אופק בוכריס
אופק בוכריס צילום: פלאש 90

השבוע התפרסם בערוץ 2 פרומו מראיון עם נעמה בוכריס לקראת כתבה שאמורה להיות משודרת לצערי בליל שבת.

לא יודע מי קיבל את ההחלטה לפרסם כתבה משמעותית כל כך דווקא בשבת בשעה שחלקים גדולים של הציבור לא יכולים להשתתף בדיון ולמעשה ישמע קול רק של צד אחד.

דווקא משום כך חשוב לי לכתוב עוד לפני שראיתי את הכתבה. כמי שעוקב אחר הפרשה מקרוב אני חושב שאסור שהדיון יהיה על מה עשה או לא עשה אופק. לאף אחד מאתנו אין מושג מה קרה ובמציאות הקיימת גם אין סיכוי שנדע באמת מה קרה.

נעמה בוכריס בפרומו בעצם צועקת מקירות ליבה ואומרת לנו גם אני נפגעתי, לא בגלל שבעלי עשה משהו לא טוב, אלא בגלל שאין לו דרך להגן על עצמו באמת. כדי לא לזהם את הדיון אני מודיע מראש שאני באמת לא יודע אם התלונות כנגד אופק בוכריס הם תלונות שווא או לא. מבחינתי הכל יכול להיות.

הבעיה היא שאין שום דרך לברר זאת, והצעקה של נעמה מוצדקת. הסיבה לכך היא שעדנה ארבל, בהיותה פרקליטת המדינה לשעבר, ניסחה הנחיית פרקליטות שאותה המשטרה מפרשת כפטור גורף לנשים מהגשת כתב אישום בגין תלונות שווא. במקביל בוטלה גם הדרישה כי תלונה של אישה על בן זוגה צריכה להיתמך בראיות כלשהן, ודי בכך שהאישה אומרת ש"הגבר איים עלי", ללא ראייה, ללא עדים, וללא "דבר מה" תומך.

להנחיה 2.5 ישנה אחות תאומה, הוראת משטרה 30.300.226 המיישמת את הנחייה 2.5. והנחיות אלו חלחלו גם למערכת הצבאית. הנחיה זו הביאה למצב בו גברים רבים נזרקים מביתם נאסרים בכלא בלי שום סיבה אמיתת כחלק מהניסיון להתיש אותם במאבק של גירושין או כנקמה, והתפשטה למצב בו כל איש ציבור , מנהל עבודה ומפקד בצבא חשוף לסחיטה או לחיסול על ידי מי שעובדת אתו.

חשוב להבהיר שברור שיש גברים שמנצלים את מעמדם וסמכותם כדי לפגוע בנשים הכפופות להם וצריך לטפל בהם בכל חומר הדין. אבל יחד עם זה ברור גם שיש נשים שמטרידות ויש גם נשים שמנצלות את חסינותן ומתלוננות תלונות שווא. המלכודת שנבנתה במהלך השנים על ידי ארגוני מגדריסטיות היא מושלמת.

מצד אחד בשם השוויון חובה להכניס נשים לכל תפקיד, ומפקד או מנהל לא יכול לומר אני לא אעסיק נשים במשרדי כי אז הוא יואשם בהדרת נשים. ומצד שני מתייחסים לנשים כמי שלא מסוגלות להגן על עצמם ולכן כאשר הן מתלוננות הן מראש נאמנות. אסור לפרסם את שמן אסור לחקור אותן וגם אם יתברר במקרה שכל דבריהם הם שקר לא יעמידו אותן לדין. דיסוננס מובהק ובלתי ניתן להסבר.

אופק בוכריס שקצינות וחיילות רבות שעבדו אתו העידו כי נורמת ההתנהגות שלו מולן הייתה של זהירות וכבוד מעל ומעבר לנורמות המקובלות, מצא עצמו מול תלונות של שתי נשים שאף אחד מאתנו לא יודע ולא ידע מה נורמת ההתנהגות שלהן, פשוט כי שמם חסוי. אם מדובר בתלונות שווא שמטרתן הייתה למנוע את קידומו הן כבר השיגו את מטרתן.

לכן לא פלא שעל אף טענות האונס החמורות הוצע על ידי בית הדין הליך גישור הצעה בלתי סבירה בעליל במשפט פלילי. אופק שהוכיח את אומץ ליבו ואת כשרונו מול מחבלים נשאר חשוף ובלי הגנה בקרב על שמו. אקדח הוצמד לראשו בטענות אונס שאם יש להם איזה שהוא בסיס וראיה אוי לפרקליט שוויתר על המשפט ואבוי לבית הדין שהציע הליך גישור. וכך ההליך פחות או יותר נשמע.

או שתיקח אחריות על בעילה בהסכמה ונגמור את הסיפור, או שנלך למשפט שיקח עכשיו שנתיים שלש ובסופו של יום אנחנו יכולים לשים אותך בכלא כי אתה יודע שבמשפט על רקע מיני במילה מול מילה האישה יותר אמינה. במצב הזה אני מבין את נעמה שאמרה לאופק לך לעסקת הטיעון. למי שהקשיב לאורך כל הסכם הטיעון אופק לא אמר וגם לא נדרש לומר שהוא מודה. אופק הקפיד לומר אני לוקח אחריות, ומבחינתו הוא אכן לקח.

לסיכום, עודף ההגנה על הנשים המתלוננות אפשרה לפגוע לא רק בגברים כמו בוכריס אלא גם בנשים אחרות כמו אשתו אמו ובתו. חוסר היכולת שלו להגן על עצמו בתנאים הקיימים פגע גם בהם ולכן לא פלא שדווקא נעמה היא זו שעומדת כרגע בחזית. המתלוננות ששמחו על עסקת הטיעון יעשו קולות של מי שנפגעות מדבריה של נעמה אבל הן יודעות שאת גזר הדין החלוט הן לא יכולות לשנות. אף אחד לא יכול לשנות סדרי משפט, ולפתוח גזר דין חלוט, בגלל שאשתו של הנאשם אמרה מה שהיא חושבת.

אנו כחברה צריכים להקשיב לקול הזה, ללמוד לקח מהסיפור ולשנות את השיטה. אם חפצים אנו בחברה בריאה ומתוקנת עלינו ליצור תנאים נכונים במקומות העבודה על פי ההדרכה של דיני יחוד, עלינו לבטל את התקנה 2.5 המונעת את בירור האמת ומאפשרת עיוותי דין נוראיים. ובמקרים בהם ניתן להגיע לבירור אמתי להעניש בחומרה כל מי שפוגע או פוגעת על רקע מיני, או בתלונת שווא.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו