הכולסטרול הדיגיטלי

ההתמכרות למכשירי הסמארטפון מביאה לרמת "כולסטרול דיגיטלי" גבוהה שלבסוף סותמת את הלב ואת המוח. הרב נתן שלו בקריאת השכמה ציבורית

הרב נתן שלו , כ"ז בשבט תשע"ז

הכולסטרול הדיגיטלי   -ערוץ 7
מכורים לסמארטפון
צילום: ISTOCK

הכולסטרול הוא חומר שומני הנמצא בדם. במהלך החיים לא מרגישים בו, אך אט אט הוא הולך ומצטבר על דפנות העורקים.

ברבות השנים הוא גורם להצרת או סתימת כלי דם, ולפגיעה בזרימת הדם ובאספקת החמצן אל התאים והרקמות. אם מדובר בעורק המוביל דם אל הלב – יתבטא הדבר בהתקף לב, ואם בעורקי המוח – בשבץ מוחי.

רמת הכולסטרול ניתנת לזיהוי מדויק בבדיקת דם, וניתן לנקוט במספר פעולות להורדת הכולסטרול.

וכעת לכולסטרול הדיגיטלי. ישנם אנשים רבים שהסמארטפון נפרד מהם רק במקלחת (אם טרם רכשו מכשיר מוגן מים...). הם זקוקים לו בכל רגע נתון ובודקים אותו לעתים תכופות, כאינסטינקט לא רצוני.

בשעת מפגש וכל אירוע אחר המכשיר מונח לפניהם על השולחן, והם יביטו בו לעיתים קרובות. עבור אנשים אלו, הסמארטפון אינו כלי עבודה יעיל, אלא כלי לסיפוק ריגושים והנאות.

כאשר מטרת החיים היא סיפוק ריגושים והנאות, החיים הופכים לנוצצים מבחוץ וחרבים מבפנים. המבט והמיקוד מופנים כלפי חוץ, לחיפוש ריגושים שונים ומעניינים, בעוד שחוויות פנימיות הופכות לחסרות טעם ולא רלוונטיות. סגנון החיים הופך לפאסיבי – המצפה מאובייקט כלשהו לבדר אותי, ואילו החלקים האקטיביים של האישיות הולכים ומתנוונים.

האדם מוצא עצמו מחפש דברים מעניינים בחוץ, בשעה שהיה יכול לעסוק ביצירה וחידוש פנימיים. השמחה וההנאה מתקשרות אך ורק להנאות פאסיביות, והאדם מאבד את חדוות היצירה והחידוש. מעיין המקוריות והחשיבה העצמית הולך ומתייבש, והאדם אינו מכיר את עצמו ואת ייחודיותו. הוא לא זוכה לטעום טעם עבודה פנימית והתבררות פנימית, ותחושת הריקנות מגבירה את החיפוש אחר הריגוש החיצוני.

בסופו של תהליך שקט וארוך, האדם לא מכיר את עצמו ואת רצונותיו. גם הדעת שלו התרגלה רק לחפש ריגושים, ואין לה מה לחדש מצד עצמה.

לאנשים מסוג זה, אין באמת חברים והם סובלים מבדידות כרונית. שהרי כשהחיים האישיים שטחיים וחיצוניים, גם החברויות הן כאלה. כחברים הם ישלחו זה לזה סרטונים ובדיחות, אך לא מעבר לכך. טעם של שותף אמתי לחיים, שאפשר לחלוק עמו חוויות עמוקות, לעולם לא יטעמו. החיים הופכים באמת למשעממים וחסרי טעם, עד הבדיחה הבאה בווצאפ.

והכל קרה בתהליך איטי ושקט, על ידי הכולסטרול הדיגיטלי, שלבסוף סתם את הלב, וגם את המוח.

התופעה המתוארת כאן, לא קשורה לסוג התכנים שהאדם צורך, אלא לעצם הצימאון והכמיהה לדברים מעניינים ומרגשים. תופעה זו מופיעה בצורה רחבה מאוד, ובמינונים שונים.

הפתרון יבוא בבחינת סור מרע, ועשה טוב:

סור מרע – מעבר לסינון תכנים פסולים, לעצור את שטף הרדיפה אחר ריגושים והנאות. להגביל את השימוש בסמארטפון. לנטרל אותו למשך מספר שעות ביום. להיגמל מדפוסי שימוש אינטנסיביים.

ועשה טוב – לחיות את החיים האמתיים. להתחבר לעצמי ולרצונות שלי, לבקש את השמחה והסיפוק בתהליכים פנימיים שאני צריך לעבור. להשקיע בחברויות בעולם האמתי (לא הוירטואלי), ולהתמודד עם החולשות שלי לא ע"י בריחה לריגושים אלא על ידי עבודה פנימית אמתית.

הרב נתן שלו, יו"ר עמותת חיים של טובה המסייעת לזקוקים לטיפול נפשי וזוגי, ורב הישוב מבואות יריחו

עומד מאחורי הקריאה. הרב נתן שלו
צילום: עמותת חיים של טובה