דעה
הדו"ח שאינו מחדש דבר

הדרך היחידה להסיר כל איום עתידי היא תגובה נחרצת ובלתי מתפשרת הכוללת השמדה מהירה של רובעים שלמים של קיני טרור ומתקנים אסטרטגיים.

אבי נעים, ראש מועצת בית אריה , ב' באדר תשע"ז

הדו"ח שאינו מחדש דבר-ערוץ 7
למצולם אין קשר לידיעה
Reuters

דו"ח מבקר המדינה אינו מחדש דבר בהיבט של ההססנות שמאפיינת את מדינת ישראל שנים רבות, הססנות שבאה לידי ביטוי במלחמת לבנון השנייה כשהיעדים לא היו ברורים והצבא לא היה מוכן, וראה זה פלא עשר שנים לאחר מכן, גם ב"צוק איתן" היעדים לא היו ברורים והצבא לא היה מספיק מוכן.

צריך לומר בהגינות כי בצוק איתן היה שיפור ניכר במספר נקודות משמעותיות כמו מערכות המיגון האקטיבי "כיפת ברזל", רוב האוכלוסייה לא נאלצה להתפנות מהערים במרחב (שדרות, אשקלון, אשדוד), פיקוד העורף הפיק לקחים באופן משמעותי וראשי הערים בישובי עוטף עזה ובערים המאויימות תפקדו מצוין.

יחד עם זאת, בשני האירועים המדוברים, "לבנון השנייה" ו"צוק איתן", ההכרעה הגיעה רק כאשר "בעל הבית השתגע". בלבנון השנייה באירוע כתישת רובע א דחייה בביירות וב"צוק איתן" באירוע כתישת סג'עייה אחרי חטיפת החייל הדר גולדין.

סוגיית המנהרות אליה אנו מתייחסים כפער מודיעיני משמעותי ואסטרטגי, היא אכן מטרידה אך אינה העיקר בדיון העתידי שלנו לקראת המערכה הבאה.

בסיכומו של דבר, כל אירועי המנהרות ממערכת "צוק איתן" מסתכמים במספר אירועים בודדים, חלקם קשים, אך במושגים של מערכה בת למעלה מחמישים יום, רחוקים מלהיות האיום המרכזי.

גבול רצועת עזה יקבל בסופו של דבר מכשול שיסיר כמעט כליל את איום המנהרות אך לא יסיר את איום האסלאם הרדיקאלי שחונה לנו מטר מהגבול ואינו בר שיח.

הדרך היחידה להסיר כל איום עתידי הוא תגובה נחרצת ובלתי מתפשרת הכוללת השמדה של רובעים שלמים של קיני טרור ומתקנים אסטרטגיים בלבנון או ברצועת עזה תוך ימים בודדים.

משוואה אמיתית של "יש לכם מה להפסיד" שתבהיר לקיצוניים האיסלאמיסטים שיש מעבר לגבול צה"ל נחרץ שבתוך ימים ספורים ייצור כאוס שייקח לשקם עשרות שנים, רק בדרך הזאת השפנים מעבר לגדר יתחפרו היטב בתוך המחילות שלהם.

מערכה קצרה, נחרצת, בנשק מדוייק ואסטרטגי מהאוויר, הים והיבשה, נגד מתקני תשתית, מפקדות, משרדי ממשלה והשמדה של כל נקודת שיגור של קאסמים וטילים בלי להסס – זאת הדרך למגר את הטרור מעבר לגדר.

ועוד טיפ – דו"ח מבקר המדינה של המלחמה הבאה, שטרם החל להכתב, יתייחס למוכנות העורף אל מול האיומים שהיו מוכרים וידועים למדינת ישראל טרם התרחשותה (דוגמא: 130 אלף טילים בלבנון שמכסים את רוב אוכלוסיית מדינת ישראל).

אנחנו ברשויות המקומיות רחוקים מלהיות מוכנים, המשאבים מוגבלים מאוד, אין תכנית מתוקצבת רב שנתית, אין כח אדם ייעודי מספק במימון ממשלתי, מעמד הקב"טים רעוע והתרגילים הם משחק ילדים של בכאילו.

מדינת ישראל מגלגלת אחריות ולא מכירה בעובדה שבסופו של דבר האחריות לניהול מלחמות בחזית ובעורף היא שלה – של המדינה.