ד"ר איל לוין, ראש המחלקה הבינתחומית באוניברסיטת אריאל, חוקר מדעי המדינה ומומחה ליחסי צבא- חברה אומר לערוץ 7 כי משפט אלאור אזריה לא היה משפט צדק.
"ברגע שמערכת שלמה קמה על חייל, אין משהו שיכול להועיל לו. המשפט הזה התחיל כששר הבטחון בוגי יעלון הביע את דעתו מה צריך להיות גזר הדין, כך גם אמר הרמטכ"ל, והשופטת במדים שקיבלה את הדרגות מהרמטכ"ל שהביע את דעתו בנושא לא יכלה לפסוק אחרת", מסביר ד"ר לוין.
לדבריו משפט אזריה היה משפט פוליטי, "יש כאן דברים שהתנהלו שלא כראוי, הקשר בין משפט צבאי למשפט הוא כמו הקשר בין תזמורת צבאית למוסיקה. כששר בטחון מחליט מה יהיה גזר הדין ואחר כך גם הרמטכ"ל והרי המערכת הצבאית כפופה לרמטכ"ל אז אין שום סיכוי למשפט צדק. היה אפשר לקיים כאן הליך שיפוטי פנימי בגדוד של אזריה, שהמ"פ שלו ישפוט אותו ולא במשפט ראווה כי שם צריכים ליישר קו עם הפיקוד הבכיר כפי ששופטים על טעויות מבצעיות רבות בהליך שיפוטי פנימי".
ד"ר לוין טוען כי משפט אזריה החל בגלל צרכים פוליטיים, "היה כאן שר בטחון עם אג'נדה פוליטית ליברלית חדשה שעשה כאן 'צימעס' פוליטי. הרי כל האנשים הליברלים שאמרו מה שאמרו על אלאור אזריה הם הנהיגו בשנות התשעים את המושג וידוא הריגה. איזנקוט שהיה מפקד ברצועת הביטחון הביא לחיסולם של עשרות מחבלים ולא כולם נהרגו תוך כדי קרב. אנחנו לא צריכים להוציא את המושג וידוא הריגה מארכיונים חשוכים, כל חייל מאותה תקופה הכיר את זה. כולנו גם מכירים את שנות השישים וארץ המרדפים דברים התבצעו אז לא תמיד על פי הנהלים וטוב שכך".
"אני חושד בשר הביטחון שכאיש פוליטי שהגיע למבוי סתום פוליטי, היה צריך פתאום לגלות את דרכו החדשה ולהיזכר שהוא בעצם הצטרף לליכוד של ז'בוטינסקי למרות שז'בוטינסקי נפטר עשרות שנים קודם", מעריך ד"ר לוין. "זה היה נסיון לקדם אג'נדה פוליטית ולומר הנה אני ליברל גדול. אני גם מזכיר את הדברים שאמר הרמטכ"ל כמה חודשים לפני כן שלא מרוקנים מחסנית על ילדה שמחזיקה מספריים, שזה דבר נכון כשלעצמו אך זה מעולם לא קרה".