שופטי בג"ץ דנים הבוקר (שלישי) בעתירה המבקשת לאפשר לגופים נוספים, מלבד הרבנות הראשית, להעניק כשרות לעסקים.
נזכיר כי נציגי התאחדות המלונות, איגוד המסעדות ותנועת נאמני תורה ועבודה ביקשו להצטרף לעתירה שהוגשה על ידי התנועה הרפורמית נגד הרבנות הראשית, המשרד לשירותי דת והמועצה הדתית בירושלים.
הרב מיכה הלוי, רב העיר פתח תקווה, אמר לקראת הדיון כי "מדינת ישראל היא מדינה יהודית, הדת והמדינה חד הם. על כן כל מסחר המזון המוצע לצרכנים ברחבי המדינה צריך להיות כשר, מזון כשר אינו צורך צרכני הכשרות אלא הוא מהותי במדינה כמדינת ישראל.
"רובו של עם ישראל מקפיד על כשרות בסיסית. הוא חפץ למצוא מזון כשר ולא להיכשל במזון שאינו כשר. על כן עניין הכשרות הוא ממלכתי ציבורי ולא פרטי. הכשרות הממלכתית היא זו המספקת לו את חפצו ומבוקשו האמיתי כיהודי", הסביר הרב הלוי.
לדבריו, ''הכשרות הממלכתית המתנהלת ע"י הרבנות הראשית והרבנויות המקומיות הצליחה במשך עשרות בשנים שמסחר המזון בארץ על כל חלקיו יהיה ברובו ככולו כשר ברמת הכשרות הבסיסית. זהו הישג עצום למערך הכשרות של הרבנות הממלכתית.
"גם הגופים הפרטיים העוסקים היום בכשרות שמעבר לכשרות הבסיסית, מודים כולם שללא פיקוח הרבנות על כל מערך הכשרות לא היה ביכולתם להוסיף ולהדר".
הרב הלוי הזהיר כי ''ההפרטה תגרום לכך שימכרו בארץ נבלות וטריפות, הציבור הכללי ייכשל וגם רמת הכשרות הבסיסית תרד פלאים. הדרישה להפרטת הכשרות באה מתוך מבט צר של הצרכן ולא מתוך מבט ממלכתי.
לסיום אמר הרב הלוי, ''כל זה אינו אומר שאין מה לתקן ביעילות מערך הכשרות של הרבנות ועל כן הרבנות שוקדת מזה חודשים להוציא דו"ח ומתווה לשיפור וייעול מערך הכשרות של הרבנות. זו הדרך הנכונה - לתקן ולא להרוס''.
במרכז ליב"ה הוסיפו: ''אנו מקווים שמול שופטי בג"ץ תעמוד טובת מדינת ישראל ועם ישראל כולו, ולא דרישות של בעלי אינטרסים פרטיים שפועלים לפירוק מוסד הרבנות והחלשת זהותה היהודית של המדינה".
בגלי צה''ל דווח הבוקר כי ועדת הכשרות בראשה עמד הרב הלוי, שפעלה בחודשים האחרונים ונועדה עם הגורמים המעורבים במתן ובקבלת כשרות, תגיש מסקנות מרחיקות לכת בתחום.
על פי הדיווח, המסקנות יכללו בין היתר את הסרת ההגבלה מהשגחה עירונית באופן שבו כל עסק יוכל לפנות למספר רבנים לקבלת הכשר ולא רק לרבנות המקומית. מטרת הצעד הזה היא לגרום להשבחת ההכשרים המקומיים כך שהתחרות תהיה משמעותית.
המלצה נוספת היא להעביר את העסקת המשגיחים לידי המועצות הדתיות ולא לידי העסקים עצמם - במטרה לצמצם לאפס את מקרי השחיתות הנובעים מההעסקה הישירה של המשגיחים. לשם כך מנהלי מחלקות הכשרות במועצות הדתיות יאלצו, אם יאושרו המסקנות, לעמוד בתנאי סף משמעותיים.