בישראל לומדים כיום 16,860 תלמידים עולים מ-119 מדינות, כך התברר היום (יום שלישי) בדיון בועדת העלייה והקליטה בהשתתפות בני נוער עולים וסטודנטים.
על פי הנתונים 26% מהתלמידים העולים מגיעים מחבר העמים, 20% מארצות הברית, 15% מצרפת ו-22% משאר המדינות.
יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) שניהל את הדיון יחד עם אורי מורד, עולה מארה"ב בת 16, איחל הצלחה לכל העולים בהשתלבותם בחברה הישראלית, "מתוך הבנת הקושי הגדול, להתחיל חיים חדשים ללא משפחה, שפה וסביבה מוכרת. נוער עולה מחזק את החברה בישראל".
אורי מורד ,תלמידת כיתה י' בכפר הנוער מוסינזון, קראה להקמת כיתה אזורית לעולים מהסביבה הקרובה וחיבור העולים עם משפחות מאמצות, בכדי ליצור מעגלי תמיכה.
יו"ר הוועדה קרא לפתוח כיתות על בסיס שפת העולה, מתן תשומת-לב למעברים בחיים, ועידוד השתלבות בתנועות-הנוער.
הדיון בוועדה נערך לציון יום כינון הכנסת, במסגרת אירועי "כנסת צעירה" בו לוקחים תלמידים וסטודנטים חלק מרכזי בפעילות הפרלמנטרית.
מאיה שריר, מנהלת אגף קליטה במשרד החינוך, שהביאה את נתוני התלמידים-העולים בישראל, ציינה שלמען השתלבות העולים מבחינה לימודית, תרבותית וחברתית יש להשקיע בראשונה בלימוד העברית ולהפכה אצל העולים לכמעט שפה ראשונה.
ד"ר שרי פייר ממשרד העלייה והקליטה, סיפרה על 9 שעות שבועיות המוענקות לנוער-העולה לחיזוק והעצמה, כאשר 7 שעות מתוכם עוסקות בחיזוק הלימודים ושעתיים נוספות בחוויות וטיולים.
ישעיהו יחיאלי, ראש מנהלת נעל"ה, דיבר על קליטה מיטבית של עולים שנקלטו ב-26 בתי ספר בארץ. "לעלות בגיל ההתבגרות הינו דבר מאוד מורכב וסוער שעלול להביא בני נוער להגיע לגבול הסיכון. הדבר דורש כוחות מאוד מיוחדים. כאשר עולמם הרחק מכאן, ואין אימא שנותנת נשיקת לילה טוב. לכן בנינו מעגלי תמיכה בדמות מדריכים, מלווים ופסיכולוגיים-קליניים המדברים דווקא בשפת האם של העולה כדי לתת מענה עמוק לבעיות ולמצוקות ולהוות מגשרים לחברה הישראלית. בתהליך זה חשוב מתן תשומת לב למעברים בחייו של עולה, בהתחלה וסיום שנת לימודים ובמעבר הדרמטי מכיתה י"ב לצבא".
ליאורה זנו תלמידת י"ב בימין אורד שעלתה מצרפת לפני כ-4 שנים קראה להקלת ההליכים הבירוקרטיים לעולים הרוצים להירשם לאוניברסיטאות, כולל ריכוז ימים פתוחים עבור עולים.