הועדה המשותפת לדיון במאגר הביומטרי אישרה היום (שני) את חוק המאגר הביטמטרי, לקראת תום תקופת הפיילוט.
בדיון הוצגו ההסתייגויות של הגורמים השונים שאספו לקחים בתקופת הפיילוט ובסיומו הוחלט על מתווה חוק המאגר הביומטרי.
משום מה נדמה שסוגיית המאגר האמורה לגעת בחייו של כל אחד ואחד מאיתנו עוברת קצת ליד מה שנראה כמטריד יותר – שמפניות ורודות, סיגרים והתקוטטויות בקבינט. כדי לעשות קצת סדר בסוגיה שוחחנו עם פרופ' קרין נהון, המרכז הבינצחומי הרצליה, מומחית לפוליטיקה של המידע, העותרת הראשית נגד המאגר כבר בשנת 2012.
לדברי פרופ' נהון כל תכליתו של המאגר היא מציאת פתרון לבעיה ספציפית אחת בלבד, וגם אותה ניתן לפתור בדרכים אחרות. הבעיה המדובר היא מניעת מצב בו אדם יכול לקבל שתי תעודות זהות בעלות שמות שונים ולהתנהל עם שתי זהויות.
"בדיונים הראשונים לפני תשע שנים דנו בתעודות חכמות, מה שכולנו בעדו, ולא במאגר", מזכירה פרופ' נהון המציינת כי "עד לפני שנה ביקשו מאיתנו לתת גם טביעות אצבע וגם תווי פנים ולא הבינו את הסכנה שבכך. לכאורה פותרים בכך בעיה של זהות כפולה, אבל למעשה הבעיה של המאגר היא שהוא יכול לדלוף ולשמש חרב פיפיות שישתמשו בו כדי להפליל אנשים. הסכנות שלו מאוד גדולות".
מדגימה פרופ' נהון ומתארת "מצב שבו המאגר דולף, כמו שקורה לא פעם - אם העולם התחתון שם ידו על המאגר הזה הוא יכול להפליל כל אדם עם טביעת האצבעות ותווי הפנים שלו. האם אנחנו רוצים להעניק כוח כזה למאגר כזה? מעבר לכך יש גם סכנה ביטחונית. אם המאגר הזה ידלוף ויוכל להגיע לידיים פחות אוהדות לישראל, המשמעות היא שיוכל כל אזרח ישראלי להיות מזוהה על ידי גדולי אויבינו. האם אנחנו רוצים לעשות את זה?".
"ארגון טרור ששם ידו על מאגר כזה – הרי זה לא מאגר שניתן למחוק אותו, כמו כרטיס האשראי. את טביעת האצבעות ותווי הפנים לא ניתן למחוק או להחליף, והשאלה היא מה ניתן לעשות עם הנתונים האלה – השימושים הולכים וגדלים, מזיהוי לפתיחת דלתות ועד זיהוי מול הבנק, אבל אם מדובר בביומטריה שניתן לזייף אותה זו הבעיה ולא מדברים על כך. בכנסת מדברים על איבטוח המאגר ולא על מה יקרה אם הוא ידלוף, והוא ידלוף".
באשר לדיון שהתקיים היום בכנסת, קובעת פרופ' נהון כי מדובר בלא פחות מאשר "תיאטרון אבסורד". היא מסבירה ומתארת כיצד "ח"כים מ'ישראל ביתנו' וח"כים כמו יואב קיש ונורית קורן שמתנגדים למאגר כופפו להם את הידיים. ח"כ דוד ביטן איים עליהם שאם לא יתיישרו לקואליציה הוא יעשה מעשים שעלולים לפגוע בהם כח"כים, ובסופו של דבר חברי 'ישראל ביתנו' לא השתתפו בהצבעות והאחרים הצביעו בעדו. נוצר מצב אבסורדי שבו רוב חברי הכנסת הם נגד המאגר ובסופו של דבר המאגר עובר. זה משהו שאני לא יכולה להבין".
כשהתבקשה להציג את האלמנטים החיוביים שאותם מוצאים חברים כדוגמת ח"כ ביטן, היא אומרת: "הויכוח הזה כבר תשע שנים במערכת. מגיעים כוחות גדולים כמו משרד הפנים, לוחמה בטרור ועוד שרוצים את המאגר הזה. עברנו כבר שישה שרי פנים עברנו במאגר הזה והתשובה היחידה לשאלת היתרון במאגר הזה הוא הקלה במאבק בהקשה כפולה – מצב שבו אדם עובר פעמיים במעבר הגבול ומקבל תעודת זהות כפולה. זה מקרה מאוד ספציפי, ובגללו יוצאים למבצע כזה בלי לברר כמה אנשים יש שזייפו תעודות, וכשלוחצים על משרד הפנים הם אומרים שמדובר בכמה עשרות. אז בשביל עשרות נשלם מאות מיליוני שקלים? ויש לזה פתרונות חלופיים, אבל יש מי שרוכב על המאגר כי הם רוצים אותם מסיבות אחרות לגמרי, כמו המשטרה שזה יקל עליה את החיים, אבל השאלה היא אם אנחנו רוצים שזה מה שיקרה".
נהון מציינת כי כדי לתפוס פושעים יש למשטרה את מאגריה שלה, אבל מאגר ביומטרי שכזה יאפשר לייצר זיהוי מרחוק לכל מפגין בהפגנה כזו או אחרת, ולא בטוח שהציבור רוצה זאת.
באשר לתוצאות הדיון אומרת נהון: "הצלחנו בכך שטביעות האצבע יהיו וולונטאריות בלבד. זו הצלחה אבל עדיין קיומו של מאגר ביומטרי הוא בעייתי".