העיתונאית עפרה לקס הנחתה את הפאנל המסיים של היום הראשון בכנס ירושלים שהתקיים תחת הכותרת 'זוג או פרט'.
הפאנל ביקש לזהות את הגורמים לגירושין בגילאים השונים, לבדוק האם וכיצד ניתן להימנע, לדבר על מחיר הגירושין, ולבסוף אם הם אינם נמנעים כיצד עושים זאת נכון.
פרופ' עמוס רולידר, ראש ביה"ס למדעי ההתנהגות במכללה האזורית כנרת הצהיר כי "החתונה היא אירוע, נישואים זו עבודה".
לדבריו, "הורים שמתגרשים אולי לא רוצים שהדבר יפגע בילדים, אבל בסופו של דבר זה בא על גבם של הילדים. מי שבכל זאת החליט להתגרש, חייב להבטיח שילדיו יידעו שהם ממשיכים להיות אהובים
מאידך, לפעמים עדיף להתגרש כי ילדים שחיים בצל נישואין שליליים, עלולים להינזק מכך".
"אני עומד לומר דברים קשים: הזמינות ההורית ירדה דרמטית. פחות מחצי שעה ליום. יש לזה מחיר יקר. עשינו אאוטסורסינג לחינוך ולקשר עם הילדים שלנו. אנחנו מקום ראשון בעולם בחוסרי שינה אצל ילדים. ואז, רגשי האשמה גורמים להורה להפוך ממחנך למשרת, אז איך יעברו הערכים? חייבים להשקיע בתוך המשפחה", הוסיף רולידר.
הוא ציין כי "הגורם מספר אחד לוויכוחים בין הורים הוא חינוך ילדיהם. אתה רוצה לבנות את העתיד של הילד? השנים שאחרי פריחת הילדים מהקן, אם הם בכלל פורחים, עלולות להיות בעיות. מצד אחד זו הזדמנות להיות ביחד ולחזק את הנישואים, מצד שני יש כאלה שכל מה שהחזיק אותם היו הילדים. הם היו הדבק שלהם".
עו"ד בני דון יחיא, מומחה לגירושין ציין כי "תוחלת החיים מקשה על הזוגיות. אנשים מתחתנים בגיל שלושים ויש להם אחר כך שבעים, שמונים ואולי תשעים שנה ביחד. בגיל מבוגר צריכים להתחדש. אבל זה כבר אמור להתחיל בירח הדבש, - אחרי הרי את מקודשת לי, צריכים להגיד הרי את מחודשת לי שוב ושוב. אם מתחילים בזה בגיל צעיר ולא מקבלים שום דבר כמובן מאליו, יכולים לשרוד גם בגיל מבוגר".
הרבנית יפה גיסר, מרצה במכללת הרצוג אמרה כי "מערכת הציפיות מהנישואים קשורה כנראה גם לדרך בה מציעים נישואים. נשים בעיקר מתאכזבות כאשר הציפיות שהנישואים ימלא אותך. בנוסף, אנשים היום מוותרים מהר מדי. צריך להשקיע. אי אפשר לחזור אחורה. צריך לייצר כלים עבור הדור הצעיר שלנו לחיים הנוכחיים. לא רק הפמיניזם. גם הטכנולוגיה ובעיקר הצורך לבחור כל הזמן. ילדים כבר בגיל מאוד קטן בוחרים. עלינו להתאים את החיים של היום לערכים של הציבור האמוני. לבתים שלנו יש מקום חשוב מאוד כמודל הזדהות".
אברהם כ"ץ, ראש מכון נתיבות ויועץ נישואין טען, "אנחנו לא מאמינים בסטטיסטיקה למרות הקשיים אני לא מכיר מוסד יותר טוב לצמיחה אישית ממוסד הנישואין. הטיפ שלי: להתחתן ולעבוד".
"לדעתי", הוסיף, "נישואי בוסר הם תגובת היפוך לרווקות המאוחרת. אני רואה את זה אצלי בקליניקה. ההורים לוחצים שהילדים יתחתנו. צריך קצת להרגיע את ההורים. רווקות מאוחרת לא בטוח תגיע גם לילדים שלכם. 15-20% מהילדים שגדלים היום הם לא בשלים לנישואים. כן. זו המציאות. בדרך כלל בגלל שריטות ומראות שהגיעו מהבית או מטראומות. אני פונה להורים לילדים כאלה, שלחו אותם לטיפול לפני שאתם שולחים אותם למסע הזה של הנישואים. זה ימנע הרבה מהגירושין".
הרב חגי גרוס, ראש ישיבת אמי"ת כפר גנים טען, "אנחנו חיים בעולם של כאן ועכשיו. המכשיר הזה שיש לנו ביד גם עוזר לכך. הנושא של דחיית סיפוקים הוא הדבר המרכזי. אם האידיאל של חיי הנישואים לא מגיע מיד, אנחנו נשברים מהר מידי. המכשירים הללו עלולים להרוס את העתיד של הילדים בחיי האישות
אסור לוותר על עשייה של המשפחה עבור הקהילה. כי זה מעביר ערך ומאפשר לחסן את הדור הצעיר מפני פגעי הזמן. אני בין המבוגרים בו ולא ראיתי שום דבר טוב יותר מחיי נישואים"
מיכל פרינס, מייסדת מרכז יהל אמרה, "יש לי כאב בטן מאוד גדול כשאני שומעת את הסיפורים פה. אני פוגשת זוגות שהמשפט הראשון שלהם זה 'הזוגיות שלנו מאוד טובה אבל יש משהו אחד שלא עובד'. אנחנו לא מטפלים. אנחנו רק שומעים ומעניקים להם ידע".
עו"ד וטוענת רבנית מרים גולדפישר טענה כי "חייבים לברר לפני הנישואין. לצמצם את הסיכון. יש לבדוק רקע של אלימות, מחלת נפש, נטייה מינית. אחד מכל שלושה זוגות שמגיעים אליי בשנה הראשונה, מגיעים על הרקע הזה".
"שמתי לב שבגילים מבוגרים הגירושין באים לעיתים דווקא אחרי כל מיני צורות ייעוץ. שם פתאום נכנסים לראש כל מיני דברים של העצמה אישית. ייתכן שעורכי דין גורמים לריבוי גירושין ומלחמה בין ההורים שפוגעת בילדים. אבל אני משכנעת תמיד שאם כבר להתגרש – להתגרש יפה".