בקרוב יתקיימו הבחירות לנשיאות צרפת. כדי לעשות מעט סדר במפת המועמדים, ובעיקר ביחסם ליהודים ולישראל שוחחנו עם ד"ר נלי לס מהאוניברסיטה העברית, מומחית ליחסי דת וחברה בצרפת ופוליטיקה צרפתית מודרנית.
על מארין לה פן, המועמדת המובילה, מציינת ד"ר לס כי הסקרים מנבאים לה הובלה עם 26 אחוזי תמיכה, עובדה שתעביר אותה בביטחון רב לסיבוב השני בו יתמודדו שני המועמדים שיזכו לאחוזים הגבוהים ביותר של תמיכה.
"מולה מועמדים חלשים", מציינת ד"ר לס ומונה כמה מהם: "פרנסואה פיון, נציג המפלגה הרפובליקנית וראש ממשלת צרפת בתקופת הנשיא סרקוזי. גילו נגדו שערוריות שהורידו ממנו הרבה מהתמיכה. עיתון צרפתי גילה שהוא שילם לאשתו משכורת גבוהה כעוזרת פרלמנטארית בלי שהיא עשתה עבודה. זה אמנם היה מותר אבל זה הוריד אותו בסקרים. מבחינת היהודים הוא די מרוחק".
מועמד נוסף הוא עמנואל מקרו, שהיה שר הכלכלה תחת פרנסואה הולנד, "בחור בן 38, בחור מוכשר אבל מהווה סימן שאלה. הוא שולף רעיונות. הוא הגדיר את הקולוניאליזם כחטא גדול, מה שהצרפתים לא אוהבים לשמוע, אבל זו אמירה שהיא טובה למוסלמים. יש בזה התחנפות אליהם. הוא לא שונא יהודים אבל יהיה קרוב יותר למוסלמים".
בנואה המו, מועמד המפלגה הסוציאליסטית, הוא מועמד נוסף. המו היה שר החינוך בממשלת הולנד.
"הוא התמודד מול עמנואל וואלס שהיה בעד היהודים", מספרת ד"ר לס ומציינת כי בדרכו לנצח את וואלס הציע, בהיותו סוציאליסט, משכורת אוניברסאלית לכל האזרחים. "בכך הוא ניצח את וואלס שהיה ראש ממשלה. גם אם הצרפתים לא מאמינים שהוא יוכל לעשות זאת, אוהבים אותו". מועמד נוסף הוא בלנשו, "מאוד שמאלני. המו הציע לו להתאחד, אבל בלנשו לא חושב שהמו מספיק שמאלני".
במבט ישראלי ויהודי רואה ד"ר לס את בחירתה האפשרית של לה-פן, "היא הצהירה נגד אזרחות כפולה וכו'. אבא שלה היה אנטישמי. היא מנסה להראות פנים ידידותיות, ויש כמה יהודים שתומכים בה, כי היא נגד האיסלאם הקיצוני, אבל באופן ברור - אי אפשר לדעת. כשהימין הקיצוני עולה לשלטון אי אפשר לדעת לאן זה מוביל, זה מתחיל נגד האיסלאם הקיצוני ומממשיך הלאה. יש שחושבים שמול האלטרנטיבות היא עדיפה".
בדבריה מציינת ד"ר לס כי המשטר הנוכחי מקיים שמירה בכל המוסדות היהודיים "וניתן להעריך שכך יהיה גם במשטר הבא. אין במועמדים מישהו אנטישמי שימנע את ההגנה הזו".
באשר ללה-פן מציינת לס כי היא "לא אוהבת במיוחד אותנו", אך הבעיה המרכזית היא הפגיעה במעמדה של צרפת ובעתידה של אירופה כולה בעקבות הבחירה. "היא תהיה גרועה לתדמית הצרפתית וגם ליהודים. האחרים הם "פרווה", לא אמרו משהו מיוחד על היהודים שלא מהווים כוח משמעותי לעומת המוסלמים שצריך למצוא חן בעיניהם".
להערכתה בחירתה של לה-פן תהיה לא פחות מאשר סופו של האיחוד האירופי, שכן היא עצמה תומכת בעזיבת האיחוד ואחרי צרפת עשויות לנטוש עוד כעשר מדינות.
ומה באשר לאפשרות שיגיע בפרק הזמן שעוד נותר מועמד אחר? ובכן, "סרקוזי לא יכול לחזור אחרי שנכשל בפריימריז, אבל יש אחרים שאולי יגיעו להתמודד". להערכתה בסופו של יום הימין הרפובליקאני הוא שינצח כפי שהיה כאשר אביה של מארין לה-פן התמודד מול ז'אק שיראק, וכולם התגייסו לבחירתו של שיראק ובלבד שלא הוא יהיה האיש שייבחר.
ולמען הסר ספק, כך או כך או כך "אין לנו סיכוי למנהיגות כמו של טראמפ ביחס לישראל כי בממשל שם ובמשרד החוץ שם לא אוהבים את ישראל".