא לא בין ארה"ב לאיראן, אלא בין חברי מועצת הביטחון לאיראן, כך שיש כאן אינטרסים של מדינות נוספות. ההסכם לא יכול להיות כזה שטראמפ יוכל לבטל אותו במחי יד. אם הוא יצליח להביא הסכמה של המדינות האחרות לביטול הוא יוכל לעשות זאת, אבל זו אפשרות מאוד לא סבירה. לכן מה שהוא יכול לעשות זה, כמו הממשלים הקודמים, לפעול בתחום הנשק להשמדה המונית, בתחום הטרור ורמיסת זכויות אדם ולנקוט בהחלטות חד צדדיות אמריקאיות נגד איראן ונגד מי שיעסוק עם איראן, מה שמזכיר את החוק שנחקק בשנת 95' 'חוק החרם על איראן ולוב', חוק שממנו יצאה לוב בהמשך. בהיבט הזה יש עדיין סנקציות אמריקאיות על איראן".
מוסיף ד"ר שאהוור ומזכיר את הצעתו שלו כפי שנוסחה במאמרים שפרסם ולפיה נכון יהיה אם הממשל האמריקאי החדש יתמקד ברדיפת אישים וגופים המסונפים למשטר, וכמה שפחות יבצע פעולות הפוגעות בעם כדוגמת מהלך מלחמתי שבו נהרגים רבים מהעם. "את זה אפשר לעשות בקשר ישיר עם העם האיראני, בהצהרות והתבטאויות נגד המשטר במקביל לרדיפת האישים המרכזיים של המשטר הזה". בהקשר זה הוא מזכיר כי בשנת 2009 בתקופת המהומות אובמה לא מיהר לקרוא פומבית וחד משמעית נגד המשטר בהיותו מדכא העם האיראני. לטעמו של ד"ר שאהוור נכון יהיה שבמקרים דומים ינהג הנשיא החדש אחרת. כך גם בנאום מצב האומה בעשרים ביוני בו "ניתן לשרבב כמה מילות עידוד לעם האיראני". אך כוחן של הצהרות שכאלה תלוי בהיותן משולבות במעשים של ממש נגד האישים המרכזיים בממשל האיראני. מלחמה לעומת זאת היא "האופציה האחרונה".