יש תקווה לעוד 'יש תקווה'-ביקורת דיסק

למלא את העולם באור (Fill The World Light)

בני פרידמן

סגרתי את התריסים, הרכבתי אטמי אוזניים, הנמכתי את הווליום, הפעלתי את הדיסק וברחתי לכיוון החלון במטבח. לוודא שהוא לא מתנפץ, ושאף שכן לא מגיע לנפץ לי אותו מרוב זעם על הרעש.

את כל מערך ההגנה הזה הפעלתי כדי להתמודד מול הרגל מגונה במוזיקה החסידית, בעיקר זו שבאה מארצות הברית – לפתוח את האלבום בשיר רועש, תזזיתי, אלקטרוני, שמנסה בכוח להפוך ללהיט מקפיץ. כמה וכמה אלבומים בשנים האחרונות נפתחו בשירים כאלה, שעוצמת הביטים שלהם מכסה על לחן משעמם ומילים עילגות. במקרה הזה, לא רק שמיהרתי לבטל את מצב החירום ולחזור לשגרה, אלא אפילו התלהבתי מהלהיט הפותח.

"עברי אנוכי" הוא הבשורה הבולטת באלבום החדש של בני פרידמן, 'למלא את העולם באור'. טקסט לא רע על גאווה יהודית, לחן שמקפיץ באמת ולא על בסיס רכיבים מלאכותיים, שימוש מקורי בפסוק לא טריוויאלי, ביצוע מעולה ועיבוד שנע באלגנטיות בין אמריקה לים התיכון. שיר שהצליח להזכיר לי בו זמנית את אברהם פריד (בן דודו של פרידמן) ולהבדיל את סטטיק ובן אל. יש מצב שהוא יצליח לשחזר את ההצלחה של הלהיט הקודם מבית פרידמן, "יש תקווה".

ולמה לכתוב כל כך הרבה על שיר אחד? כי זו למעשה הרוח של האלבום כולו. שמח, מקורי, אנרגטי, אבל לא הולך שולל אחרי אופציית הלהיטים הקצביים הזולים (כמעט). זה נכון גם בשירי הנשמה בדיסק: פרידמן מצליח לרגש גם בלי צי של כינורות מרטיטים וילדי פלא שגועים בבכי. זה כמובן לא נזקף רק לזכותו, אלא גם לזכות המלחינים והמעבדים מהשורה הראשונה, ובראשם יוסי גרין – שיש לכם עד ראש השנה ללמוד את הלחן החדש שלו ל"מלוך על כל העולם". בעדינות ובחן, האלבום החדש של בני פרידמן באמת ממלא באור.