הרב יואל קטן
הרב יואל קטןצילום: אתר ישיבה

ספר שִילֹה.

עורכים: ד"ר אייל מרון, חנן ארליך, יהודה עציון.

שילה, תשע"ז. 301 עמ'

(02-9944019)

זהו אלבום מיוחד במינו, שבו חברו שלושה חוקרים ותיקים ומיומנים לערוך ספר ובו עשרות מאמרים על כל מה שיש לשילה להזכיר וללמד, מאז התנחלות שבטי ישראל בארץ דרך הקמת משכן שילה ועד נפילתו בימי עלי, ועל הקשר בין העם לבין המקום הזה בדורות הבאים עד להקמת השוב, הישיבה ויישובי הלוויין שסביבם בדור האחרון.

מדובר במאמרי הלכה וארכיאולוגיה, טבע והגות, חלקם התפרסם כבר בבמות שונות ועבר מתיחת פנים מקצועית לקראת הדפסתו בספר זה, ואחרים נכתבו במיוחד בעבורו. הספר מחולק לשלושה שערים: שער הקודש, שער התֵל ושער החדָש. כל מאמר מלווה בתמונות צבעוניות, במפות ובתרשימים. ספר זה משלים את הקימום-מחדש של היישוב שילה ושל אתר המשכן, שקולט לתוכו אלפי מטיילים שמחזקים בעזרתו את הקשר שלהם לארצם ולעמם.

*****

תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי.

איגרות ניחומים ודברי הספד מאת מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל.

ליקט וערך: זאב נוימן.

מהדורה שלישית. ירושלים, תשע"ו. 279 עמ'

([email protected])

כ-150 סימנים בספר חשוב ומרגש זה, ובהם איגרות ניחומים שכתב ושלח מרן הראי"ה לתלמידי חכמים, לעסקני ציבור ולאישים מאומות העולם, איגרות תגובה שלו למנחמיו, דברי הספד שנשא ונוסחי מצבות שהכין, רובם ככולם עדיין לא נדפסו. כפי שכותב העורך המוכשר, הרב קוק הדגיש תמיד שאין במציאות "דבר קטן", כל אירוע אצל כל אדם הוא עניין גדול שראוי להתייחסות בהתאם, וכך נהג.

מלבו הרחב של הראי"ה שפעו דברי הספד וניחומים חמים ומרגשים; אין כמעט דמיון בין איגרת לאיגרת, ואין כמעט רעיון שחוזר על עצמו. הרב צבי יהודה זצ"ל היה אומר שדווקא באיגרות ניכרת אישיותו של מרן הרב יותר מאשר בכל שאר ספריו, והדברים בולטים ביותר באיגרות ובהספדים הרגישים והמרגשים שנלקטו בספר זה. הספר פותח ומסיים בזיכרון נפגעי מלחמה וטרור ממקורביו של העורך, ורבים הם.

מהדורה שלישית זו יוצאת לאור פחות משנתיים אחרי צאת המהדורה הראשונה, כשכל מהדורה מתוקנת ומשופרת ומלאה מקודמתה.

*****

חברה יהודית ים-תיכונית בשלהי ימי הביניים לאור מסמכי גניזת קהיר.

אברהם דוד.

ירושלים וניו-יורק,

בית המדרש לרבנים באמריקה,

תשע"ו. 57 עמ'

([email protected])

לקט של כ"א מאמרים שפרסם ד"ר דוד במשך ארבעים שנה, כולם עוסקים במאת השנים שבגבול בין ימי הביניים לעת החדשה לפני 400‑500 (ראשית תקופת האחרונים), כולם מבוססים על אוצרות גניזת קהיר. השלטון העות'מאני בדיוק החל לפרוש בדיוק אז את כנפיו גם על מצרים, והיהודים נשמו לרווחה אחרי הדיכוי של התקופה הממלוכּית.

ד"ר דוד מספר על פי המסמכים שמצא על תלמידי חכמים במצרים ובארץ ישראל כמהר"י בירב ומהר"י קאשטרו, על משפחת הנגידים שולאל ועל פעילותה, על כלכלה ועל חברה, על השפעת גולי ספרד על קהילת מצרים ועל הקשרים בין יהודי האי סיציליה לאחיהם שבארץ ישראל ובמצרים, ועוד ועוד. כמעשה פסיפס מצרף ד"ר דוד אבן לאבן ונתון לנתון, והקורא יוצא ברכוש גדול.

לתגובות: [email protected]