אם יש לכם אח או אחות שהם סטודנטים, אז אולי אתם יודעים על מה אני מדבר.
אחי אמנון לומד באוניברסיטה, וכבר כמה שבועות שהוא מסתגר בחדר שלנו ומתעצבן עליי כל פעם שאני אפילו טיפטיפונת מרעיש.
אני הרבה פחות חרשן ממנו, אבל אני כן אוהב לקבל ציונים טובים. לכן כשההורים הודיעו לנו שנוסעים לסבתא לשבת, הדבר הראשון שארזתי היה ספר ההיסטוריה שלי. ביום ראשון היה צריך להיות לנו מבחן ענק, ולא רציתי לפשל.
"לא הספקת ללמוד השבוע?" שאל אמנון כשהוא ראה מה אני עושה.
"דווקא למדתי לא רע", עניתי, "אני רק רוצה להיות בטוח שאני יודע את החומר כמו שצריך. אצל סבתא אני אוכל ללמוד בשקט. אתה לא אורז את המחברות שלך?"
אמנון נענע בראשו מצד לצד. "ממש לא", הוא אמר, "אני לא לומד בשבת. לא רוצה להרוס את יום החופש היחיד שיש לי".
"ואם יש לך מבחן ביום ראשון?" הקשיתי עליו. "ונניח שלא הספקת ללמוד את כל מה שרצית? גם אז לא?"
"ברוך ה' תמיד הצלחתי להסתדר בלי ללמוד בשבת", אמנון ענה. "לא יודע מה יהיה בעתיד, אבל אני ניגש למבחן עם מה שלמדתי בימות החול, ולא ראיתי שהציונים שלי פחות טובים".
כשחשבתי על זה, באמת לא זכרתי שראיתי את אחי לומד בשבת, חוץ מלימודי קודש. אני לא מקפיד כל כך על העניין הזה, ומשום מה זה הטריד אותי. כשהתיישבתי במכונית לקראת הנסיעה, אחרי שהכנסתי את התיק שלי עם ספר ההיסטוריה לתא המטען, נזכרתי בזה שוב.
"אמנון, זוכר שדברנו על ללמוד בשבת? זה ממש בזבוז של יום אם אתה לא לומד. אתה הרי רוצה להוציא ציון טוב במבחן, נכון? ואם תלמד עוד יום אחד, בטח תוציא ציון עוד יותר טוב".
אמנון נכנס והתיישב לצדי ופתח את הפה לענות לי, ואז הוא השתתק. הוא יצא שוב מהמכונית, פתח את תא המטען וחזר עם התיק שלי. להפתעתי הרבה הוא הנחית לי אותו על הברכיים.
"איי! מה אתה עושה?" קראתי, "התיק הזה כבד".
"תקשיב, איתן, אני חושב שזה לא בסדר", הוא ענה בכובד ראש, "המנוע של האוטו הטרנטה שלנו צריך לסחוב את אבא ואת אמא ואותי ואותך - איך אפשר להכביד עליו גם עם התיק שלך? עדיף שתשים את התיק עליך ותקל עליו קצת. תכף אני אביא גם את שלי".
הסתכלתי באמנון והרמתי זוג גבות. "אתה צוחק עליי, נכון? גם בלי ללמוד פיזיקה כמוך באוניברסיטה, אני יודע שזה לא משנה לאוטו אם התיק נמצא עליי או בתא המטען. הוא סוחב את כולנו בכל מקרה".
"אכן", אמנון צחק, "זה רק משל, חביבי. משל של המגיד מדובנא, רק שהוא סיפר את זה על סוס ועגלה. תקשיב, אני עושה את ההשתדלות שלי, ולומד הכי טוב שאני יכול. אבל שבת נועדה לדברים אחרים. אני יכול ללמוד כמו משוגע עד הרגע האחרון, ובכל זאת המרצה ימציא איזו שאלה מסובכת שאני לא אדע לענות עליה. וגם ההפך: אני יכול לא להספיק לעבור על כל החומר, ויהיה מבחן קליל דווקא על החלק שכן למדתי. מי שקובע את זה זה לא אני, זה הוא", ואחי הושיט אצבע למעלה. "ריבונו של עולם הוא המנוע שמושך אותי ואותך כל יום, כל היום. אתה חושב שהוא זקוק לעוד כמה שעות האלה שאני אלמד בשבת כדי להעביר אותי את המבחנים?"